ויהי אחרי הבחירות: תקציב, אוצר וממשלה

הכלכלה ביום שאחרי הבחירות: האם הקמת הממשלה תצלח ב-28 הימים שיעמדו לנתניהו להרכבתה? •וכיצד זה ישפיע על התקציב, על כלכלת ישראל ועל אזרחי ישראל? • ומאין תגדלנה הכנסות המדינה: ממיסוי על רווחי האינטרנט (לפי עפר שלח) או משוק חופשי והכנסות הגז • מבט אופקי אל היום שאולי תקום בישראל ממשלה קבועה, והצצה קטנה אל הבורסות שסגרו אתמול את היום הטוב ביותר מאז 2009

נתניהו בחגיגות הניצחון, בחירות 2020 | צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

עובדי הניקיון האמונים על חזות פני העיר קמו הבוקר לעבודה קשה. חוצות הערים טובעים בים של ניירת וניילון עם הסלוגנים והסיסמאות של המפלגות השונות. הבוקר שאחרי הבחירות תופס את אנשי וועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23 עסוקים בבדיקת קלפיות וריכוז הנתונים. 

עד השעה 11:00 הבוקר, שיעור ההצבעה של הקולות שנספרו עומד על כ-64% מתוך כ-71 אחוזי הצבעה מכלל בעלי זכות בחירה שהצביעו אתמול ברחבי הארץ. בינתיים כך נראה אין שינויים גדולים מהממוצע של נתוני המדגמים. החגיגות של הליכוד על הגוש הגדול שהביאו לא היו מוקדמות מדי. אחרי הכל, שיחזור ההצלחה של בחירות אפריל 2019 זה הישג עצום. אולם עדיין זה לא גוש של 61 אנשי ימין שיכולים להקים ממשלה בלי ליברמן ובלי להזדקק לעריקים מהצד השמאל-מרכזי של המפה הפוליטית.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

התוצאות הסופיות לאחר ספירת המעטפות הכפולות יתבררו ככל הנראה רק בסוף השבוע. כך שרק בתחילת השבוע הבא – אולי עוד לפני פורים – יטיל הנשיא ריבלין על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה. לרשות נתניהו יעמדו 28 ימים לנסות להקים ממשלה ולאחריהם, אם יבקש, יקבל עוד 14 ימים נוספים עד להקמת הממשלה או החזרת המנדט לנשיא. נדגיש, כי על פי הפרסום הרשמי של וועדת הבחירות המרכזי התוצאות הסופיות יתפרסמו רק ביום שלישי הבא, י”ד באדר, יום הפורים.

מדינה ומשק בהמתנה

אם יצליח נתניהו להקים את הממשלה, תמתין לו – ולשר האוצר המיועד, ניר ברקת – התמודדות אדירה עם העברת תקציב המדינה לשנת 2020. נזכיר, כי כרגע מתנהלת המדינה על תקציב המשכי, כך שבכל חודש המשרדים מקבלים תקציב בגובה אחד חלקי שתים-עשרה מתקציב 2019, אולם מי ששולט בהוצאות הוא החשכ”ל שקיבל מתוקף החוק את המפתח לברז התקציבי.

על פי נתוני ינואר נראה שמשתלם לנו שאין ממשלה ואין תקציב. ‘שר האוצר’ בפועל – החשב הכללי רוני חזקיהו, שומר היטב על כספנו לבל יתבזבז, ובחודש ינואר, נמדד לראשונה מזה זמן רב עודף מדהים בסך 5.9 מיליארד שקלים, בביצוע תקציב ההוצאות והכנסות הממשלה. דבר ש’הפיל’ את הגירעון בבת אחת ב-5 נקודות אחוז, ל-3.2% מהתמ”ג.

זה נשמע טוב, אבל רק נשמע. בפועל, המשק נמצא בסחרור גדול. הממשלה איננה מתפקדת כבר מעל שנה, התקציב לא באמת מספק את הצרכים, אין כניסה לפרויקטים חדשים, אין התקדמות בפרויקטים המצריכים החלטות ממשלה, גופים הנשענים על תקציבים ממשלתיים מתלוננים על תקיעות וקיפאון. כולם מבינים שהדבר היחיד שיחלץ את עגלת התקציב מהבוץ יהיה ממשלה מכהנת. אף אחד לא רוצה לחשוב עכשיו על הליכה לבחירות רביעיות.

התמודדות עם גירעון וקורונה

מירב ארלוזורוב מספרת בטור דעה ב’דה מרקר’ על שאלה שנשאלו עפר שלח וניר ברקת – המועמדים לתפקיד שר האוצר מטעם כחול לבן והליכוד, בהתאמה – מאיפה יבוא הכסף? אחד השיב: “מהצמיחה – ב-15-10 השנים הקרובות, בזכות ההון האנושי שלה, הטכנולוגיה, היזמות והחדשנות, ישראל מעניקה תנאים מצוינים. אם נדע למנף זאת, תגיע צמיחה שתכניס הרבה כסף”. השני השיב: “התשובה העיקרית היא הצמיחה – השקעה חכמה, הורדת רגולציות וביורוקרטיה תביא לעידוד צמיחה מהירה שתגדיל את הכנסות המדינה ותשמש לכיסוי הגירעונות ולמימון התוכניות השונות”. יודעים מי אמר מה? שואלת ארלוזורוב ולא עונה.

לדבריה, זאת אינה התשובה הכמעט-זהה היחידה שנתנו השניים. שניהם גם ‘נשבעו’ שלא יעלו מסים, אולי רק את מס הבריאות בשיעור קל. שלח הציע למסות את רווחי חברות האינטרנט הגלובליות, אבל הבטיח שלא ייגע במס על יחידים בישראל, במס חברות או בפטור ממס על קרנות השתלמות. ברקת התעקש כי לא יעלה מסים כלל, וכי כלכלת ישראל תיגאל בזכות השוק החופשי והכנסות הגז.

בסקירתה, ב’דה מרקר’ מדווחת ארלוזורוב על תחזית פסימית של השפעת הקורונה על כלכלת ישראל. אם מדינת ישראל תיפגע קשות מהווירוס, ומשרד הבריאות יטיל סגר על אזורים רבים. או אם זה יגיע להטלת סגר על עיר מרכזית, נניח תל אביב, הנזק הכלכלי עלול להיות עצום. הגירעון התקציבי של 3.7% מהתוצר בשנת 2019 כמעט ולא מניח לכלכלה מרווח ביטחון והתמודדות עם הנגיף. במקרה בו תיקלע הכלכלה העולמית למשבר עמוק, הגירעון צפוי לזנק לכ-9%. גירעון שיהיה קשה מאוד להתמודד איתו ללא העלאת מסים קשה.

870/135 ליינר ארטקל

זינוק בבורסה המקומית והניורקית

הבורסה נפתחת הבוקר במעט אופטימיות וזאת לא רק על רקע חגיגות הניצחון של נתניהו והליכוד בבחירות, אלא בעקבות עליות של כ-5% אמש בבורסה בניו יורק. ‘גלובס’ הכתיר את יום האתמול כ”יום הטוב ביותר בשווקים מאז 2009″. 

בדיווח ב’גלובס’ הובא, כי המסחר בוול סטריט ננעל אמש (ב’) בעליות חדות של סביב ה-5%, וזאת על רקע הציפייה משרי האוצר של מדינות ה-G7 להיפגש היום ולגבש תגובה מתואמת להתפשטות נגיף הקורונה. מדד הנאסד”ק זינק ב-4.5%; הדאו ג’ונס נסק ב-5%, או 1,293 נקודות – העלייה היומית החדה ביותר מאז 2009; מדד S&P 500 עלה ב-4.6%; מדד הפחד (VIX) צלל ב-20%.

בקרב המניות הדואליות, טבע ואלביט מערכות חוזרות עם פער חיובי של כ-1%, נייס שבה עם פער חיובי של כ-2%, פריגו חוזרת עם פער חיובי של יותר מ-4%, טאואר עם פלוס 1.65%, אורמת עם פער חיובי של 3.9%, ואופקו עם פער חיובי של יותר מ-5%.

המסחר בבורסה בתל אביב נפתח בפתיחה אנגלית – הארכה שנייה של 3 דקות לשלב הטרום פתיחה, כך מדווח ‘ביזפורטל’ ולאחר מכן נפתח המסחר בעליות שערים חדות. ת”א 35 קופץ ב-2.7% בפתיחה, ת”א בנקים מזנק ב-3.5%, דלק קבוצה מזנקת ב-7% על רקע הירידות החדות שנרשמו במניה מתחילת השנה, כאשר בנוסף, על פי הערכות בשוק, החברה צפויה להשיק אחרי פרסום הדוחות לרבעון הרביעי של 2019 תכנית רכישה עצמית חדשה.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה