זה מה שהעצמאים צריכים: 'התוכנית הלאומית' של 'לובי 15'

לוקחים את העתיד בידיים: פורום העצמאיים בהסתדרות השיק אתמול את 'לובי 15' – הלובי האזרחי של העצמאיים בישראל, ואיתו את 'התוכנית הלאומית' לעצמאיים • רמי בז'ה, יו"ר הפורום: "הופכים את החלום למציאות" • 'ביזנעס' עם עיקרי התכנית הלאומית שהציג הלובי

כינוס פורום העצמאים, לובי 15, אמש | צילום: דוברות

פורום העצמאיים בהסתדרות מגביר את פעילותו ועם הקמת הממשלה החדשה ולקראת דיוני התקציב שיחלו בימים הקרובים, השיקו אתמול את 'לובי 15' – הלובי האזרחי של העצמאים בישראל. הלובי יפעל בעזרת בעלי מקצוע ומומחים מתחומים שונים אל מול הכנסת, הממשלה ורשויות המדינה. בין מנהלי הלובי השחקנית אסתי זקהיים והאמן משה דץ, שיפעלו יחד עם עורכי דין, רואי חשבון ובכירי ההסתדרות לקידום חוקים ותקנות שיעזרו לעצמאיים ובעלי העסקים הקטנים להתגבר על הקשיים הרבים הכרוכים בתפעול עסק במדינת ישראל.

באירוע ההשקה של הלובי בו נכח יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, פרסמו בפורום העצמאיים בישראל את ״התוכנית הלאומית" לבעלי העסקים בישראל שמציגה לראשונה תוכנית אופרטיבית לחקיקת רשת ביטחון סוציאלית – כלכלית לעצמאיים בישראל, והוגשה כבר בחודש שעבר לכלל חברי הכנסת. בכתיבת התוכנית הושקעו משאבים רבים ונערך מחקר רחב הכולל מדיניות מוסדרת ועלות כלכלית משוערת לכלל המהלכים המוצעים בתוכנית, בהם דמי אבטלה לעצמאים, ימי מחלה ותנאים סוציאליים נוספים.

250/200 סייד בר + קובייה

יו"ר ההסתדרות אמר כי הוא "רואה חשיבות גדולה בשיתוף הפעולה בין ההסתדרות לעצמאיים, באמצעות פורום העצמאיים. יחד עם הפורום נוביל ונקדם מהלך להענקת רשת ביטחון לעצמאיים – ומשבר מגיפת הקורונה, הוכיח את החשיבות של כך. אנו נדאג שהפורום יקבל את כל הסיוע שהוא זקוק לו ושיהיה הבית של העובדים העצמאיים בישראל".

רמי בז'ה, יו"ר פורום העצמאיים בהסתדרות: "היום אנחנו עושים צעד משמעותי לקראת הפיכת בעלי העסקים והעצמאיים בישראל מסקטור דחוי ושקוף לענף חזק ובעל זכויות במדינת ישראל. הקמת לובי 15 והשקת "התוכנית הלאומית" יובילו אותנו להפיכת החלום למציאות. אין סיבה שבעלי עסקים ועצמאיים, שעוד לא התגברו על תלאות שנת הקורונה לא יזכו לקבל תנאים כלכליים בסיסיים. אני קורא למדינת ישראל, חברי הכנסת והממשלה לקיים את ההבטחות עליהן חתמו בהסכמים הקואליציוניים ולאמץ את התוכניות המורחבות שיאפשרו לציבור העצמאיים לחיות בכבוד ולהתפרנס".

מחקר מקיף: התוכנית הלאומית

אל הנוכחים בכנס הוגש אמש מסמך – שנערך ע"י ד"ר רובי נתנזון ופורת פרץ – המגלם מחקר בעל חשיבות רבה בתוך נבכי עולם העבודה הישראלי, נוגע בנקודות דיון מהותיות, הן לעידוד הכלכלה בישראל, והן לעיצוב שוק העבודה לפי הנורמות הרצויות בחברה הישראלית. מטרת התוכנית הלאומית שהינה 'הספר הלבן' של העצמאים, להציג חזון ערכי ומעשי, שיעמוד לנגד עיניה של הסתדרות העובדים בישראל. המסמך מציג את אוכלוסיית העצמאים במשק הישראלי, מאפיין את הסוגיות המהותיות והפערים המרכזים בביטחון הסוציאלי והכלכלי של עצמאיים ומשרטט מתווה לעתידם בישראל.

כמעט חצי מיליון עובדים בארץ ישראל הינם עצמאים, אוכלוסיית עובדים זו מהווה כ-11.6% מבין העובדים במשק. כמו כן, אוכלוסייה זו מספקת כ-10% מהמסים השנתיים שהממשלה גובה במשק. על אף חשיבותה של אוכלוסייה זו, בשנים האחרונות מצבם של אוכלוסיית העצמאים הענייה החמירה בהשוואה לאוכלוסיית השכירים העניים. לפי נתוני הביטוח הלאומי, ב- 2020 תחולת העוני למשפחות עם מפרנסים שכירים ירדה בכ-0.2% ולנפשות ב-0.6%. מנגד, תחולת העוני לעצמאים זינקה בכ-1.7% למשפחות ובכ-1.2% לנפשות. כיום, חיים בישראל מעל ל-70 אלף עצמאים מתחת לקו העוני. תנאים אלו מתאפשרים אודות המצב הקיים במשק, בו הם אינם זוכים להגנה סוציאלית נרחבת כמו שכירים מכוח חוקי העבודה וחוקי המגן הישראליים, ואינם מוגנים על ידי מרבית התוכניות הסוציאליות הזמינות לאוכלוסיית שכירים.

בנוסף לאתגרים אלה, המציאות הכלכלית הנוכחית וההתפתחויות והשינויים בשווקי העבודה בעולם, בין היתר עם עלייתן של פלטפורמות העבודה הדיגיטליות, נדרשת התייחסות למעמד עובדים ייחודי- ה"פרילנסר" או בשמו הרשמי "משתתף חופשי" אשר סובל מאפליה חמורה אף יותר בשל חוסר שיוכו וייצוגו אצל שני המגזרים. כיום, אין מידע רשמי בנוגע להיקף הפרילנסרים בישראל. אולם, לפי ניתוחים של מרכז מאקרו אודות העצמאים בישראל, מוערך שעובדים בעת זו כ-300,000 פרילנסרים במדינה.

אוכלוסייה נוספת בקרב העצמאים אשר זקוקה להתייחסות הינה הנשים העצמאיות בישראל. נתוני השכר של נשים עצמאיות משמעותית נמוכים מאלו של הגברים – קרוב למחצית מסך הנשים העצמאיות הרוויחו בממוצע לחודש בשנה מתחת לשכר המינימום, בעוד רק כ-29.7% מהעצמאיים הרוויחו מתחת לשכר המינימום. כמו כן, 81.8% מהנשים העצמאיות מרוויחות פחות מהשכר הממוצע במשק, לעומת 64.5% בלבד מהגברים.

Inner article

ממחקרי מרכז מאקרו לכלכלה מדינית עד כה למדו החוקרים שערכו את המסמך, כי כדי שיתאפשר ביטחון סוציאלי לאוכלוסיית העצמאיים, לא די להסתמך על תשלומי העברה בלבד, אלא תידרש הפעלת רשת רחבה של תוכניות סוציאליות כגון: דמי אבטלה, פיצויי פיטורין, פנסיה וחוק העובד החופשי. אלו יאפשרו לעצמאיים שוויון זכויות סוציאליות עם מגזר השכירים, ובכך יאפשר מחייה בכבוד גם לאחר אובדן העבודה, אסונות אקראיים (כדוגמת הקורונה) או פרישה. כמו כן, נבחנו אפשרויות לתמיכה באוכלוסיית העסקים הקטנים ובינוניים, אשר גם סובלים מתנאי תחרות קשים במיוחד וכתוצאה מכך מתקשים לשרוד את השנים הראשונות של פעילותן. תיקון האפליה המתמשכת בין עצמאיים לשכירים הינה בהישג יד, השנה האחרונה הדגימה יותר מכל את חשיבותם ופגיעותם של העצמאים בישראל, ואת יכולתה של המדינה לסייע להם. תיקון זה אינו מהלך פשוט, אך מסמך זה ממשיך את הדרך שסללו עצמאים רבים בעבר ומאפשר חזון בר השגה לשינוי.

תקציר המחקר

במשק הישראלי עובדים כ-484 אלף עצמאים, המהווים כ-6.11% מכלל העובדים במשק. מעל ל-66% מהעצמאים (כ-320 אלף) אינם מעסיקים עובדים. הכנסתם החציונית של העצמאים בישראל הינה 8,524 שקלים לחודש.

בשנת 2019, מיסוי הכנסת אוכלוסיית העצמאים סיפקה לקופת המדינה כ-15,135 מיליון ₪.

כיום, חיים בישראל כ- 79 אלף עצמאים מתחת לקו העוני. מצב העוני באוכלוסייה זו מחמיר, כאשר תחולת העוני לעצמאים זינקה בכ-1.7% למשפחות ובכ-1.2% לנפשות.

קרוב למחצית מסך הנשים העצמאיות הרוויחו בממוצע לחודש בשנה מתחת לשכר המינימום. כמו כן, 81.8% מהנשים העצמאיות מרוויחות פחות מהשכר הממוצע במשק.

בשנת 2019, כ-60% מהעסקים שנולדו היו למעשה עצמאים או חברות בהן לא מועסקים שכירים.

בישראל קיים שיעור מהגבוהים במדינות ה- OECD של בעלי השכלה עודפת, כ-32%, לעומת ממוצע של כ-22%. אינפלציית ההשכלה הגבוהה מחמירה את תופעת "זילות המקצוע" ופוגעת בתנאי עבודה בעיסוקים מקצועיים רבים.

מעל לשליש מהעסקים בישראל אינם שורדים את שנת פעילותם השלישית באופן גורף לאורך שני העשורים האחרונים. כמו כן, שיעור הישרדותם של עסקים בפריפריה נמוכים באופן ניכר משל מקביליהם בתל אביב ובמרכז.

בנוסף לכך, לפי תחזיות מרכז מאקרו, לאור משבר הקורונה כ-16.36% מהעסקים המנוהלים על ידי עצמאים נסגרו במהלך שנת 2020, מדובר בבתי עסק של 76,671 עצמאים.

לאוכלוסיית העצמאים חסרה רשת ביטחון סוציאלית, החיונית לשימור וטיפוח אוכלוסייה זו, חוסר זה מתבטא ב:

  •  חוסר בביטוח אבטלה ממוסד, ביטוח פשיטת רגל, הכרה חופשת מחלה, דמי הבראה, הכרה בחופשה שנתית והכרה בשעות נוספות.
  • תשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח רפואי בפרמיה גבוהה לעומת שאר המשק.

במסמך מוצגים מספר מודלים המוצעים לשיפור מצבם הסוציאלי וכלכלי של אוכלוסיית העצמאים:

 דמי אבטלה – הגדרת תנאי זכאות קשיחים והקמת קרן ייעודית שתמומן מגבייה מעצמאים, במקום המצב הקיים בהם דמי ביטוח שעצמאים משלמים מועברים לתשלום דמי אבטלה של שכירים.

חופשת מחלה – קבלת מדי מחלה מוכרים ממוסד הביטוח הלאומי, עם תנאים קשיחים הדומים של השכירים, או מודל אשר דומה לדני, בו משולמים דמי מחלה לעצמאים לאחר שבועיים בהם ניעדר מעבודתו. העלויות המשוערות לתקציב המדינה מסתכמות בכ- 679 מיליון ₪ בשנה למודל הראשון, ואילו המודל השני בכ- 463 מיליון ₪ בשנה.

ימי אבל – אישור ימי אבל לאור מות של קרוב מדרגה ראשונה לעצמאים, בנפח של כ- 7 ימים קלנדריים בשנה, עם תנאי זכאות קשיחים. העלות השנתית מוערכת בכ- 52 מיליון ₪ בשנה.

מיסוי מטיב עם עסקים חדשים – הגדלת סיכויי ההישרדות של עסקים רבים בשנותיהם הראשונות על ידי הפחתת המיסוי הנגבה תגרום תחילה לירידה בהכנסות קופת המדינה. עם זאת, לפי הערכות המרכז, בחלוף 7 שנים יהיה גידול בכ-24,000 עסקים פעילים לעומת הצפי ללא התוכנית, וגידול בהכנסות המדינה ממיסוי עצמאים של כ- 725 מיליון ₪.

נוהל לחיצת כפתור לסיוע מוסדר במצבי קיצון – בזמן אירועי חירום שונים, יתקיים נוהל סיוע ופיצוי מסודר, בו תיכנס משכורת קיום בראשון לכל חודש. כשלב שני לנוהל, יוענקו פיצויים על הפסדים חריגים בעסק. נוהל זה נבדל מדמי אבטלה רגילים ונוגע רק למצבי משבר קיצוניים כמו מיתון כלכלי נרחב, סבב לחימה ו/או מגפה או נזקים סביבתיים חריגים.

קידום נשים עצמאיות – על ידי הכרה בהוצאות על חינוך לגיל הרך והחלשת ההשפעה השלילית של העלאת גיל הפרישה של נשים על נשים עצמאיות עניות.

התאמת מערכת המיסוי והגבייה לעסקים קטנים – על ידי הכרה בהוצאות על רכב, מתן אפשרות לקיזוז הפסדים משנים קודמות, הכרה בפחת מואץ והכרה מורחבת בהוצאות אש"ל.

רפורמה בארנונה – על ידי שינוי משקולות נוסחת העדכון האוטומטי של הארנונה, בחינת שיטת חישוב המיסוי, מתן הנחה לעסקים חדשים, קביעת יחס קבוע בין תעריפי ארנונה למגורים מול לא מגורים, קביעת תקרה לתעריף הארנונה, מתן פטור מארנונת עסק לעצמאים ועסקים זעירים הפועלים ללא משרד והחלת שיטת מדידה אחידה ומחייבת לכלל הרשויות המקומיות.

פרילנסרים – יש לחוקק את חוק "המשתתף החופשי" וליצור הגדרה נפרדת לעובדים פרילנסרים בישראל. הגדרה זו תאפשר למדוד את היקף התופעה ואת סוגיותיה וכך ליצור מצע עובדתי למדיניות אפקטיבית שתסייע לפרילנסרים ותתאים את המשק לצמיחת צורת התעסוקה במדינה. כמו כן, יש לקבוע תנאים סוציאליים מסוימים כמו הפרשות לפנסיה, חופשת מחלה וחוקי הגנת שכר בהתאם לאופי התעסוקה המשולב שכיר-עצמאי של פרילנסרים.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה