למרות מאות אלפי המובטלים החדשים, הם נחשבים עדיין כחסרי עבודה זמניים, והעלייה של מבקשי העבודה עומדת רק על 0.1% ביחס לחודש שעבר • ומדוע לא בוצעו השוואות לאשתקד? מאותה סיבה, כי כך נוהגים עתה בכל העולם • אלו תנודות נרשמו בשווקי העבודה, מה מספר המשרות הפנויות בשוק ואיזה ענף נפגע באופן הכי קשה?
דוד שלומוביץ 03.05.2020המשק החוזר לפעילות באופן הדרגתי מעלה את התקווה של המוצאים לחל"ת לשוב לעבודה סדירה ולמשכורת מלאה. על פי סקר כוח אדם של הלמ"ס לחודש מרס ולרבעון הראשון 2020 מדובר בכ-893 אלף עובדים המוגדרים בלמ"ס 'מועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם'. בחודש פברואר עמד מספרם על כ-166 אלף בלבד ובלמ"ס מוסיפים כי אחוז המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע או פחות משבוע מכלל המועסקים עומד על 43.0% לעומת 10.1% בחודש הקודם.
מעיון מעמיק בנתונים עולה כי האחוז הגבוה ביותר של מועסקים הנעדרים מהעבודה, מכלל המועסקים, היה בענפים: אמנות, בידור ופנאי (66.1%), חינוך (64.0%), שירותי אירוח ואוכל (60.5%), שירותים אחרים (53.8%), אספקת חשמל (52.0%).
האחוז הגבוה ביותר של מועסקים הנעדרים מהעבודה, מכלל המועסקים, היה במשלחי היד: פקידים כלליים ועובדי משרד (51.3%), הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה (49.7%), עובדי מכירות ושירותים (49.7%).
בלמ"ס לא מסתירים את הקושי הכרוך בביצוע הסקר החודשי הקבוע "קיים שינוי במערך הרגיל של איסוף נתונים עקב חוסר יכולת להגיע באופן פיזי לנדגמים שבימים רגילים נוהגים לסקור אותם בביתם, במועד הכנסתם לסקר בפעם הראשונה", כך נכתב בהודעת הלמ"ס בה צוין שרוב הראיונות בחודש מרס 2020 בוצעו באמצעות טלפון (96.7% לעומת 86.6% בפברואר 2020) מאחר שלא התאפשר לבצע ראיונות פנים-אל-פנים.
בהודעה הודגש כי פרסום הנתונים לציבור בחודש זה הוא בהתאם להמלצות ארגון העבודה הבין-לאומי בנוגע לפרסום נתוני שוק העבודה בתקופת משבר נגיף קורונה, תוך שמירה על ההגדרות הבין-לאומיות המקובלות כמדי חודש בחודשו.
זינוק של מאות אחוזים
על פי הגדרות בין-לאומיות של ארגון העבודה הבין-לאומי עובדים היוצאים לחל"ת בעקבות משבר הקורונה, אינם נקראים מובטלים ואינם מצטרפים לנתוני האבטלה הרגילים. אלה נחשבים כמועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם.
אי לכך הנתון המפורסם על ידי הלמ"ס בדבר אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עומד על – 3.4% (לעומת 3.3% בחודש הקודם). כאמור, נתון זה אינו מושפע מהיוצאים לחל"ת. גם נתונים אחרים המצביעים על אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה ואחוז בני 15 ומעלה בכוח העבודה לא הושפעו בעקבות משבר הקורונה והנתונים תואמים לחודשים הקודמים בשינויים קלים של שברי אחוזים.
לעומת זאת, מספרם של 'המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע' בחודש מרס זינק במאות אחוזים בהשוואה לחודש פברואר 2020. מספר המועסקים שעבדו בהיקף מלא (35 שעות ויותר) בשבוע הקובע של הסקר ירד ב-26.8% לעומת החודש הקודם (ירידה של כ-790 אלף מועסקים), ואילו מספר המועסקים שעבדו בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות) בשבוע הקובע עלה ב-4.4% לעומת החודש הקודם (תוספת של כ-39 אלף מועסקים).
מספרם של המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע עלה ב-435.7% לעומת החודש הקודם (תוספת של כ-727 אלף מועסקים). מתוכם, נעדרו מהעבודה עקב צמצום בהיקף העבודה או הפסקה זמנית של העבודה בשל משבר נגיף קורונה כ-727 אלף מועסקים שהם 81.4% מכלל הנעדרים זמנית מהעבודה במשך כל השבוע הקובע (כ-12 אלף מועסקים, 7.2% בחודש הקודם). מספרם של המועסקים הנעדרים מהעבודה פחות משבוע עלה ב-246.2% לעומת החודש הקודם (תוספת של 581 אלף מועסקים). מתוכם עבדו פחות שעות מהרגיל בשבוע הקובע בשל צמצום בהיקף העבודה או הפסקה זמנית של העבודה עקב משבר נגיף קורונה כ-306 אלף מועסקים, שהם 37.5% מכלל הנעדרים מהעבודה פחות משבוע (כ-33 אלף מועסקים, 14.2% בחודש הקודם).
נתון נוסף שמצביע על השפעת משבר נגיף הקורונה קשור לסיבת הפסקת העבודה בחודש מרס 2020. בחודש זה הפסיקו לעבוד 67 אלף אנשים (כ-33 אלף בחודש הקודם). מתוכם, כ-29 אלף הפסיקו לעבוד בגלל פיטורים, צמצומים או סגירת מקום העבודה.
תנודות בשוק העבודה
בהשוואה של הרבעון הראשון לשנת 2020 לעומת הרבעון האחרון של 2019 ניתן לראות כי ישנם תחומים בהם גדל מספר המועסקים ומספר השכירים לעומת ענפים אחרים שהצביעו על ירידה. בקרב המועסקים, התוספות הגדולות היו בקרב בעלי משלח יד אקדמי (כ-13 אלף מועסקים), בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד (8 אלף מועסקים), ובקרב הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה (כ-7 אלף מועסקים). לעומת זאת ,הירידות הגדולות היו בקרב עובדים בלתי מקצועיים (כ-13 אלף מועסקים), בקרב עובדי מכירות ושירותים (כ-8 אלף מועסקים), בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים (כ-7 אלף מועסקים).
בקרב השכירים, התוספות הגדולות היו בקרב בעלי משלח יד אקדמי (כ-18 אלף שכירים), בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד (כ-8 אלף שכירים), בקרב הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה (כ-4 אלף שכירים).
הירידות הגדולות היו בקרב עובדים בלתי מקצועיים (כ-11 אלף שכירים), בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים (כ-7 אלף שכירים), בקרב עובדי מכירות ושירותים (כ-5 אלף שכירים).
גיוס העובדים הופסק
הודעה נוספת של הלמ"ס עוסקת במספר המשרות הפנויות בחודשים ינואר – מרס 2020. בלמ"ס מסבירים כי פרסום נתונים אלו לציבור בחודש זה, הוא בהתאם להמלצות ארגון ב-OECD בנוגע לפרסום נתונים המושפעים ממשבר הקורונה תוך שמירה על ההגדרות הבין-לאומיות המקובלות כמדי חודש בחודשו, לצד הבלטת נתונים שהושפעו מהמגפה העולמית.
בחודש מרץ היו כ52.6 אלף משרות פנויות (לעומת 91.7 בחודש פברואר) ואילו שיעור המשרות הפנויות לחודש מרץ הינו 2.1% (לעומת 3.24% בחודש פברואר). בלמ"ס מסבירים כי אומדני ביקוש לעבודה מהווים אינדיקטור מקדים לשוק העבודה, מאחר שבעת משבר מעסיקים מפסיקים קודם גיוסי עובדים ורק לאחר מכן מתחילים לפטר עובדים בחברתם.
אי לכך , צפוי שאומדנים אלו יגיבו למשבר עולמי ומקומי זה באופן חד יותר מאשר אומדנים אחרים ואכן ניתן לראות שאומדן המשרות הפנויות לכלל המשק ירד באופן חד בהשוואה לחודש פברואר (ירידה של כ39 אלף משרות).
ירידות במשרות הפנויות
ההגבלות השונות פגעו באופן דיפרנציאלי בענפי הכלכלה השונים וניתן לראות את השוני בפגיעה זו באומדני הסקר, ענף אירוח ואוכל שבו מסווגות חברות העוסקות במלונאות, הסעדה ואולמות אירועים מראה על ירידה כמעט מוחלטת במספר המשרות הפנויות (ירידה של 86% במספר המשרות הפנויות) בעוד שבענפי הפיננסים, התחבורה וההובלה וההיי טק ישנה ירידה מתונה יותר במספר המשרות הפנויות.
מספר המשרות הפנויות בענף הבינוי ירד באופן ניכר בחודש מרץ, וזאת, בהמשך לירידה הדרגתית שחלה בביקוש לעבודה בענף זה בחודשים שקדמו למשבר.
נוסיף עוד, כי סקר משרות פנויות הוא מקור המידע העיקרי על מספר משרות פנויות בישראל, והוא נערך באופן שוטף על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2009.