ההעלאה החדה ביותר של הריבית מזה 20 שנה: זינוק של 0.75% בריבית בנק ישראל | ההחלטה הייתה צפויה אך האנליסטים לא ציפו שהבנק יעלה את הריבית ביותר ממחצית האחוז | המטרה: בלימת האינפלציה שחצתה את רף ה-5% | המגזר העסקי בתגובה להעלאת הריבית: "מדובר בצעד מוניטרי שאינו מספיק כדי לבלום את האינפלציה"
שי קליין 23.08.2022
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון | צילום: דוברות בנק ישראל ריבית בנק ישראל מזנקת ב-0.75% – וזו היא ההעלאה החדה ביותר ב-20 השנים האחרונות. בכך תעמוד הריבית על 2%, בתהליך שהחל מחודש אפריל השנה, אז עלתה הריבית משפל של 0.1% ל-0.35%, כשחודש לאחר מכן עלתה הריבית ל-0.75%, ובחודש שעבר עלתה הריבית בחצי אחוז ל-1.25%.
הסיבות לעליית הריבית ברורות, ובעיקרן עומדת המלחמה שהכריז נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בשיעור האינפלציה הגואה בישראל, שבחודש יולי חצה את ה-5%. לפי הודעת הבנק, החל מיום חמישי הקרוב יחושו היטב נוטלי המשכנתאות ומשלמי ההלוואות את עליית הריבית שתשפיע מהותית על התשלומים החודשיים שלהם. ריבית הפריים תגיע ל-3.5%.
האם הדבר יבלום – מלבד האינפלציה – גם את הזינוק במחירי הדירות, שעמד על 17.8% ב-12 החודשים האחרונים? אין לדעת.
האם בנק ישראל יסתפק בהעלאת הריבית הנוכחית? ממש לא. לפי כל ההערכות, הצפי הוא כי העלאות הריבית תמשכנה ללוות אותנו בחצי השנה הקרובה והריבית במשק תגיע עד לכדי 2.5% ויותר.
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי אמר בתגובה לעליית הריבית: "טוב עושה בנק ישראל שמגיב במהרה ופועל להעלאת הריבית, אך מהלך שכזה צריך להיות מלווה במדיניות פיסיקלית נכונה שתסייע לבלימה של האינפלציה. במקביל לבנק ישראל שאחראי על מדיניות מוניטארית, על משרד האוצר שאחראי על המדיניות הפיסקלית-תקציבית, לנקוט בצעדי מדיניות שיכולים לסייע בבלימה של האינפלציה שמתחזקת, ובניית התשתית למחזור הצמיחה הבא של המשק. חשוב לזכור שהעלאת הריבית מטרתה לצנן את המשק ולהוריד ביקושים, תוך שהיא מורידה את הצריכה הפרטית. יחד עם זאת מהלך זה מייקר את עלויות האשראי לעסקים ולכן יש על הממשלה לפעול להורדת עלויות הייצור".
מתנועת "עומדים ביחד", המובילה את קמפיין "מינימום 40" להעלאת שכר המינימום, נמסר בתגובה להעלאת הריבית: "בנק ישראל מעלה את הריבית ומגדיל את המצוקה של המוני אנשים שמחזירים הלוואות ושקועים בחוב. הכל מתייקר, אבל בממשלה לא עושים דבר כדי לסייע. העלאה של שכר המינימום ל-40 שקלים לשעה, תשפר ישירות את החיים של קרוב ל-2 מיליון שכירים בישראל, ותסייע להם לגמור את החודש".
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "העלאת הריבית על ידי בנק ישראל ככל שנועדה לבלום את האינפלציה היא מוצדקת, אך אסור שתעשה ללא שיובאו בחשבון השפעות הרוחב על החברה והכלכלה ומבלי שתופעל תוכנית תומכת לזוגות צעירים נוטלי משכנתאות".
רונן סולומון, סמנכ"ל פיננסים ושוק ההון, באיגוד לשכות המסחר אמר כי "מדובר במהלך שבנק ישראל נוקט כדי לרסן את האינפלציה, אלא שבדרך זאת הוא פוגע קשות במשקי הבית והעסקים בישראל. המערכת הבנקאית עודדה ב-8 השנים האחרונות את אזרחי ישראל לקחת הלוואות בריבית נמוכה. אולם, כיום כשהריבית עולה בשיעור חד, משמעותה תוספת הכנסות לבנקים בהיקף של כ-5 מיליארדי ₪ (מתחילת השנה תוספת הכנסות לבנקים בהיקף של כ-12 מיליארד ₪). העלאת הריבית היום, תעמיד את ריבית בנק ישראל על שיעור של 2% ובהתאם ריבית הפריים תעמוד על 3.5%. המשמעות לציבור הינה ייקור ההלוואות הצרכניות והעסקיות לריבית ממוצעת של 9-7 אחוזים (לחלק מהלקוחות אפילו ריבית מעל 10%)."
סולומון הוסיף "אין חובה שמערכת בנקאית תעלה את שיעור הריבית בהלוואות שניטלו בעבר על-ידי משקי הבית ועסקים קטנים במלוא שיעור העלאת הריבית על-ידי בנק ישראל. המערכת הבנקאית יכולה לספוג חלק מעליית הריבית, בייחוד כשאין להם שום תוספת עלויות ממשית מהעלאת הריבית של בנק ישראל. ניתן לקבוע שרק במתן הלוואה חדשה הבנקים יזכו למלוא הריבית, מאחר והם פועלים לשווק אותה בריבית גבוהה יותר, לרבות ריבית גבוהה שהם נדרשים לשלם לבעלי הפיקדונות.
"כדי למנוע פגיעה בזוגות צעירים וחסרי דיור, איגוד לשכות המסחר קורא לממשלה להרחיב את סבסוד המשכנתאות, בריבית מוזלת לעד 1 מיליון ₪ לפחות. כיום זכאי משרד השיכון והבינוי שקיבלו תעודת זכאות להלוואות בריבית מוזלת של 0.5% פחות מהריבית הממוצעת על הלוואות צמודות מדד, אך לא יותר מ-3%, מוגנים בצורה מוגבלת, בגלל תקרות נמוכות להלוואות מסובסדות. מרבית אזרחי ישראל נטלו בשנים האחרונות הלוואות לרכישת דירת מגורים שחלקה חשופה לריבית הפריים וחלק צמודה למדד (בודדים נטלו את מלוא ההלוואה בריבית קבועה לא צמודה, בגלל שיעורה הגבוה). משכך, חייבים להרחיב את התוכנית להלוואות מסובסדות, כדי להגן על זוגות צעירים בשל אי יכולתם לעמוד בפירעון המשכנתא, בייחוד כאשר מדובר בדירת מגורים ראשונה ויחידה שלהם", ציין סולומון.