זעם בלתי כבוש: סגר כולל – יוביל לתבערה!

תרשמו לפניכם: סגר כולל שיוכרז עכשיו וישתק את המשק יהיה מסמר הקבורה האחרון של השקט היחסי מצד האזרחים שטרם יצאו להביע את זעמם על התנהלות הממשלה • שאף אחד לא יתפלא אם יתחולל לפתע מרד אזרחי עוצמתי, אי ציות לכוחות הביטחון והפגנות סוערות שהמדינה לא ידעה כמותן • עוד לחיצה אחת על הקהל, והוא יבשיל לקבל כל מהלך שייסגר בכל סמטה אחורית חשוכה של הזירה הפוליטית • ישראל פלר מנתח את האמוציות

כוחות הביטחון בולמים מפגינים ליד בית רה"מ בירושלים, אמש | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

הרשימה הולכת ומתארכת, והמפגינים נספרים בעשרות-אלפים. הנכים, תנועות הנוער, העצמאים, אנשי התיירות, האיגודים המקצועיים, השולמנים ואנשי העסקים. פתאום כולם כמעט מאוחדים. פתאום כולם מצטרפים לרשימה. ופתאום לכולם גם יש זמן. רגע לפני הסגר שכולם מדברים עליו, אנשים שנמאס להם לשבת בבית באפס מעש מחליטים לצאת לרחובות. בזעם ובדמע, בחשש אינסופי וברצון קמאי להשיב מלחמה השערה, זה קורה, שוב ושוב. בתל אביב ובירושלים, בככרות המרכזיות ובכבישי רחביה הצרים שליד בית ראש הממשלה.

זה לא מגיע בחלל ריק. האוצר יוצר קריטריונים מדהימים לתמיכה במי שעומד בהם. ומי שזכה בפיס ועומד בהם מודה, שאלמלי הם – הנפילה הייתה עמוקה וחזקה וכואבת. אבל מי שלא, ומסתבר שיש הרבה מאוד שלא עומדים בקריטריונים – או שטוענים שהתמיכה שהוקצתה להם לא מספקת אותם – יוצאים, צועקים, קובלים, מתראיינים, מוחים וזועקים מרה.

250/200 סייד בר + קובייה

זה לא רק כי “כשכואב – צועקים”, כגרסת הפתגם העממי. זה כבר מזמן הרבה מעבר לכך. במובן מסוים, זו רק ההתחלה של הפיצוץ האנושי והיכולת שלו לקבל את השיתוק שאחז במשק. קחו את הציבור החרדי כמשל. מגזר שמעולם לא יצא למחות על עוולות שאינן אידאולוגיות. ולפתע, הזעם שפרץ הצליח להמם את צמרת המדינה ואת המשטרה הששה אלי קרב גם יחד. ומהחרדים, הדרך הייתה קצרה למחאות שיוצאות משליטה ליד מעון רה”מ ברחוב בלפור. ‘בית אגיון’, שכבר ידע אינספור מחאות מולו במהלך השנים, יכול היה לזהות מבין האבנים הירושלמיות שמאחורי הבטונדות, את העוצמות, את הכאב, את הזיעה שנמהלה בפחד מצמית מפני איבוד הכל.

מרי אזרחי? לא מופרך

אם מישהו חושב שסגר כללי, גם למטרת בריאות הציבור, יביא תועלת, הוא טועה. כי סגר – כזה שמשתק את העסקים; שמחזיר את העובדים ששבו לעבודתם, הביתה; שמכניס אנשים למעגל חוזר של הזדקקות לזולת או לחסדי קריטריוני האוצר ופקידיו; שירבע את מעגל התעסוקה ויבלום את המשק המקרטע גם ככה – לא הולך להתקבל בידיים פרושות לרווחה כפי שהיה בערב חג הפסח.

870/135 ליינר ארטקל

האנשים ייצאו לרחובות על אף ולמרות הסגר. הם לא ישגיחו בחיילים עם נשקים, יצפצפו על השוטרים, ימרדו בפקחים ובדו”חותיהם, ויעדיפו להיאזק ולהיגרר לניידות מול המצלמות ולוּ כדי להשמיע את הזעקה בתקשורת שתאהד ותחבק את המפגינים, המוחים והמורדים.

כי זה נגמר. אנשים יושבים על יתרות חובה אדירות. על מכסת שיקים חוזרים וחיובי אשראי שיורדים או לא מכובדים כי אין מהיכן. ואנשים שלא קונים כי אין להם תקווה ואופק של הכנסות, לא מעוניינים לציית למרות של מי שלדעתם עושה כל טעות אפשרית. כלכלית, רפואית ומוסרית.

החרדים הזועמים שהסיגו את השוטרים ומחסומיהם בביתר עילית ובירושלים, היו רק מָשָל. הצתת הפחים ברוממה על רקע לא-אידאולוגי היא הקדימון למה שעלול להתחולל במדינה אם המשק ייסגר כליל. בסופי שבוע – למה לא. אבל בימי השבוע – המרד שיינשא על נס יאפיל על כל מה שנתניהו וכ”ץ דמיינו לעצמם אי פעם בחלומות השחורים ביותר.

ותאמינו או לא, מהפך פוליטי בכלכלה שברירית שכזו הוא עניין של טיימינג שמתבטא בימים. מחאת האוהלים והקוטג’ תהיה פסיק היסטורי ליד עוצמת התבערה שתתלקח אם עמישראל יידרש להסתגר בבתיו ולדעת שגם המעטים שהתפרנסו והניעו איכשהו את גלגלי הכלכלה, נעצרו. סגר כולל עכשיו, יוביל בדיוק להפיכה שלטונית ולהדחה שנתניהו כה חושש ממנה שנים ארוכות. מה ימנע מניר ברקת ומגדעון סער לרכב על גל המחאה. מי יעצור את החרדים מסגירה מהירה עם גנץ ובנט מאחורי גבו של נתניהו, על ממשלה חדשה.

מרד אזרחי שמתודלק בזעם קדוש ובלתי כבוש עלול להתלקח לתבערה אדירה עם השלכות פוליטיות וכלכליות מהפכניות – גם במבט של שנים קדימה. רגע אחד של ניצול טיימינג בדעת הקהל, שגם כך לא מיטיבה עם ביבי, והכרזה על ממשלה חדשה שתושיע את ישראל, בלי בחירות, תתקבל ברצון ובזרועות פתוחות.

 

הכותב הוא סופר ואיש תקשורת חרדי

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה