הודעת בנק ישראל על רכישת 30 מילארד דולר בשנה הקרובה – יצרה בסופ"ש שינוי מגמה • התוצאה: שוק המט"ח כולו חוגג, וגם היורו והליש"ט מצטרפים לסחרחרת העליות • המשנה לנגיד מסביר את המהלך, והמומחים ממשיכים להגיב למהלך הדרמטי של בנק ישראל • הודעה מוקדמת – טוב או רע, והאם יש צורך שהרכישה אכן תתבצע בפועל?
שי קליין 17.01.2021
המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר |צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת זה היה צפוי, אבל מהיר בכל זאת. רגע אחרי השפל של כ-25 שנה והודעת בנק ישראל על שינוי המדיניות הדרמטי בשוק מטבע החוץ – במסגרתו הודיע הבנק על כוונתו לרכוש 30 מיליארד דולר במהלך שנת 2021, הדולר מוסיף לעלות בחזרה. הפעם גם מטבעות זרים אחרים מצטרפים לחגיגה כמו היורו והליש"ט שחוו ירידות שערים מול השקל המתחזק.
את השיקולים שעומדים מאחורי המדיניות החדשה הסביר המשנה לנגיד בנק ישראל אנדרו אביר, שהגדיר זאת במילים ברורות: "זהו צעד חריג למשבר חריג, אסור לשחק עם העתיד של העובדים שהפרנסה שלהם בסכנה. אנחנו נמצאים במצב יוצא דופן עם אבטלה דו-ספרתית ואינפלציה שלילית. בנק ישראל מחויב ליישם את היעדים שהממשלה קבעה לאינפלציה ולצעדים תומכי צמיחה. אם אנחנו טועים, אנחנו מעדיפים שהטעות תהיה בצד של ההרחבה המוניטרית – שיהיה יותר מדי ולא פחות מדי".
אביר הוסיף, כי המטרה היא "לתת ודאות לשחקני שוק המט"ח. לאחר מכן, כל אחד יכול לעשות את ההחלטות שלו, אחרי שקיבל את המידע, היכן הוא חושב ששער החליפין צריך להיות. זהו צעד חריג כי המצב הנוכחי חריג. לא בכל שנה יש משבר קורונה, וספק אם ההשפעות של המשבר יסתיימו בקרוב – גם עם האופטימיות לגבי החיסונים; ניאבק במשבר הכלכלי הרבה זמן, ואנחנו לא רוצים ששער החליפין יהווה עומס נוסף וירחיק אותנו מההתאוששות.
המשנה לנגיד הסביר כי "ייסוף חד בשקל מעיב על המשק הישראלי. נכון שהדולר נחלש גם מול מטבעות אחרים, אבל השקל התחזק באופן משמעותי יותר ממטבעות אחרים. חלק מזה נובע מסיבות טובות של המשק הישראלי, אבל חלק אולי נובע מסיבות זמניות. העודף בחשבון השוטף גדל רבות בתקופה האחרונה בגלל הקריסה ביבוא. אנחנו מצפים שהיבוא יתאושש כשנצא מהמשבר. יש גם הרבה זרמים (של מט"ח) מחברות ההיי-טק ולא בטוח שאלה יהיו כל כך גדולים אם יהיה איזשהו תיקון בנאסד"ק או בשערים בארה"ב".
ומה באשר ליתרות מטבע החוץ שבידי בנק ישראל, שנמצאות עתה על 170 מיליארד דולר, סכום שיא לכל הדעות? המשנה לנגיד כלל לא מודאג. "אנחנו לא מוטרדים. זה לא משנה אם זה 150 מיליארד דולר או 200 מיליארד דולר. לקחנו על עצמנו מהלך שבו התשואה על יתרות המט"ח תהיה גבוהה. נכנסנו להשקעה במניות שיניבו לנו תשואה יותר גבוהה מאיגרות חוב ממשלתיות. הסכום נובע מהעודף במאזן השוטף של ישראל, זה בוודאי לא סכום שהיינו נוקבים בו בשנה רגילה".
השוק מגיב
ומה חושבים בשוק? נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר מסר בעקבות המשך צניחת הדולר: "לצערי אין חיסון לפגיעה הקשה של התחזקות השקל ביחס לדולר בתעשייה הישראלית והיצוא. השיא השלילי החדש של הדולר, 3.15, מזעזע את כולנו ולא ברור איך התעשייה הישראלית אמורה לשרוד את הצניחה הדרמטית, למרות הניסיונות של בנק ישראל למתן אותו. רק לפני כמה ימים אמרתי שנראה לי שאתגעגע לשער הקודם שעמד על 3.17 והנה השער צנח שוב, במהירות עצומה.
"על כן אני קורא לממשלת ישראל לפעול בדחיפות בכל הכלים הפיסקאליים העומדים ברשותה, כגון הגדלת גידור החוב והקמת קרן עושר, על מנת לעזור לתעשייה הישראלית והיצואנים לצלוח תקופה קשה זו".
מעניין לציין כי מול דברי המשנה לנגיד הבנק המרכזי, דווקא רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, סבור כי התכנית לא בהכרח תצא לפועל, וגם אם כן – לאו דווקא בסכום האמור. "בנק ישראל לא חייב לרכוש בפועל – די אם יודיע על נכונות לרכוש היקפים גדולים. הודעת בנק ישראל נקבה בסכום של 30 מיליארד דולר אך הבנק כמובן יוכל בהמשך להגדיל את הסכום, כפי שעשה עם הסכום שהקציב לרכישת אג"ח ממשלתיות וקונצרניות. כך להערכתי יכול לקרות גם כאן. העיקר – הצהרת הכוונות".
לדבריו, "כעת יודעים כולם כי דעתו של בנק ישראל לא נוחה מתיסוף השקל והשפעותיו המסיגות על פעילות המשק והייצוא. חשוב לא פחות – בנק ישראל מדבר על צורך להמשיך להתערב בשוק המט"ח בהיקף נרחב השנה. אמנם השפעתו של סכום של 30 מיליארד דולר נתונה לוויכוח ולראיה – בנק ישראל רכש סכום כזה בשבעת החודשים האחרונים לבדם, אבל, לדעתי הנקודה החשובה כאן היא שבנק ישראל הציב את החץ על הלוח. החץ הינו שער חליפין שעקבי עם יעדי הבנק – יציבות מחירים ויציבות פיננסית. כעת, המטרה סביב החץ הנה בהיקף של 30 מיליארד דולר, אך אם יהיה צורך, יגדל היקפה בעשרות מיליארדים נוספים. החץ יישאר נעוץ. כעת, על בנק ישראל לעמוד איתן מול כוחות וגופים שיבחנו את נחישותו אך יש לזכור – בנק מרכזי אינו מוגבל ביכולתו לבלום תיסוף יתר של המטבע המקומי. הוא מוגבל (בגובה יתרותיו) רק כשהוא צריך למתן פיחות שלו".
ואילו לדברי רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.איי: "היקף הרכישות הגבוה אמור לנטרל חלק משמעותי מעודפי המט"ח המאפיינים את המשק הישראלי. כך, מתחילת השנה הסתכמו העודף בחשבון השוטף וההשקעות הישירות נטו בכ-30 מיליארד דולר, ובשנה האחרונה בכ-39 מיליארד דולר. לזאת ניתן להוסיף את השפעת ההצטרפות למדד ה-WGBI שמוערכת עד כה בכ-5 מיליארד דולר.
"מעבר להיקף הרכישות עצמן, יש בהודעה איתות ברור לנחישות של הבנק לבלום את המשך מגמת הייסוף בשער החליפין של השקל. בכך מכוון הבנק לבלימת הפעילות הספקולטיבית ולבלימת מגמת הגידורים מצד המשקיעים המוסדיים המקומיים. תוכנית זו של הבנק מזכירה את זו שננקטה בשפל הקודם בשער החליפין של השקל מול הדולר, גם אז בעיצומו של משבר עולמי, בתחילת 2008. אז, הודיע הבנק תחילת על תוכנית רכישות (10 מיליארד דולר) כאשר נוכח התחדשות הייסוף בשערי החליפין היא גדלה לתכנית רכישות יומית של 100 מיליון דולר ליום שנמשכה קרוב לשנה. גם כיום, יש לראות בתוכנית זו כצעד ראשון בבלימת התחזקות השקל. במידה והתוצאות שיושגו לא תהיינה משביעות רצון, המעורבת של בנק ישראל, תגדל, כאשר במידה ותהיה הצטרפות של משרד האוצר, האפקטיביות של תוכנית הרכישות תעלה באופן ניכר", צפה רפי גוזלן.