הרחבת חוק הפיקדון תוזיל או תייקר את מחירי בקבוקי המשקה המשפחתיים? המשמעות: אם אלה יוזלו, תופחת ההוצאה החודשית של המשפחה החרדית • והאם בהתאם לעבר ולנעשה בעולם, חברות המשקאות יספגו חלק מדמי הפיקדון ואילו מי שיחזיר את הבקבוק יקבל את מלוא דמי הפיקדון?
לאה אפרתי 04.08.2020בחודש הבא צפויה השרה להגנת הסביבה, ח"כ גילה גמליאל, להודיע לבג"צ מה עמדת המשרד בנוגע להרחבת דמי הפיקדון גם על בקבוקי משקה גדולים. הנושא מעורר עניין רב, במיוחד במגזר החרדי, הנחשב למגזר הצורך (בשל גודלן של המשפחות) כמויות גדולות של בקבוקי משקה משפחתיים. לטענת חברת אל"ה, הנמצאת בבעלות חברות המשקאות המתנגדות להרחבת הפיקדון, דמי פיקדון על בקבוקים משפחתיים יהוו 'מס על הציבור' וייקרו את מחירי הבקבוקים.
אולם, ייתכן גם שיש צד שני למטבע ומחירי המשקאות צפויים דווקא לרדת, עבור מי שימחזר את הבקבוקים. מבדיקה שנערכה ע"י פירמת רו"ח BDO עולה כי עפ"י נתוני הלמ"ס לאחר שנכנס לתוקפו חוק הפיקדון על בקבוקי משקה קטנים, חברות המשקאות ספגו כשני שליש מעלות הפיקדון. זאת מתוך מטרה למנוע פגיעה במכירות ומתוך שיקולי תחרות. למרות שדמי הפיקדון עמדו, באותה עת, על 25 אגורות, הבקבוקים והפחיות התייקרו רק בכ-8 אגורות לצרכנים.
למעשה, מי שהחזיר את הבקבוק בתום השימוש וקיבל את מלוא 25 האגורות בחזרה, חסך 17 אגורות בכל קניה. התופעה אינה ייחודית לשוק המשקאות הישראלי ומוכרת היטב בעולם. מחיר הפיקדון לא מתייקר במלואו לצרכנים וחלק מדמי הפיקדון סופגות חברות המשקאות. מכאן התנגדותן הגדולה לפיקדון בכל העולם. הצפי הוא שאם יורחב הפיקדון גם על הבקבוקים הגדולים ודמי הפיקדון יעמדו על 30 אגורות, בהתאם למה שקרה בעבר, בקבוקי השתיה הגדולים יוזלו בפועל בכ-20 אגורות לאלו שישיבו אותם ולא ישליכו אותם לפח.
המשפחות החרדיות ישלמו
עבור משפחות רבות מדובר, אולי, בכסף קטן, בין אם יחזירו את הבקבוקים ובין אם ישליכו אותם לפח אבל עבור חברות המשקאות מדובר בסכומים עצומים, ולכן ברור מדוע הן מתנגדות להרחבת הפיקדון. אם יורחב הפיקדון, משפחה הצורכת כ-10 בקבוקי משקה משפחתיים בכל שבת שתחזיר את הבקבוק לנקודות המכירה, תחסוך כ-10 שקלים בחודש, לעומת המצב היום. משפחות שיחליטו שלא למחזר את הבקבוקים, ישלמו בסה"כ תוספת של 5 ש"ח בחודש, לפי 50 בקבוקים למשפחה כפול 10 אג'.
בסמוך להחלטה של שר להגנת הסביבה לשעבר, זאב אלקין, שלא להרחיב את חוק הפיקדון, כל חברות המשקאות ייקרו את הבקבוקים כפי שפורסם: קוקה קולה ייקרה את מחיר המשקאות המשפחתיים ב 3% המהווים כ- 20 אג' לבקבוק. יפאורה תבורי העלתה את המחיר ב 4% , דהיינו 28 אג' לבקבוק וטמפו העלתה ב- 3% המהווים 18 אג' לבקבוק. מדובר בהתייקרות בפועל המהווה תוספת תשלום ולמעשה "מס" שחברות המשקאות השיתו על הציבור, בניגוד לפיקדון המושב לצרכן הממחזר.
למי יש אינטרס
ומה בנוגע לאינטרסים של חברות המשקאות? בישראל נמכרים מדי שנה כשני מיליארד מיכלי משקה. מתוכם כ-1.25 מיליארד בקבוקים קטנים ופחיות וכ-750 מליון בקבוקים גדולים. כ-80% מהבקבוקים הקטנים, עליהם יש פיקדון בסך 30 אגורות המשולם למי שמחזיר את הבקבוק לנקודות המכירה, נאספים ומועברים למיחזור. לעומת זאת, רק כ-24% בלבד מהבקבוקים הגדולים, עבורם אין דמי פיקדון, נאספים וולנטרית על ידי הציבור במחזוריות ובפח הכתום. כ-76% מהבקבוקים הגדולים נזרקים לפחי האשפה ובמרחב הציבורי.
אם יורחב הפיקדון על בקבוקים גדולים וחברות המשקאות יספגו בעצמן שליש מגובה הפיקדון כפי שהיה כשנכנס החוק על הבקבוקים הקטנים, הרי שחברות המשקאות יספגו כ-100-150 מליון ש"ח בשנה. זאת בנוסף לקנסות שיוטלו עליהן במקרה של אי עמידה ביעדי המיחזור בסך כפל הפיקדון – 60 אג' לכל בקבוק שלא נאסף. נתון זה מסביר מדוע הן נאבקות, בישראל כמו בכל העולם, נגד הפיקדון. זאת למרות שהוכח כי הפיקדון הוא הדרך היחידה להגדיל את היקפי האיסוף והמיחזור ולמנוע את הזיהום והלכלוך ברשות הרבים.
חצי שקל לבקבוק
לעומת 'אל"ה' הרי שבתאגיד 'אסופתא' מדגישים כי כיום גם מי שאינו צורך בכלל משקאות בבקבוקים, משלם על כך מכספו. על פי נתוני חברת BDO, הרשויות המקומיות, באמצעות תשלומי הארנונה של כל התושבים, מוציאות מדי שנה כ-60 מיליון ש"ח על עלויות פינוי האשפה, ניקיון רחובות והיטלי הטמנה של בקבוקים שאינם עוברים למיחזור. סכום הצפוי לקטון משמעותית באם גם הבקבוקים הגדולים יוחזרו לנקודות המכירה.
בהקשר זה ראוי לציין כי בסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה לאחרונה עולה כי הציבור החרדי מבין שעושים בו שימוש ציני וכי בקרב בעלי הדעה בציבור החרדי, למעלה מ-83% מתוכם טוענים כי חברות המשקאות מתנגדות בעצמן לפיקדון ומשתמשות במגזר החרדי כתירוץ וכ-67% מבעלי הדעה במגזר החרדי תומכים בהרחבת הפיקדון.
עם זאת נזכיר, כי ח"כים חרדיים רבים טוענים כי החלת חוק הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים יטילו מס של ₪ על כל בקבוק.
04/08/2020 21:36
הבעיה היא לא המס !
אלא הסרבול אין מנגנון מסודר ויעיל בערים החרדיות
לאיסוף הבקבוקים ואין אכיפה על הרשתות!
להשית על צרכניה שכונתית גם את איסוף הבקבוקים זה קנס נוסף מעבר לארנונה ושורת המיסים הדרקונית שהם משלמים