חזרה למעגל התעסוקה: 7,000 יזדקקו להכשרה

מקבלי הבטחת הכנסה וקצבאות שונות שאמורים להיכנס למעגלי תעסוקה מוצאים את עצמם מחוצה להם שנה אחר שנה • רוב (81%) מקבלי הבטחת הכנסה ב-2016 לא קיבלו אף כלי תעסוקתי בשנים 2016-2014 • גם הקורסים שמתקיימים בסביבתם ארוכים מדי, מנותקים מהיכולות של מחפשי העבודה וחסרה בהם התנסות מעשית והליכי שילוב בתעסוקה תקינים

לשכת תעסוקה | צילום: דוברות שירות התעסוקה

משבר הקורונה שלח מאות אלפי עובדים הביתה, חלקם לתקופה קצרה או ארוכה וחלקם קבלו גט פיטורין לצמיתות. הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח התכנסה השבוע לדיון בפעולות הממשלה להחזרת מובטלים למעגל התעסוקה. ברקע הדיון עמד דוח מבקר המדינה העוסק בפעולות המדינה בשנים האחרונות לקידומם של מקבלי גמל הבטחת הכנסה ולשילובם בתעסוקה.

בפתח הדיון הציגו בני גולדמן וטל מלכין ממשרד המבקר המדינה את הליקויים כפי שעלו בדו"ח המבקר על הפעולות שעושה הממשלה לשילובים במעגל התעסוקה של מקבלי קצבות וגמל הבטחת הכנסה. הדו"ח מצא כי על אף הפעלת תכנית "מעגלי תעסוקה" וכלים נוספים, רוב (81%) מקבלי הבטחת הכנסה ב-2016 לא קיבלו אף כלי תעסוקתי בשנים 2016-2014. כמו כן, קבע הדו"ח כי היצע הקורסים המתוקצבים שהציע האגף להכשרה לא התאים לאוכלוסיית מקבלי הבטחת הכנסה. הסיבות לכך רבות: הם ארוכים מדי; הם מתקיימים במנותק מהסביבה העסקית ומתהליך חיפוש העבודה; אינם ממוקדים; רובם אינם קשורים למעסיק מסוים וחסרה בהם התנסות מוקדמת בעבודה מעשית, וכן שלא הייתה למקבל הגמלה כתובת אחת לטיפול מותאם לקראת שילוב בתעסוקה.

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח טען בדיון כי "ברור שסוגיית התעסוקה היא הסוגיה המרכזית שעומדת בפנינו במשבר הזה ועומדת ללוות אותנו ברציפות בשנים הקרובות – בשונה מהטיפול בהיבט הבריאותי, שבו נצטרך לטפל ע״פ רמת התחלואה שעולה ויורדת בגלים". שלח הוסיף כי "ממה ששמענו היום בוועדה, אין אף תכנית ברורה של ממשלת ישראל כיצד היא מתכוונת להחזיר אנשים לשוק העבודה ולהוריד את האבטלה למספר חד ספרתי".

בדיון בוועדה עלה נושא ההכשרות לעובדים מפוטרים או לעצמאיים. חגי אדרי, סמנכ"ל בהתאחדות התעשיינים הביא נתון ולפיו, "כ-6000 עד 7000 עובדים יצטרכו הכשרה מקצועית לשינוי מקצועי". הבעיה לדבריו שההכשרות לוקחות זמן והרבה בירוקרטיה ובדרך מתבזבז זמן יקר עבור העובד. אדרי הסביר כי "הפתרון הוא מנגנון להעסקה חלקית והכשרה תוך כדי עבודה". להערכתו, "אם לא יהיה מנגנון של העסקה חלקית שכזו שמפצה פעילים, יהיו עוד עשרות אלפי עובדים שינשרו מהתעשייה".

מי שהתייחס לנושא מצד העובדים העצמאיים הוא רועי כהן, נשיא להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל: "כיום עצמאי לא זכאי להכשרה בכלל – קודם כל ממשלת ישראל צריכה להבין שיש עשרות אלפי עצמאים שלא יוכלו לחזור למקום העבודה שלהם וצריך להחזיר אותם למעגל העבודה באמצעות הכשרות". כהן התייחס גם לפתרון שנעשה בגרמניה שם לא נשלחו העובדים לחל"ת ולא נותק הקשר של עובד-מעביד. "הוצגה לאגף התקציבים ההצעה שהמעסיקים יקבלו את עלויות כל העובדים בלי לנתק מגע של העובדים ממקומות העבודה – כפי שקורה בגרמניה".

אביעד שוורץ, רפרנט תעסוקה באגף התקציבים באוצר, אמר בוועדה כי יש צוות בין תקציבי שדן בנושא המענק לעסקים, "השקענו ברשת ביטחון לשכירים ועצמאים, ועכשיו צריך ליצור תמריצים לצד השני – מענק לעידוד התעסוקה לחברות. אנחנו צריכים לעבוד על התמריצים לפתור בעיה של תמריצים שליליים כדי שיצאו ויעבדו. בין התכניות: מעבר לשירותים מקוונים ודיגיטליים וקידום מערך ההכשרות המקצועיות ברוח זו. הדברים האלה נבנים כעת והתוכנית תוצג בשבועיים הקרובים".

אלא שדברי נציג האוצר לא הניחו את דעתם של משתתפי הדיון כך למשל אמרה רווית גרוס, מנכ"לית התאחדות בעלי מלאכה, כי "מענקי עידוד תעסוקה זה טוב, אבל ההוצאה על שכר עובדים היא הכי גבוהה במפעל. מעסיק לא יקלוט עובדים אם אין לו הזמנות". ויחד עם הביקורת הוצג גם פתרון: רכש ממשלתי. לדבריה, הרכש הממשלתי צריך לעבור לעבודה ממפעילים בארץ במקביל להפסקת הרכישות מחו"ל. לדוגמא צה"ל צריך לרכוש מדים בארץ ולא בחו"ל. "ברגע שיש ביקוש, המפעלים יקלטו עוד ועוד עובדים". 

יוסי אלקובי, נשיא התאחדות בעלי מלאכה, דרש גם הוא שהמדינה תשאיר את כל הרכש הממשלתי בגבולות הארץ, "כל ההכשרות המקצועיות לא יהיו שוות כלום, אם לא תהיה עבודה. אנחנו נמצאים בתקופה ובמצב קשה שכל מדינה מטפלת קודם בעצמה. אנחנו יכולים להציל את הכלכלה של המדינה רק בחשיבה נכונה ולהכניס את המגזר העסקי לדיונים ולשולחנות עגולים. עסקים קטנים מתרסקים יום יום".

אלעד זכות, יועץ מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי: "עולים הרבה רעיונות מבנק ישראל להפחתת עלויות העסקה. הוצאנו דחייה של החובה למעסיקם על חל"ת. שר הרווחה מנסה לקדם את העולם של גמישות תעסוקתית בעולם של אבטלה ואנחנו מנסים לקדם תכנית בהקשר זה ולתת למעסיקים כלים להעסיק ולעודד את העובדים".

עפר שלח יו"ר הוועדה חתם את הדיון ואמר כי "הוועדה קוראת למשרד האוצר ושאר המשרדים הרלוונטיים, למצוא מודל יציב שמאפשר תעסוקה יציבה. רכישת תוצרים כחול לבן, אסור שתישאר בגדר סיסמה ובקשה מהציבור, אלא זו צריכה להיות מדיניות ברורה של מדינת ישראל. כל שקל שיושקע בזה, יעזור בקצה לייצר מקומות עבודה נוספים".

כתיבת תגובה