חלום האוטובוסים הדו-קומתיים ושברם

ההיסטוריה חוזרת • הודעתה של שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב בדבר פיילוט חדש להפעלת אוטובוסים דו-קומתיים מעלה שורה ארוכה של תמיהות • האם אוטובוסים אלה יאפשרו להגדיל את קיבולת הנוסעים בכל נסיעה? • וכמה נהגים חסרים כיום בשירות התחבורה הציבורית?

אוטובוסים דו קומותיים בלונדון | צילום: מערכת ביזנעס

הודעתה של שרת התחבורה והבטיחות בדרכים (החדשה) מירי רגב בדבר פיילוט חדש להפעלת אוטובוסים דו-קומתיים מעלה שורה ארוכה של תמיהות. בהמשך הכתבה תגלו שרגב לא המציאה את הקומה השנייה. מאמצע שנות ה-30 מנסים לאזרח את הרעיון הדו קומתי בארצנו. בכל פעם מקבל הרעיון סל קליטה נדיב, אולם לאחר תקופה הוא מצטרף לפח הזבל של ההיסטוריה.

דבר אחד על השרה רגב להבין: אי אפשר לבנות קומה שנייה, בטרם הראשונה בנויה לתלפיות. קודם שתסיים רגב לתקן את עיוותי התחבורה בארץ כפי שמשתקפים מדו”ח פעילות התחבורה הציבורית, רק לאחר מכן היא מוזמנת לבנות את הקומה השנייה והפופוליסטית.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

לתחבורה הציבורית חסרים כ-3,000 נהגים. לא חסר דרכים כדי לשכנע מספר דומה של אזרחים (למשל בהגדרת עבודה מועדפת) לעבוד בתנאי ישיבה ולהרוויח 10-12 אלף שקל בחודש ולעיתים אף יותר. המדינה רק צריכה לרצות לעשות זאת. גם סלילת דרכים ומתן זכות קדימה לתחבורה הציבורית, יכולים לקדם בהרבה את השירות.

הבחירה של משרד התחבורה להפעלת הדו קומתיים בקווים הבינעירוניים של אגד, הרימה יותר מגבה אחת בנתיבי התחבורה הציבורית. נכון שהמטרה היא תהליכי ההתייעלות ושיפור השירות לנוסעי התחבורה הציבורית, אך כיצד נבחרה אגד מכל החברות האחרות בלי מכרז ובלי הצעות לחברות האחרות. המגמה כיום במשרד התחבורה היא, לכאורה, להוציא אשכולות רבים למכרזים ולהקטין את אגד מממדיה המפלצתיים לחברה גדולה אך מוגבלת, מדוע במקרה זה אגד מקבלת את הבכורה?

ההיסטוריה חוזרת

לפני חמש שנים בדיוק, בתאריך 11.6.15, פורסם ב’גלובס’ כי אם לא יהיו תקלות או שינויים של הרגע האחרון, צפויים להגיע לישראל האוטובוסים הדו-קומתיים המפורסמים של הבירה הבריטית. מדובר היה, שוב, בפיילוט של משרד התחבורה בראשות השר ישראל כץ.

במסגרת הפיילוט היו אמורים להירכש חמישה אוטובוסים דו-קומתיים חדישים במיוחד, עם מערכות בידור ואלקטרוניקה מתקדמות. גם אז כהיום החברות שהיו אמורים לתרגל את הפיילוט היו חברות המונופול ‘אגד’ ו’דן’ בקווים העירוניים שלהן (הפיילוט העכשווי מדבר על בינעירוני. ד”ש). בדיווח נטען כי נבחנות אופציות לאוטובוסים בעלי מערכת הנעה היברידית מתקדמת.

גורמי מקצוע בענף התחבורה אמרו לאתר ‘ניוז1’, כי אין סיבה לקיים ניסוי בתחילת 2021 לאוטובוס דו קומתי, כשאפשר לקיים אותו כבר כעת. לדבריהם, אנשי משרד מוזמנים לקפוץ לאולם התצוגה של חברת האוטובוסים ‘אנקאי’ בנתניה ולצאת עם אוטובוס קומתיים חשמלי שכבר רשום, כלומר – עבר תקינה ויש לו מספר רישוי, כך שתיאורטית אפשר להניע ולצאת איתו לכבישים.

870/135 ליינר ארטקל

תא מטען מסוכן

רגב התלהבה מרעיון הדו קומתי בטענה שאוטובוסים אלה יאפשרו להגדיל את קיבולת הנוסעים בכל נסיעה. במסגרת הפיילוט יובאו לארץ לשירות במהלך הרבעון הראשון של שנת 2021 אוטובוסים של חברת מאן (MAN), הכוללים 82 מקומות ישיבה. כיום, רוב האוטובוסים בארץ הם בני 52 מקומות, לא ברור האם עבור 30 מקומות ישיבה נוספים שווה להיכנס להשקעה של מיליונים, כאשר ישנם פתרונות זולים יותר.

גורמים בענף הניפו תמרור אזהרה באתר ‘ניוז 1’. לטענתם תא המטען באחורי האוטובוס שאמור להשתלב בשירות הבין-עירוני של אגד מסוכן בטיחותית ומסורבל. “נוסעים שיגשו לפרוק את המטען בעת ירידתם עלולים למצוא את עצמם רודפים אחרי נהגים ששכחו לפתוח את תא המטען, ובעצירה פתאומית עלול הנהג להביא לפגיעה בהם”. כיום תא המטען הוא צידי, ובכול אופן מתפרסמים מפעם לפעם סיפורים הזויים על נוסעים שנסגרו בתוך תא המטען או עם חצי גוף בחוץ עד לתחנה הבאה. קשה לחשוב מה יקרה כאשר מדובר בתא מטען אחורי.

המסקנה: ישנם דרכים זולות ונגישות יותר אך פופוליסטיות פחות, לפתרון הבעיות בתחבורה הציבורית, “לתת מענה לפקקים בכבישים ולאפשר ליותר יותר אזרחים לוותר על הרכב הפרטי ולעשות שימוש בתחבורה הציבורית” כדברי רגב.

טוב שההגה בצד ימין

אם מעניין אתכם קצת היסטוריה, נספר כי הניסיון הראשון של הדו קומתי בארץ התרחש אי שם בשנת 1934 אז ייבא קואופרטיב ‘המעביר’ (גלגולה הקודם של חברת דן. ד”ש) אוטובוס לונדוני מסוג ‘ליילנד’ דו-קומתי עם הגה ימני. היה זה בתקופת המנדט הבריטי, ולמרות זאת העיר תל אביב לא הצליחה להיהפך ללונדון. האוטובוסים לא הצליחו לרכוש את אמון הציבור והנהגים, בנוסף לתקלות שונות ומשונות שהיו בהן.

על פי אתר ‘נוסטלגיה אונליין’ אחד מהאוטובוסים נפגע במלחמת העצמאות בהתקפת מטוסים מצריים על התחנה המרכזית בת”א בה נהרגו 41 קרבנות. אוטובוס דו קומתי אחד אחרון פעל בנאמנות בקו 51 ת”א – פ”ת במשך כל שנות ה-50. מספר הרישוי שלו היה 36-373, עד שנפל קורבן לשריפה שפרצה במוסכי ‘דן’ בראשית שנות ה-60.

תקופה יפה נפלאה ומשוכללת

הניסיון הבא הגיע כעבר 25 שנה. על פי צבי ויינשטוק באתר אגד, בשנת 1985נפרק בנמל אשדוד אוטובוס דו-קומתי מדגם ניאופלאן שהגיע לארץ לתקופת ניסוי. שר התחבורה דאז חיים קורפו ערך לו נסיעת מבחן בין-עירונית למשכן הכנסת. לאחר שמונה חודשים וחצי שבמהלכן גמא 195,583 קילומטרים וביצע 434 נסיעות בתשעה קווי שירות שונים, הוחזר האוטובוס ליצרן.

ב-1989 נרכש אוטובוס דו-קומתי ראשון. לאחריו הגיעו 20 אוטובוסים נוספים ובתחילת שנות התשעים עוד 30. מרבית הפעילות של האוטובוסים נעשתה בקווי שירות הבין-עירוניים: תל אביב-ירושלים, תל אביב-חיפה, תל אביב-באר שבע ובקווי אילת. גם הבני ברקים נהנו מפעם לפעם מהאוטובוס שנסע בקו 400. התענוג הכי גדול של הילדים היה, לשבת בקדמת האוטובוס בקומה השנייה ולהרגיש נהג ללא הגה.

ערן דאובר, המשמש כיום כמדריך נהיגה בבית הספר לנהיגה של אגד בירושלים, מספר באתר אגד כי הוא היה אחד הנהגים הראשונים שקיבלו את האוטובוסים הדו- קומתיים “זה היה אוטובוס מאוד משוכלל ומתקדם. מאוד נהניתי מהתקופה שבה נהגתי בו – כ-7 שנים. זו היתה אחת התקופות היפות שלי באגד מבין 32 השנים שאני באגודה”.

מהר מאוד צצו הבעיות באוטובוסים שלא הותאמו לעליות הקשות בארץ. תקלות שנבעו מחוסר התאמה בין תיבת ההילוכים למנוע, גרמו לעצירות בדרכים ולשהייה ארוכה במוסכים. בנוסף, מסכי וידאו שהותקנו באוטובוס היה חידוש בארץ, אולם אלו גררו ביקורת גדולה מצד המגזר החרדי עד לביטולם.

מסע מפותל, ישראל-ירדן-עירק

האוטובוסים הדו-קומתיים הועברו בהדרגה מקו-405, ת”א-י-ם, להפעלה בקווי השרות שבאזורי השפלה, עד להשבתתם ואחסנתם בחניון ארז בתחילת שנות ה-2000. סוכני רכב שבאו מירדן רכשו מספר רב של אוטובוסים אותם מכרו ללקוחות בעירק ובמדינות המפרץ הפרסי.

בשנת 2004 הוחלט לחזור ולהפעיל 3 אוטובוסים דו-קומתיים בקו התיירות 99 שבירושלים. על מנת להיערך לכך הוצאו ממגרש המושבתים שבמוסך ארז 7 אוטובוסים. מתוכם הצליחו לשקם 3 אוטובוסים ששופצו במוסך עטרות בירושלים ונבנו בשתי גרסאות: אוטובוס ‘חורף’ סגור ורגיל וגרסת ‘קיץ’ שבה גולח הגג של הקומה השנייה לגמרי ולמעשה הוא הפך ל’אוטובוס ספארי’.

בשנת 2015, אגד מכרה את הקו ואת האוטובוסים הדו קומתיים לחברת יארא טורס שרכשה אוטובוס דו קומתי נוסף חדיש יותר של חברת מאן. במהלך תקופת ההפעלה של הקו על ידי יארא טורס הקו הופעל על פי בקשות בלבד עד לשנת 2016 בה הפסיק הקו לפעול. בכך למעשה בא לסיומו פרק ההפעלה של הדו-קומתי בארץ ישראל. כעת נותר להמתין ולראות האם הודעת רגב יהיה ניסיון נפל נוסף או כתיבת פרק חדש וארוך של אוטובוסים דו קומתיים בארץ.‫

כתיבת תגובה