חלק מתוצאות הקורונה: הישראלים ‘מלבישים’ את הבית

מוצרי חשמל וריהוט בר קיימא מיובאים, הם רק חלק מהייבוא ארצה בהיקפים נרחבים והולכים • בינואר בלבד ייבאו הישראלים סחורות ב-21 מיליארד שקלים מול יצוא של 15 מיליארד • יצוא היהלומים בעלייה אך יצוא טכנולוגיות העילית – בירידה חדה

מכולות בנמל חיפה | צילום: דוברות הנמל

הביטו בתמונה המצורפת לידיעה ונסו לספור את המכולות הצבעוניות, הנראות מלמעלה כקוביות משחק של ילדים. נמלי מדינת ישראל משנעים מדי חודש אלפי מכולות עם סחורה מכל העולם לכל העולם, בנוסף לסחורות הנשלחות בתפזורת וכלי רכב המגיעים ללא מכולות. על פי איסוף הנתונים של הלמ”ס בחודש ינואר 2021 היצוא ממדינת ישראל הסתכם ב-15 מיליארד שקל ואילו היבוא אל מדינת ישראל הסתכם ב-21 מיליארד שקל. כלומר, הגירעון בסחר הסחורות הסתכם ב-6.0 מיליארד שקל.

כאן ראוי להסכית להערה חשובה. נתונים אלו כוללים אמנם את הסחורות שעברו במכס, אך אינם כוללים נתונים אחרים: נתוני הסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית; היבוא הביטחוני ויבוא ויצוא שירותים (לרבות שירותי תוכנה). בלמ”ס מסבירים, כי הנתונים על כלל יצוא ויבוא סחורות ושירותים מתפרסמים במסגרת מאזן התשלומים מדי רבע שנה. כאן מדובר בנתונים ארעיים. הנתונים הסופיים לשנת 2020 יפורסמו בחודש אפריל 2021.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

בהרחבת הדברים נציין, כי בחודש ינואר יצוא הסחורות היה 64.6% מהיבוא לעומת 68.5% באותו חודש אשתקד, זאת, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים. בשנה שעברה היצוא היה גבוה יותר ב-800 מיליון שקל וגם היבוא היה גדול ב-400 מיליון שקל, כך שהגירעון המסחרי של סחורות בלבד עמד על 5.7 מיליארד שקל.

אלא שלנתון זה יש להוסיף כוכבית. סחר הסחורות בחודש ינואר 2021, הושפע בין היתר משינויים בערך השקל לעומת המטבעות בהם נערכות עסקאות היבוא והיצוא. בחודש זה התחזק השקל ביחס לרוב המטבעות: ביחס לדולר של ארה”ב התחזק השקל ב-0.8%, ביחס לאירו ב-0.7%, ביחס לין היפני ב-0.8% וביחס לפרנק השוויצרי ב-0.6%. לעומת זאת, נחלש השקל ביחס ללירה שטרלינג ב-0.8%. כך שגם נתון זה צריך להילקח בחשבון הכללי. כלומר ייתכן שמבחינת משקל ונפח אין שינוי דרמטי ביצור וביבוא, ומרבית השינוי מתרכז בפער המטבעות.

עלייה בייצוא היהלומים

נתון נוסף שנבדק ומסוכם בלמ”ס – ה’מגמה’. בשלושת החודשים האחרונים, נובמבר 2020 – ינואר 2021, ירד יצוא הסחורות (למעט אוניות, מטוסים ויהלומים), על פי נתוני המגמה, ב-6.2% בחישוב שנתי. זאת, לאחר עלייה של 4.7% בחישוב שנתי באוגוסט-אוקטובר 2020. לעומת זאת, באותם שלושה חודשים אמורים דווקא עלה יבוא הסחורות (למעט אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), על פי נתוני המגמה, ב-20.1% בחישוב שנתי (עלייה של 1.5% בממוצע לחודש). זאת, בהמשך לעלייה של 27.2% בחישוב שנתי באוגוסט-אוקטובר 2020 (עלייה של 2.0% בממוצע לחודש).

פילוח יצוא הסחורות מעלה, כי היצוא שהסתכם ב-15 מיליארד שקל מורכב מ-84% יצוא תעשייתי, כרייה וחציבה (למעט יהלומים), 14% יצוא יהלומים ו-2% יצוא חקלאי, ייעור ודיג. גם בנתון זה המגמה מראה על ירידה ביצוא התעשייתי, כרייה וחציבה (למעט יהלומים) ב-7.8% בחישוב שנתי בשלושת החודשים האחרונים, זאת, לאחר עלייה של 7.5% בחישוב שנתי, בשלושת החודשים שקדמו להם.

ייבוא מול ייצוא, ינואר 2021 | מקור: למ”ס

הירידה הגדולה בייצוא נרשמת דווקא בסעיף ‘יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית’ שהוא כ-37% מכלל היצוא התעשייתי למעט יהלומים. סעיף זה ספג ירידה בשלושת החודשים האחרונים על פי נתוני המגמה, ב-18.9% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לירידה של 11.4% בחישוב שנתי בשלושת החודשים שקדמו להם. וביתר פירוט, נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על ירידה דרמטית של 40.5% בחישוב שנתי (ירידה של 4.3% בממוצע לחודש) ביצוא ענף ייצור לוחות ורכיבים אלקטרוניים. לעומת זאת, יצוא ענף ייצור תרופות עלה ב-56.1% (עלייה של 3.8% בממוצע לחודש).

יצוא יהלומים נטו (מלוטשים וגולמיים) הסתכם בינואר 2021, לפי נתונים מקוריים, ב-2 מיליארד שקל, לעומת 1.7 מיליארד שקל בחודש המקביל בשנת 2020.

870/135 ליינר ארטקל

ייבוא ללא הרף

מפילוח נתוני יבוא הסחורות עולה כי היבוא שהסתכם בחודש ינואר ב-21 מיליארד שקל מורכב מ-42% יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 26% יבוא מוצרי צריכה, 17% יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות ו-15% הנותרים יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אוניות ומטוסים.

גרף הייבוא מגלה עלייה מתמדת לאחר הירידה שהחלה באמצע 2019 ושהגיעה לשיאה באמצע 2020. על פי נתוני המגמה, יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה) עלה ב-10.7% בשלושת החודשים האחרונים נובמבר 2020 – ינואר 2021, בהמשך לעלייה של 5.0% באוגוסט-אוקטובר 2020. פירוט לפי קבוצות מראה כי יבוא עץ ומוצריו עלה ב-25.2% בחישוב שנתי (עלייה של 1.9% בממוצע לחודש) ויבוא מוצרי מזון גולמיים עלה ב-20% בחישוב שנתי (עלייה של 1.5% בממוצע לחודש).

נתוני המגמה מצביעים על עלייה ביבוא מוצרי השקעה (למעט אוניות ומטוסים) של 39.9% בחישוב שנתי בשלושת החודשים האחרונים (עלייה של 2.8% בממוצע לחודש). זאת, בהמשך לעלייה של 75.5% בחישוב שנתי בשלושת החודשים שקדמו להם (עלייה של 4.8% בממוצע לחודש). יבוא מכונות וציוד (המהווה 69% מיבוא מוצרי השקעה ללא אוניות ומטוסים) עלה ב-21.2% (עלייה של 1.6% בממוצע לחודש). לעומת זאת, יבוא כלי תחבורה להשקעה ירד ב-19.6% בחישוב שנתי.

הרבה יותר מוצרי חשמל

ואם שאלתם את עצמכם האם בגלל משבר הקורונה עם ישראל לא מתחדש במוצרי חשמל, את התשובה לכך ניתן לזהות בנתוני המגמה החיוביים מאוד. בשלושת החודשים האחרונים עלה יבוא מוצרי צריכה, על פי נתוני המגמה, ב-23.5% בחישוב שנתי (עלייה של 1.8% בממוצע לחודש), בהמשך לעלייה של 47.6% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2020 (עלייה של 3.3% בממוצע לחודש).

בפירוט יתר אומרים בלמ”ס, יבוא מוצרים בני קיימה דהיינו: ריהוט, מוצרי חשמל ביתיים וכלי תחבורה, עלה בנובמבר 2020 – ינואר 2021 ב-35.8% בחישוב שנתי (עלייה של 2.6% בממוצע לחודש). עיקר העלייה הייתה ביבוא ריהוט ומוצרי חשמל ביתיים שעלה ב-32.2% (עלייה של 2.3% בממוצע לחודש). גם ביבוא המוצרים לצריכה שוטפת (תרופות, מזון ומשקאות, הלבשה והנעלה) חלה עלייה ב-9.3%, עיקר העלייה הייתה ביבוא כלי בית.

יבוא חומרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם), הסתכם בחודש הראשון של השנה ב-2.2 מיליארד שקל, נמוך ב-40.1% בהשוואה לאותו חודש אשתקד. ירידה דרסטית זו יכולה להיות מתורצת בירידה בייבוא דלק למטוסים, בירידה בצריכת הדלק בתחבורה עקב הירידה בנסועה בגלל הסגרים, וכן במעבר חלק מייצור החשמל ומפעלים אחרים לגז טבעי המופק כאן בישראל.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה