חמאה: מוצר בסיסי או זהב לבן?

בשל המחסור החמור, משרד הכלכלה מבקש לבטל את המכסים מייבוא החמאה • פעולה זו עשויה להועיל למשק רק אם יבוטל הפיקוח על מחיר החמאה • בעולם כולו יש מחסור במוצר הגורם לעליית מחירו

חמאה - נדיר במקרר הישראלי | צילום: יחיאל רדוצקי

“לאור המחסור הקיים בשוק החמאה המקומי, נבקשכם לשקול בחיוב את המלצתנו, להמיר את שיטת חלוקת מכסות החמאה הנוכחיות הפטורות ממכס – בביטול גורף של שיעורי המכס על החמאה ופתיחת שוק החמאה ליבוא חופשי”. כך כותב דני טל ראש מנהל היבוא במשרד הכלכלה והתעשייה.

את המכתב על פריט המזון שקיומו הופך נדיר במקררים בישראל, שולח משרד הכלכלה למשרד החקלאות ובו מתבקש המשרד להסיר את החסמים לייבוא החמאה לישראל. “שיעורי המכס על יבוא חמאה לישראל נעים בין 126-140% לחמאה שולחנית ובין 144-160% לחמאה תעשייתית. מדובר בשיעורי מכס גבוהים מאוד המייקרים את מחיר המוצר הסופי המיובא”. ביטול המכס וביטול שיטת המכסות יפתח את השוק באופן מלא, כותבים ממשרד הכלכלה.

טרם נברר האם באמת ייבוא החמאה מכל המחלבות בעולם, יפתור את הבעיה במקרר הישראלי, והאם בעיית המחסור בחמאה קיימת במדינות נוספות בעולם, נביא את תגובתו של שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: “ביטול מכסים וכן ביטול הקצאת המכסות, הם נושאים שיש לקדמם באופן כללי, קל וחומר כאשר מדובר בתחומים שבהם אין ייצור מקומי. בהתאם לכך, פתרון המחסור בחמאה הוא באמצעות שוק חופשי שמשמעותו ביטול גורף של שיעורי המכס וביטול שיטת המכסות על חמאה. דבר שיביא להגברת התחרות, גיוון המקורות ומניעת המחסור בחמאה”.

מחסור החמאה מקיף מדינות רבות בעולם מכמה סיבות. החמאה מופקת מחלב שבסיום ההפקה ולאחר הוצאת השומן נותר חלב רזה שהופך לאבקת חלב. הביקוש לשומן שנוצר בתהליך ההפקה גובר בעולם הן מטעם הטרנד העולמי לעבור ממרגרינה לחמאה, והן בגלל שהשומן המופק הולך למוצרי חלב נוספים כמו שמנת וגבינות קשות.

המחלבות בעולם ובארץ מתמודדות עם אלפי טונות של אבקת חלב כתוצאה מתהליך הפקת החמאה. בארץ מדברים על כ-9000 טון אבקה שאין ליצרנים מה לעשות איתה. כך אנחנו מגיעים לסיבה הראשונה למחסור בחלב, מועצת החלב המודעת לטונות אבקת החלב הנותרת מיותמת במתקני הייבוש, מפחיתה את מכסות החלב הגולמי. 55 מיליון ליטר הופחתו השנה מהמכסות בגלל עודפים אלה, ואם אין חלב גם אין חמאה.

נקודת המחסור השנייה טמונה בקיץ הישראלי הקשה, המפחית את תפוקת החלב של הפרות. אלא שכאן ישנה בעיה נוספת, בירוקרטית ברובה: גם אם נגביר את תפוקת החלב, המחיר המוזל המפוקח בו חייבים למכור את החמאה (3.94 שקלים ל-100 גרם או 7.88 שקלים ל-200 גרם) לא משתלם למחלבות, והם יעשו הכל כדי להתחמק מייצור מלא.

 

היצרנים בישראל אחראים על 88.7 אחוזים משוק החמאה והיבוא מספק את יתרת 11.2 אחוזי החמאה בישראל. בשנת 2018 צרכה מדינת ישראל חמאה בכמות של 5,078 טונות. אלא שגם אם אמרנו יצרנים בישראל צריך להבין שמדובר בחברת תנובה האחראית לבדה על ייצור 84.1 אחוזים מכל מהחמאה המקומית. טרה, שייצרה סך של 8.2 אחוזים מהחמאה המקומית, החליטה באמצע שנת 2018 להפסיק לייצר חמאה. גם הייבוא הצטמצם לחצי בגלל בעיות בנמלים, מחירים גואים בעולם וניסיון של המדינה לשלוט במחירים.

פתיחת השוק לייבוא חמאה ללא הגבלת מכסות ומיסים, חייבת לבוא לצד אי הגבלת מחיר החמאה במקומית. רק כך נגלה במקררי הסופרים חמאה בכמויות נדיבות ולא כבתקופת הצנע. צריך לזכור שייבוא חמאה מקובל במדינות רבות בעולם. אפילו הולנד האחראית על 16 אחוזים מכלל יצוא החמאה העולמי, מייבאת אליה כ-8 אחוזים מהחמאה העולמית. גם צרפת מייצרת, מייצאת ומייבאת ואילו סין, בה החלו רק בשנים האחרונות לגלות את יתרונות החלב, מייבאת למעלה מ-80 אחוזים מהתצרוכת המקומית מניו זילנד.

ל-ynet ו’ידיעות אחרונות’ נודע שבימים האחרונים, משרדי הכלכלה והחקלאות אישרו יבוא 5,000 טונות חמאה ללא מכס, אך עדיין מדובר במכרז ולא בפתיחת השוק לכלל היבואנים.

נציין כי כבר בחודש אפריל חילק משרד הכלכלה מכסה של 3,000 טונות ליבוא חמאה פטורה ממכס. המכסה הייתה אמורה לכסות על המחסור. בהמשך התברר כי הסחורה כלל לא הגיעה לשוק, היות והמכסות ניתנו בתנאי שהחמאה תימכר במחיר החמאה המפוקחת. אחד היבואנים אמר אז ל’ממון’ כי “המחסור בחמאה הוא עולמי, מחיר החמאה זינק ל־6,000 דולר לטונה. לכן אני לא ממהר לייבא חמאה לארץ, כי למכור במחיר ה’מסובסד’ של החמאה המפוקחת, זה פחות כדאי”.

ב-ynet מדגישים כי הפעם היבואנים לא יידרשו למכור את החמאה המיובאת במחיר המפוקח, והזוכים יהיו אלו שיגישו את ההצעות הנמוכות ביותר. ההחלטה נובעת מכך שגם באירופה קיים מחסור בחמאה ומחירה גבוה, כך שליבואנים לא השתלם כלכלית לייבא את החמאה במחיר זה וחלקם אף לא ניצלו את המכסה שניתנה להם.

המגזר החרדי יצטרך, בנוסף לקשיים הרגולטורים המפורטים, לבדוק את מקורות החמאה ולשלוח משגיחים ומערכות כשרות. אחרת לא ייהנה ככל הנראה מפתיחת השוק לתחרות. חשוב לדעת, כי למרות שלא ניתן לחבוץ חמאה מחלב לא כשר ועל כן לא נאסרה עם חלב עכו”ם, במקומות רבים מערבים מי גבינה וחומרים נוספים אסורים אחרים.

מומלץ עבורך

3 תגובות ל: "חמאה: מוצר בסיסי או זהב לבן?"

  1. קשקבל זה מוצר בסיסי? צ’דר זה מוצא בסיסי? אז למה חמאה כן? אם החלטנו שצריך מוצרי בסיס, אז צריך ללכת לבסיס. חלב. זהו. כל מוצרי החלב מעבר לחלב עצמו אינם בסיסיים כבר. ביצים זה מוצר בסיסי. מיונז לא. קצפת ריץ’ לא. גם חביתה לא. אני בכלל נגד העיקרון הזה של מוצרי בסיס. הדבר היחיד שמצדיק את מוצרי הבסיס, זה מונופולי המזון שקיימים כאן. עם פתיחת השוק לתחרות, לא נצטרך את הטירוף הזה של מוצרי בסיס. אנחנו לא בצפון קוריאה

  2. אזרחים אוהבי חמאה יקרים,
    ככל הנראה, נעשה נסיון למכור את החמאה המיוצרת בארץ, לרשתות זרות המספסרות בחמאה, ומוכנות לשלם עליה לתנובה ולטרה מחיר גבוה יותר מהמחיר המפוקח בארץ.
    אני מבקש שתשימו לב שככל הנראה עובדים עליכם בעיניים.
    אין שום ירידה בתפוקת החמאה. פדוט מוכרים אותה לחו”ל.
    הפיתרון הוא לאסור על היצרניות המקומיות לייצא את החמאה לחו”ל, ובמקביל להוריד לחלוטין את המכסים על יבוא חמאה מחו”ל.
    אנחנו מדברים על חמאה, כן? לא על זהב! שלא יעבדו עליכם.

  3. מוצר מיותר לחלוטין, מוצרי חלב מזיקים לבריאות

כתיבת תגובה