חקיקה מבורכת בדרך קלוקלת: כך מטוהר שם העוקץ

האם הצעת חוק של חה"כ דוד אמסלם תטהר את שמו של נשוא תחקיר עוקץ מלפני כשנתיים? כך יזכה רמי קרן לדמות חברתית ורווחתית, עם גישה לדיוני הוועדות בבית המחוקקים • וגם: הסעיפים החסרים בחוק המוצע • חשיפה

חה"כ דודי אמסלם במליאת הכנסת | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

בעידן שבו לאחד מכל 11 ישראלים תיק פתוח בהוצאה לפועל, ההולך ותופח מדי חודש בריביות בהיקף דומה לשוק האפור, אין זה סוד כי רשות האכיפה והגבייה נדרשת לרפורמה משמעותית וחקיקה מחודשת שתשפר את התנאים לטובת האזרח.

'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!

כמו אזרחים רבים, הבין גם חה"כ דוד אמסלם מהליכוד שהגיע הזמן לטפל בנושא והודיע בסוף השבוע האחרון על הצעת חוק שהוא יוזם, במסגרתה יינתן הפטר מתשלום חוב לחייב קשיש, ניצול שואה ונכה.

במסגרת תיקון החקיקה לחוק ההוצאה לפועל, מבקש אמסלם להוסיף לחוק את הסעיף הבא: "רשם ההוצאה לפועל יתן צו הפטר, הפוטר את החייב מכל חובותיו שנצברו עד יום כ"ג בכסלו התשע"ט (1 בדצמבר 2018), בהתקיים אחד מאלה: החייב מקבל קצבת אזרח ותיק וזכאי לתוספת השלמת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי; החייב הוא ניצול שואה הזכאי למענק שנתי כהגדרתו בחוק הטבות לניצולי שואה וזכאי למענק שנתי; החייב הוא בעל נכות רפואית קבועה בשיעור של 75% ומעלה שנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר בשיעור של 100% וזכאי לקצבה מלאה כמשמעותו בסעיף 200 לחוק הביטוח".

בהצעת החוק לא מסתפק אמסלם במתן האפשרות הנ"ל לחייבים, אלא אף מבקש להוסיף סעיף נוסף שיחייב את רשות האכיפה והגבייה לבצע בדיקה של תיקי חייבים על מנת לזהות חייבים העומדים בתנאים הנ"ל ותשלח הודעה לחייבים ולזוכים על מתן ההפטר.

"האם ייתכן שחייב נזקק קשיש, ניצול שואה ואו שסבל כל כך הרבה בחייו ואשר חי חיי עוני ומקבל קצבאות למימון מחייתו, יוכל לעמוד בדרישה לשלם חובותיו בהוצאה לפועל ו/או לרשויות מקומיות?", תוהה חה"כ אמסלם בדברי ההסבר להצעת החוק. "הטיפול בגביית חובות מחייבים נזקקים אלה יוצר עומס כבד על מערכות הגביה המקולקלות ממילא, ממרר את חייהם של החייבים הנזקקים אשר הוגדרו ע"י רשויות המדינה כחסרי יכולת כלכלית ואינו מוביל לשום מקום! זאת בפרט שהמשך הליכי גבייה מול אוכלוסייה זו אינם אלא בזבוז זמנה של הרשות הגובה", נכתב בדברי ההסבר.

אמסלם הוסיף וכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, כי "יישור קו ועשיית צדק חברתי אמיתי לשכבות מוחלשות מוגדרות, חיוניים על מנת לשמור על כבוד האדם ועל מנת למנוע פעולות גביה אגריסיביות מיותרות שממילא לא יניבו לנושה את כספו. כאן מקומה של המדינה להתערב ולספק לאוכלוסיות אלו ביטחון סוציאלי רב משמעות בהקדם וליתן צו הפטר 'אוטומטי' למי שהמדינה קבעה כי הוא עומד בתנאים הנדרשים לקבלת קצבאות והשלמת הכנסה כאמור לעיל. כך נאפשר לאוכלוסייה זו להמשיך ולסיים חייהם בכבוד!", לשון הפניה למחוקקים.

אלא שדווקא הפסקה האחרונה בדברי ההסבר, המונים כ- 1,800 מילים, היא זו שעוררה את חשדנו. שכן הפסקה המדוברת מצביעה על מעורבתו לכאורה של נשוא תחקיר 'קו עיתונות' לפני כשנתיים בהליך החקיקה. "הצעת החוק נכתבה בסיוע יומאן מאטצ' בע"מ (מפעילת 'הקבוצה למחיקת חובות'), ארגון חברתי – עסקי אשר חרט על דגלו לסייע לאוכלוסייה המוחלשת בישראל ולעודד הסדרי חוב בין חייבים וזוכים ובכך לייעל את כלל מערכות הגביה", נכתב בפסקה האחרונה.

יעילות מוגבלת

אפשר לצאת ממעגל החובות. אילוסטרציה | צילום: agrofruti, שאטרסטוק

החוק אמנם נשמע יעיל ביותר וחברתי עוד יותר מזה, אך חשוב לציין כי ההוצאה לפועל לא רשאי לעקל את קצבאות הביטוח הלאומי מחשבון הבנק של החייבים. זאת, למשך 30 יום ממועד ההפקדה. עם זאת, מי שאכן זקוק לקצבה לצורך הישרדותו היומיומית, הסיכוי לכך שסכום הקצבה (שגם ככה מזערית) לא יימשך למשך 30 יום שואף לאפס. גם אותם קשישים החוששים להשאיר מזומנים בביתם, מספיקים לעשות שימוש בקצבה במלואה בפרק הזמן הנ"ל.

אך כאמור, בסך הכל מדובר בחוק חשוב וחברתי. שכן מה שבטוח זה שאין מי שמצפה מאותם נכים, קשישים וניצולי שואה לשלם את חובם בעודם חיים מקצבת הביטוח הלאומי ואין סיבה לכך שהריביות תמשכנה לזנק ללא כל הסבר מתקבל על הדעת.

עם זאת, על המחוקקים להוסיף סעיף המגביל בדרך כלשהי את החוק. שכן במידה ולא יפעלו כך, עלול להיווצר מצב שבו נכים, קשישים וניצולי שואה יוכלו ללוות כספים ולייצר חובות עד אין סוף, מאחר וההוצאה לפועל ממילא יעניק להם הפטר. במקרה הגרוע יותר, הם כלל לא יזכו לשרות מהגופים הפיננסיים ומספקי השרות, מחשש שיסתבכו בחובות ויקבלו הפטר – מה שמוריד לאותו גוף או חברה את ההיתכנות הכלכלית בקבלת הלקוח ומתן השירות עבורו.

צירוף מקרים נדיר

תחקיר שפורסם לפני כשנתיים ב'קו עיתונות', בשלהי חודש שבט התשע"ז, חשפה חשדות חמורות בכל הנוגע ל'המרכז לאיחוד חובות' שבראשו עמד רמי קרן, שהכריז בעצמו בעבר על פשיטת רגל בשל חובות עתק והודיע כי לא יכל לסבול את 'תספורות' הענק שקיבלו טייקונים שחברותיהם כשלו, הן מצד הבנקים והן מצד חברות ונושים פרטיים. רמי יזם "רעיון מהפכני'", הוא הכריז על הקמת קבוצת נושים כשהוא מפרט את הרעיון שקבוצת נושים שתיגש יחד לנושים תקבל גם היא הסדר שיפחית את החוב.

עבור הצטרפות לקבוצת הנושים גבה קרן באמצעות 'המרכז לאיחוד חובות' אותו הקים, 390 ש"ח כשעבור כל תיק נוסף גבה המרכז 90 ש"ח נוספים. למצטרפים הסבירו ב'מרכז לאיחוד חובות' כי כשישנם 1000 בעלי חוב לנושה ספציפי – ייגש 'המרכז לאיחוד חובות' אל הנושה בהצעה להסדיר את כל 1000 התיקים בתשלום מופחת.

במסגרת התחקיר אז, שוחח 'קו עיתונות' עם שורה של חייבים, שחלקם כבר השכילו להסדיר את חובותיהם באופן עצמאי ורובם עדיין מייחלים לישועה, וגילה תמונת מצב עגומה וחדשה שהציפה את השאלה האם קבוצה ארגונית שהבטיחה לסייע לעשרות אלפי אזרחים במצוקה ניצלה את תמימותם עבור בצע כסף?.

כך למשל, צוטט אז בתחקיר אחד הנפגעים, שפנה חודשיים לפני כן למרכז לאיחוד חובות, לאחר שחובו לבנק יהב צבר בחמשת השנים האחרונות ריביות גבוהות. "יום לאחר שהצטרפתי התקשרו אליי מהמרכז לאיחוד חובות ואמרו לי כי קיימת כבר קבוצה של אלף אנשים והטיפול בענייני כבר החל", סיפר. שבועיים חלפו והוא פנה להתעניין אודות התקדמות הטיפול בתיק. נציג השירות שענה לפנייתו השיב כי חסרים מספר פרטים ומסמכים שעליו להמציא עבורם בלשכת ההוצאה לפועל והלקוח אכן הסדיר זאת מיד. "אם חסרים מסמכים, למה לא ביקשו זאת ממני?", תהה בשיחה עם תחקירן 'קו עיתונות', תוך שדבריו מכוונים לעובדה שהמרכז לאיחוד חובות החזיק בייפוי כח עליו חתם בדיוק למען מטרה זו.

"עובר שבוע, שבועיים, שלושה, ואין קול ואין עונה", סיפר, תוך שהוא מגלה לתחקירן 'קו עיתונות' כי אז פנה אליו עורך דין פרטי שהזדהה כמי שעובד עם המרכז לאיחוד חובות. "בניגוד גמור להתחייבויות הראשונית, דרש העורך דין שכר טרחה של עשרה אחוזים מכלל החוב. סירבתי", אמר. "פניתי לעורך דין אחר שהסתפק ב20% מהשכר אותו ביקש העו"ד שעובד עם המרכז לאיחוד חובות וסגרתי את התיק בפחות מ50% מערך החוב המקורי". הוא הוסיף וקבל על הבטחת המרכז לאיחוד חובות שהתחייב כי מי שחובו לא יוסדר יקבל את כספו חזרה ויוכל לטפל בתיק באופן עצמאי. "אני מקווה שהכתבה שאנשים אחרים לא יפלו בפח, זאת שיטת עוקץ שגובים תשלום על פתיחת תיק ואז נעלמים", אמר.

אצל נפגע אחר שצוטט בתחקיר 'קו עיתונות' אז, מדובר היה כבר בתהליך של שנה מול המרכז, שבמהלכה אף סיפר לחבריו על המתרחש בעניינו, עד שהבין כי במרכז לאיחוד חובות החליטו להגיש נגדו תביעה בטענה להוצאת דיבה. כך לפי האיום שקיבל. הוא אף חשף בשיחה עם תחקירן 'קו עיתונות' שהתגבשה אז קבוצת וואטסאפ של עשרות נפגעים. על פי התחקיר, משניסו הנפגעים להזהיר מפני המרכז ברשתות החברתיות, הם אוימו בתביעת דיבה. "אני לא אוהב להסתבך עם החוק ולרוץ לבית משפט, מטרתי היא אך ורק – שאחרים לא יפלו בפח", אמר אחד מהם.

עם זאת, כעשרה אחוזים מהנשאלים במסגרת התחקיר אישרו כי קיבלו בחזרה את התשלום שהעבירו לפתיחת התיק., אך במדגם של עשרות חייבים לא מצא התחקירן אף לא בעל חוב אחד שזכה להסדר חוב ו/או ראה כי הטיפול בעניינו אכן החל. לדברי אחד הנפגעים, כשביקש לסגור את התיק ולקבל את החזר התשלום הוא נענה כי "אין כסף בקופה מכיוון שהכל הלך למימון פעילות המרכז" ועל כן עליו לפנות שוב "בעוד חודשיים. בתקווה כי הקופה תתמלא שוב". במרכז לאיחוד חובות מעולם לא התחייבו לשמור על כספי פתיחת התיק בנאמנות.

מתוך אתר הקבוצה למחיקת חובות | צילומסך

רמי קרן מנהל המרכז לאיחוד חובות היה הבעלים של חברה אותה הקים ביחד עם שותף, סבל מבעיות וגביית מזומנים. מבצע "גשמי קיץ" שהתנהל אז ברצועת עזה השפיע אף הוא על הכלכלה והתיירות בבירת הנגב, מה שהביא לקריסת החברה ותיקי נושים נפתחו נגדה בהוצאה לפועל על סך 600 אלף שקלים לכל אחד מהשותפים.

בהמשך, יזם קרן את 'המרכז לאיחוד חובות', שכאמור, התבסס על קבוצות חייבים לחברות שיוצגו כקבוצה אחת מול החברות וביקשו "תספורת" לאור הסכום המצטבר הגבוה. השיטה עצמה נועדה לכישלון, שכן הטייקונים לא זוכים לתספורות בשל גובה החוב, אלא בשל כוחם בחברות אחרות במשק המשפיעים ישירות על הגוף הפיננסי הזוכה בתיק ובמידה והטייקון יקרוס כלכלית עלול אותו הגוף להיפגע גם הוא כתוצאה מכך – מה שלא קיים בקרב חייבים פרטיים, ללא קשר להתאגדות כזו או אחרת.

הכשרת שמו של "נוכל"?

קרן עצמו לא הגיב עד לעצם היום הזה לתחקיר שפורסם אז ב'קו עיתונות', אך תקופה קצרה לאחר מכן סיים המרכז לאיחוד חובות את פעילותו והצטרף ל'הקבוצה למחיקת חובות' שהוקמה באותה תקופה. באתר הקבוצה מופיע שמו של קרן בין שאר הצוות הבכיר בקבוצה תחת ההגדרה "יועץ אסטרטגי חברתי", מה שאומר, כי על פניו לא נמנה קרן בין ראשי ומנהלי הקבוצה.

עם זאת, אי אפשר להתכחש לכך כי מדובר בצירוף מקרים נדיר הכולל תלונות ועדויות על עוקץ; פרסום התחקיר; אי קבלת תגובה; סגירת המרכז לאיחוד חובות; הצטרפותו לקבוצה למחיקת חובות והצגתו בין הצוות הבכיר.

גם אילו הוא אכן רק "יועץ אסטרטגי חברתי", כנכתב באתר האינטרנט של הקבוצה למחיקת חובות, הרי ברור לכל כי מדובר במשרה הכוללת מעורבות ישירה בכל הליך משמעותי, ואחת כמה וכמה בהליך חקיקתי.

אם לדייק, בעצם הובלת וקידום החקיקה בשיתוף עם הקבוצה, מכשיר למעשה חה"כ דודי אמסלם את שמו של מי שעל פי העדויות הונה אנשים ומאפשר לו קבלת תדמית חיובית שתציג אותו באור של דמות הדואגת לרווחת הזולת, בעוד על פי העדויות לתחקיר 'קו עיתונות' ההיפך הוא הנכון.

לא זו בלבד, אלא שכמו יועצי תקשורת רבים אחרים, לא מן הנמנע כי קרן עצמו ישתתף ואולי אף יוביל את הדיונים על החוק בוועדות הכנסת השונות. כך למעשה, יפתח שיתוף הפעולה החקיקתי פתח פרלמנטרי עבור גורם החשוד במעשי הונאה ויאפשר לו לפעול בזירה הפרלמנטרית גם למטרות אחרות.

אמנם אף אחד לא מצפה מכל חבר כנסת לערוך תחקיר על הגורמים המובילים איתו את החקיקה בשיתוף פעולה. בטח בעידן שבו בלי גב ארגוני ולוביסטי הסיכוי לחקיקת חוק פרטי שואף לאפס. אך לנו לא נותר אלא לתמוה, האם כעת, עם היוודע הפרטים, יבחר חה"כ אמסלם להמשיך ולהוביל את החוק עצמאית, או שמא ימשיך לסייע לטיהור שמו של קרן תוך הכשרת שמו כלפי הציבור והצגת מצג שווא של דמות חברתית?

מרמי קרן נמסר בתגובה: "הכתבה מלאה אי דיוקים ולכן קשה להתייחס אליה. גם מה שכתוב לגבי רמי קרן איננו נכון. מה גם, שהצעת החוק היא של הקבוצה ולא של רמי, כך שהכתבה גם מטעה את ציבור הקוראים".

מהקבוצה למחיקת חובות נמסר בתגובה: "מדובר בפרסום שהוא דיבתי, שקרי ומטעה. העובדות הן מסולפות ומהוות לשון הרע חמורה ללא בדיקת העובדות, מתוך ניסיון ציני להמציא דברים יש מאין. ככל שתבחרו לפרסם את הדברים, תוגש נגדכם תביעת לשון הרע".

חה"כ דוד אמסלם בחר שלא להגיב לכתבה. 

תגובה אחת ל: "חקיקה מבורכת בדרך קלוקלת: כך מטוהר שם העוקץ"

  1. לא הבנתי את מי התכוונתם לעקוץ פה בכתבה?
    אמסלם בסך הכל מתכוון לטוב, זה שיש איזשהו איש מושחת בגוף בצד השני שאפילו איננו בגדר מנהל,
    מדוע זו בעייתו?

    חושב שיש פה עוול לח"כ שעשוה עבודה חשובה!

כתיבת תגובה