חשיפה: מחזיקים משרד בתל אביב? הארנונה שלכם עשויה לזנק

משרדים תל אביב צילום: יוסי זמיר פלאש 90

בעיריית תל אביב אוהבים לגבות ארנונה, זאת עובדה. עובדה חוקית, אך יקרה למדי ומכניסה לקופת העירייה סכומים נאים מדי חודש.

יתרה מכך: בתל אביב גובים ארנונה באזור מס' 1 – הכולל את רוב חלקי העיר – בסך של 380 ₪ למ"ר. המחיר יכול אף להיות גבוה יותר, לאחר הצמדות שונות. למעשה, זהו התעריף הגבוה בישראל.

וכך, כשמדובר על חברות השוכרות יותר משמונים אחוזים משטח הקומה, כמו חברת היי טק או מחשוב, משלמת החברה המחזיקה ברוב האחזקות – על שטח הברוטו, כאשר למשל 800 מטרים נטו הופכים ל-1200 מטרים ברוטו או אלף ומאה. למעשה, חברה עשויה לגלות כי היא מחויבת ב- 114,000 שקלים תוספת שנתית על שטחים משותפים. וכל זאת, בשל 'חטאה' בישיבתה על שמונים אחוזים מהקומה.

לא פלא אפוא שעיריית תל אביב היא מהרשויות העשירות בישראל.

אבל ההכנסות האדירות מארנונה אינן מספיקות לעיריית תל אביב, והעירייה מצאה דרך נוספת לגבות ארנונה – הפעם, באמצעות שטחי הגג שחלק מבעלי המשרדים הקימו בהם פינות עישון או התאווררות.

עורכת הדין נועה טלבי, המייצגת חברות רבות בנושאי ארנונה, מסבירה- "בתוך הבניינים ובשטחים הציבוריים אסור לעשן על פי החוק", מציינת עוה"ד טלבי, "אבל זוהי עובדה שאחוזים מסוימים מבני האדם הבגירים מעשנים. ייתכן שהיא לא טובה לבריאות אבל לא ניתן להתעלם מהמעשנים. בהרבה חברות בחרו לנצל את הגג לשם הקצאת מקום למעשנים. בגג מעין זה", מסביר עוה"ד טלבי, "לא קיימים מבנים, רק שטח מרוצף בחלקו, שפינה ממנו מוקצית למעשנים. לעיתים הפינה באותו גג הופכת מוצלת ע"י שמשיות, והאפשרות להתאוורר מתרחבת מעט באמצעות שולחנות קטנים מברזל, או ספות קטנות. לא מדובר על מבנה", מדגישה עוה"ד טלבי.

אולם מתברר, כי ביוזמה מטעם עיריית תל אביב נחשף ה'חטא', וצוותי פקחים מטעם מחלקת הארנונה עברו ומדדו כל גג שנמצאו בו שמשיה או כסא, ובעלי המשרדים שהגג יועד על ידם למטרה זו מצאו עצמם מחוייבים בתשלום ארנונה מלאה על שטחו המרוצף – או כולו, במקרים מסוימים. "שטח גג מרוחק יותר המשמש למנועי מזגנים ודודים לא חוייב, אבל בנוסף לחלק שהוקצה לפינת עישון חוייב לעתים כל השטח המרוצף או המכוסה בדק מעץ. הוסיפה עו"ד נועה טלבי.

היות וההנחה לגגות בצו הארנונה של העירייה תקף לגבי בנייני מגורים בלבד ואין בו התייחסות כלל לגג של מבנה עסקי, הסיקו בעירייה כי מותר לחייב בארנונה גגות משרדיים שבשימוש – בתעריף של ארנונה למשרדים, קרי: 380 ₪ למ"ר.

"חברה שאני מייצגת ועוסקת בתחום ההיי-טק, נלחמת על הכרה בה כ'בית תוכנה' שתשלום הארנונה שלו נמוך בכמחצית. לאחרונה החברה עברה משרד ולפתע קיבלו בעלי החברה חיוב על שימוש בגג. הבניין הוא בן ארבע קומות, הבעלים של החברה שכרו שתי קומות (כ-450 מ"ר) כולל גישה לגג, ולפתע קיבלו תוספת חיוב של 83,600 חיוב שנתי. כלומר, הגג הוא בן 220 מ"ר, והחיוב מתבסס על העובדה שהחברה ריצפה בעץ חלק מהגג והציבה עליו כיסאות ושמשיות לשימוש כעשרה עובדים מעשנים…".

לדברי עוה"ד טלבי, "צריך לשנות את צו הארנונה כך שיתייחס באופן ספציפי לגגות של בנייני עסקים. לא הגיוני לחייב שטח גג בתעריף משרדים מלא, יש לקבוע תעריף מופחת וחלקי לשטח שאינו מבנה."

לטענת עוה"ד טלבי, המשמעות תהיה שהגגות יפונו, והמעשנים ירדו אל המדרכה שלצד בניין המשרדים. "המדרכה הצרה תהפוך למוקד מעשנים, העשן ייכנס לבניין, המדרכה תהפוך למלוכלכת יותר. לדעתי, לעירייה אמורות להיות מטרות נוספות חוץ מהכנסות כספיות. אם הניקיון והאוויר בעיר חשובים לעירייה, היה עליהם להתיר את השימוש בגגות – ולא לחייב בארנונה מלאה, רק משום שמספר מעשנים התמקמו בגג".

פנינו לעיריית תל אביב בבקשה להבין: האם אכן פינות מוצלות בשמשיות, כורסאות עישון וכיוצ"ב אכן נחשבות כחייבות בארנונה – כאשר צו הארנונה מחריג גגות בתי מגורים אך אינו מתייחס כלל לגגות משרדים.

בנוסף, תהינו, מדוע לא תתכנס מועצת העיר לדון בתיקון וחקיקה מוסדרת לגגות משרדים, ומדוע לעת עתה בהעדר חוק מסודר, החיוב נעשה באופן שרירותי וללא דיון של חברי המועצה בעניין.

תגובת עיריית תל-אביב-יפו:
"בניגוד לנטען, החיוב אינו שרירותי אלא על פי חוק – גג מחושב כחלק מבניין, בהתאם לסעיפים 1.3.1ב' ו- 1.3.1ו' לצו הארנונה – מצ"ב.
"אם תוצג כתובת הנכס הספציפי אפשר יהיה לתת תשובה יותר קונקרטית ובכל מקרה, אם לדעת הנישום אין להשית עליו חיוב, הרי שעומדת לו זכות השגה על ההחלטה".

תגובת עו"ד נועה טלבי לתגובת העירייה. "תגובת העירייה מאששת את דבריי, ולפיהם, אין סעיף בצו הארנונה המתייחס לגגות עסקיים",

צו ארנונה תל אביב

עמוד 1