חתונות הקורונה: כמה מספקי השירות דיווחו על ההכנסה?

מטריד: הקורונה מרחיבה את מעגלי העבודה בשחור בעידודה של המדינה שאוסרת על קיום אירועים וגורמת להם להתקיים באופן מחתרתי • מחקר חדש בדק: האם הקורונה תרחיב את הכלכלה הנסתרת בישראל? משיכות המזומן מוכיחות שהמגמה כבר קיימת

כסף מזומן | צילום: פלאש 90

'חתונות הקורונה' הפכו לשגרה במגזר החרדי. כמה עשרות איש מתכנסים במקום פתוח, מתחתנים במהירות (לפני שתבוא ניידת) ובריקודים, כשהמבוגרים ובני המשפחה פורשים חלקית, מצטרפים עוד כמה עשרות משתתפים נוספים. הכל טוב ויפה, אך ממש לא לפי התקנות שקבע משרד הבריאות.

רק לאחרונה פורסם, כי בניגוד לכל היגיון, שר הבריאות אדלשטיין התעקש שלא לקיים מתווה חתונות מקל יותר, שיאפשר המשך קיום אירועים אלה באופן המתקבל על הדעת. התוצאה הישירה של אי קיום חתונה באופן המאושר על ידי החוק – כלכלה שחורה. במקום שהחתונה תתקיים באולם שמשלם את מסיו למדינה מדי חודש, הוא מתקיימת בחצר תלמוד תורה המתבסס בחלקו על תרומות לעמותה.

בעל השמחה ששילם על החצר טבין ותקילין (ההנהלה במקום השקיעה הצללה, דשא סינטטי ואי אלו ניילונים ליצירת קפסולות) קיבל קבלה על תרומות למוסד ובשנה הבאה אף יקבל 35% החזר ממס הכנסה בגין התרומה. גם שאר נותני השירותים – צלם, זמר, קייטרינג, עיצוב אירועים ועוד – לא יראו צורך לדווח על הכנסתם מהאירוע הזה, כמו גם מרצף האירועים שהם משתתפים בהם מדי ערב בתקופה זו. אם החוק אוסר לקיים אירוע שכזה, הרי שאין טעם לדווח על הכנסה ממנו. מאידך, בשנה שעברה הם דיווחו על הכנסות גבוהות כך שגם מגיע להם מענקי קורונה מוגדלים כתוצאה מירידה בפעילות – הרשמית כמובן.

כך הם מרוויחים פעמיים – והכלכלה השחורה? פורחת בהיקפים בלתי נתפסים.

כותב השורות שנכח בחתונה כזו גילה כי ניידת משטרה אכן הופיעה באמצע האירוע. כל נותני השירותים נעלמו בו במקום, כאשר במקביל ניגש אחד המחותנים לשוטרים, מסר בקלות את פרטיו וקיבל דוח על 5,000 שקל. הקנס נכלל מראש ברשימת הוצאות החתונה והוא ישולם על ידי שני המחותנים חצי-חצי, בדיוק כמו כל הוצאות החתונה האחרות. יצוין שהשוטרים אפילו לא רצו להיכנס לאירוע ולראות שהוא ערוך כפי כל כללי הזהירות, הם העדיפו לצלם מרחוק את האירוע, לתת את הקנס וללכת.

מושכים ומשלמים

התוצאה ברורה. הכלכלה הנסתרת בישראל – המכונה גם 'הכלכלה השחורה' עלולה לזנק בעקבות המשבר הכלכלי המתמשך כתוצאה מנגיף הקורונה. כך גם מעריכים במכון טאוב. על פי מודל שפיתח ד"ר לביב שאמי, חוקר בכיר במרכז טאוב, למדידת היקפה של הכלכלה הנסתרת בישראל, בזמן המשבר הכלכלי העולמי ב-2007–2008 הגיעה הכלכלה הנסתרת לשיא ועמדה על 18%–19% מהתמ"ג. לאחר מכן שבה וירדה עד ל-10% בשנת 2018, כך שגודלה באותה שנה היה 134 מיליארד שקל.

המודל מבוסס על גישת 'הביקוש למזומן'. גישה זו מניחה, כי הנטייה בעסקאות שנערכות בכלכלה השחורה היא להשתמש במזומן. על כן, על ידי בחינת היחס בין סך משיכות המזומן מחשבונות העו"ש הפרטיים בבנקים לבין סך העסקאות שבוצעו שלא במזומן, המודל מאפשר לנו להעריך את השימוש באמצעי תשלום אנונימיים בהשוואה לעסקאות הניתנות לאיתור כגון העברות בנקאיות, המחאות וכרטיסי אשראי.

ניתוח תקופת משבר הסאב-פריים (2008) מצביעה על ירידה חדה בסך התשלומים בעסקאות שלא במזומן בישראל ובהאטה בצמיחת התמ"ג, לצד המשך גידול בסכומי הכסף המזומן שנמשכו מחשבונות העו"ש של הציבור. מגמה זו מצביעה על שימוש חורג במזומנים שאינו משתקף בתמ"ג המדווח, ומכאן שיעורה הגבוה של הכלכלה הנסתרת בתקופה זו.

מרוויחים ומפסידים

הכלכלה הנסתרת כוללת את כל הפעילות הכלכלית שבה ההכנסה הנובעת ממנה מועלמת מרשויות המס ומהפיקוח הממשלתי. לפי הגדרת ה-OECD, בכלכלה הנסתרת נכללים ייצור חוקי המוסתר מהרשויות, ייצור לא חוקי, ייצור במגזר הבלתי פורמלי על ידי ארגונים לא רשומים, ופעילות כלכלית שאינה נרשמת עקב ליקויים במערכת איסוף הנתונים הממשלתית.

המשבר הכלכלי שנוצר בעקבות התפרצות הקורונה, יגביר, ככל הנראה, את הפעילות הכלכלית הנסתרת שאינה מדווחת לרשויות. לדוגמה, אמצעי הסיוע בתגובה למשבר הקורונה עשויים ליצור תמריץ לדיווח על הכנסות בחסר, כיוון שלמענקים רבים המיועדים לצמצום הפגיעה הכלכלית באזרחים יש תנאי זכאות: כדי לקבל את המענק יש להרוויח עד סכום מסוים או לחוות ירידה בשיעור מסוים במחזור הפעילות. תנאים אלו עלולים לעודד בעלי עסקים קטנים להעלים הכנסות כדי לעמוד בתנאי הסף, ועל ידי כך לתרום להגדלת היקף הכלכלה הנסתרת במשק.

נוסף על כך – טוענים במכון טאוב – ההגבלות על פתיחתם מחדש של העסקים מביאות לכך שהרבה בעלי עסקים קטנים וספקי שירותים פועלים 'מתחת לרדאר'. ולבסוף, עסקים קטנים ועובדים אשר כבר פועלים במסגרת הכלכלה הנסתרת צפויים גם הם לסבול מההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה. מאחר שאינם מדווחים על הכנסותיהם לרשויות הם אינם זכאים ליהנות מהמענקים לעסקים קטנים שהממשלה מחלקת כדי לצמצם את הפגיעה הכלכלית בתקופה חריגה זו.

במכון טאוב כותבים, כי "לאי ציות לחוקי המדינה ולכלליה יש השפעה רבה על הכלכלה והוא פוגע ביעילותן של המערכות. יתרה מזו, פעילות כלכלית שאינה מדווחת שוחקת את בסיס המס ועשויה להוביל להגדלת החוב הציבורי ולירידה בהיקף השירותים הציבוריים ובאיכותם".

אלא שכאשר המדינה עצמה דוחפת בכוח את אזרחיה לעבור על החוק ולהגביר את פעילות הכלכלה השחורה – 'מה יעשה הבן ולא יחטא'.

כתיבת תגובה