הסקר החברתי של הלמ"ס מגלה שאנחנו אוהבים לקטר הרבה, אולם כשפורטים את מצבנו האישי והחברתי לשאלות ספציפיות, רובנו מרוצים מרוב מרכיבי חיינו • הפתעות: היכן הכי בטוח לצעוד לבד בלילה בחשיכה והיכן לוקח יותר זמן להגיע לעבודה
דוד שלומוביץ 26.08.2019
מבסוט מהארץ | צילום אילוסטרציה: דוד כהן, פלאש 90מילון אבן ספיר מסביר את הפתגם 'חן המקום על יושביו' במילין הבאות: מקום המגורים חביב על תושביו; המקום מוצא חן בעיני הגָרים בו.
בסקר החברתי הנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברחבי הארץ במהלך 2018, מתברר שאכן הדברים הם כך, 84% מרוצים באופן כללי מאזור מגוריהם.
הסקר החברתי הוא סקר שנתי שוטף ובמסגרתו רואיינו בביתם כ-7,450 איש בני 20 ומעלה, המייצגים כ-6.5 מיליון איש. שאלון הסקר כולל גרעין קבוע וחלק מתחלף, שב-2018 התמקד במוביליות – יכולת ניידות – בתחומי רמות המצב המשפחתי, התעסוקה, מקום המגורים ורמת דתיות.
מבין הערים המונות 100 אלף תושבים ויותר, הערים מובילות בשיעור המרוצים מאזור המגורים הן כפר סבא ש-96% מתושביו מרוצים ותל אביב-יפו הסואנת עם 91% שביעות רצון. ירושלים מסתפקת עם 87% מהיהודים. מבין תושבי 16 הערים הגדולות בין 80% ל-90% מהתושבים מרוצים, רק אשקלון ובת ים נמצאות מתחת ל-79%.
מנגד למספרים הגבוהים של שביעות הרצון ממקום המגורים, רק 38% מרוצים מהתחבורה הציבורית באזור מגוריהם ובפעם הבאה שתשמעו בני ברקי מתלונן על מצב התחבורה בעירו, תוכלו לספר לו שהעיר בני ברק נמצאת בין הערים המובילות בשיעור המרוצים מהתחבורה הציבורית רק אחרי בת ים עם 56% ובאר שבע 54%, ניצבות להן בני ברק וחיפה ש-53% מתושביהן מרוצים מהתחבורה הציבורית.
עוד עולה מהסקר כי כשליש מבני עשרים ומעלה, גרים ביישוב מגוריהם מאז לידתם (33%). אולם כאן נמצא הבדל בולט בין יהודים לערבים: 24% לעומת 80%, בהתאמה. בקרב האוכלוסייה היהודית: 17% מהחילונים, 29% מהמסורתיים, 27% מהדתיים ו-31% מהחרדים חיים ביישוב מגוריהם מאז לידתם.
מבין הערים הגדולות בישראל בולטת ירושלים – 63% מהתושבים מתגוררים בה מאז לידתם (46% מהיהודים בעיר). כאשר בני ברק נמצאת ממש אחריה עם 38% שמעולם לא עזבו את העיר והם מתגוררים בה מאז לידתם ועד היום. רחובות סוגרת את הרשימה כשרק 16% לא עזבו את העיר.
המעניין הוא שאנשים אוהבים את ערש הולדתם ומצהירים כי לא יעזבו את העיר כל כך מהר. 83% מבני 20 ומעלה מתכוונים להמשיך לגור ביישוב מגוריהם בחמש השנים הקרובות, כאשר רק 11% אינם מתכוונים להמשיך לגור בו ו-7% לא ידעו להעריך.
באופן כללי הערבים יותר נאמנים למקום מגוריהם ושיעור המתכוונים להמשיך לגור ביישוב מגוריהם בחמש השנים הקרובות גבוה יותר בקרב הערבים עם 90%, לעומת 81% תושבים נאמנים למקום מגוריהם בקרב היהודים. גם הנשואים מרגישים יותר מחוברים לעיר. 88% מהנשואים מתכוונים להמשיך לגור ביישוב מגוריהם בחמש השנים הקרובות לעומת 65% מהרווקים.
בתחום התעסוקה נראה שמי שאין לו עבודה, יעדיף להישאר ולא לחפש מזלו. 81% מהמועסקים הצהירו שיישארו במקום מגוריהם ו-87% מאלו שאינם מועסקים, מתכוונים להמשיך לגור ביישוב מגוריהם בחמש השנים הקרובות.
מבין 16 הערים הגדולות, השיעורים של אלו שמתכוונים להישאר לגור בעיר, גבוהים במיוחד בנתניה עם 89%, בירושלים 88%, 87% ימשיכו לגור בכפר סבא, ובני ברק 85% מתכוונים להישאר.
אם אין ברירה וחייבים לעבור דירה לעיר אחרת, נשאלו הנסקרים מהן הסיבות שבגללן עוברים מיישוב ליישוב?
כשני שלישים מבני 20 ומעלה מתגוררים ביישוב אחר ממנו נולדו (כ-3.45 מיליון איש). כ-36% מהם מדווחים כי עברו ליישוב שבו הם גרים כיום בשל סיבה משפחתית כגון נישואין, הולדת ילדים. 24% עברו בשל רצון לשפר את איכות החיים, 10% בשל רצון לגור בדירה משלהם, 8% מסיבה תעסוקתית.
מסתבר כי להיות מרוצים ממקום המגורים זה כלל לא מספיק. אנשים צריכים לעבוד ולהתפרנס והם מעדיפים לעשות זאת במקום מגוריהם. 42% מהמועסקים עובדים ביישוב שבו הם מתגוררים, 46% עובדים בישוב אחר, 9% עובדים ביישובים שונים (או בחו"ל) (3% לא ידוע).
מבין 16 הערים הגדולות, השיעורים של המועסקים שעובדים ביישוב מגוריהם גבוה במיוחד בירושלים (86%) ובבית שמש (70%). בבת ים רק אחד מכל חמישה מועסקים עובד בעיר מגוריו. באשדוד 58%, בני ברק 46% ומתושבי בת ים רק 20% בלבד לא יוצאים מהעיר כדי לעבוד ולהתפרנס.
כשיוצאים מהעיר לעבוד בחוץ, מתגלית כישלונה של הממשלה בכל הקשור להנחלת התחבורה הציבורית כאמצעי העיקרי בדרך לעבודה. רוב מוחלט של 61% מגיעים לעבודתם ברוב ימות השבוע ברכב פרטי או מסחרי, כולל אופנוע; שימו לב, רק 16% מגיעים לעבודה באוטובוס ציבורי או במונית שירות; 7% בהסעה מאורגנת על ידי מקום העבודה; 8% ברגל או באופניים; 3% ברכבת.
מבין 16 הערים הגדולות, שיעור המגיעים לעבודה ברכב פרטי (כולל רכב מסחרי ואופנוע), גבוה בקרב תושבי רחובות וראשון לציון (68% ו-62%, בהתאמה). 38% מהמועסקים תושבי נתניה, 36% מהמועסקים תושבי בני ברק ו-31% מהמועסקים תושבי ירושלים, מגיעים לעבודתם ברוב ימות השבוע באוטובוס ציבורי או במונית שירות.
נתון נוסף מראה כי תושבי תל אביב קצו בעמידה בפקקים ובחיפוש אחר חניה במקום העבודה ולפיכך 15% מתושבי תל אביב-יפו מגיעים ברגל או באופניים למקום עבודתם.
37% מכלל המועסקים בארץ נוסעים יותר מחצי שעה לעבודה, רק 32% מהמועסקים נוסעים פחות מרבע שעה (עד 14 דקות), ו-26% מהמועסקים – רבע שעה עד חצי שעה.
השיעור הגבוה ביותר של מועסקים שזמן ההגעה שלהם לעבודה הוא חצי שעה ומעלה, נמצא בקרב תושבי ירושלים היהודים (56%). שיעור גבוה של מועסקים שזמן ההגעה שלהם לעבודה הוא חצי שעה או יותר, נמצא גם בקרב תושבי רחובות ואשקלון. בני ברק לעומת זאת נמצאת בטבלה זו במקום טוב בין רמת גן לתל אביב עם 24% מהתושבים שנוסעים חצי שעה ויותר למקום העבודה.
שכן טוב. מהסקר עולה כי 84% מרוצים מהיחסים עם השכנים (30% מרוצים מאוד ו-54% מרוצים), כאשר רק 13% אינם מרוצים. 90.5% מה'בני-ברקים' מרוצים מהשכנים שלהם לעומת 84.3% מהיהודים בירושלים. בת ים וחיפה נמצאים במקום הנמוך ביותר עם 77% מרוצים בלבד מהשכנים.
הבעיה בבית מחריפה כאשר נשאלים הבת ימים, האם הם מרגישים בטוחים ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה. כאשר נשאלת השאלה הזו בחיפה עם אחוז דומה לבת ים ביחסים עם השכנים הנתון הוא כ-72% לעומת ממוצע של 75%. אולי בבת ים צריך ללכת עם נשק ואבטחה, כי רק 57.2% מרגישים בטוחים ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשיכה.
מה קורה בבני ברק בשעות החשיכה? כ-80% מרגישים בטוחים בדומה לערים רמת גן וחולון. אבל בערים כפר סבא ובית שמש מרגישים בטוחים עוד יותר כ-85%. יש עוד שני נתונים מפתיעים. ערבים בירושלים חוששים ללכת בשעות החשיכה, רק 62.5% מרגישים בטוחים שלא יתנפל עליהם איזה יהודי או ערבי. הנתון הגבוה ביותר מופיע ביישובי יהודה ושומרון כ-87% מרגישים בטוחים בשעות החשיכה, האם זה אומר שהצבא עושה את המוטל עליו באופן הטוב ביותר? יתכן בהחלט שכן, אבל יכול גם להיות שהאמונה בדרך גורמת למתיישבים ביטחון.
לסיום, 58% מהתושבים בערים הגדולות מרוצים באופן כללי מכמות השטחים הירוקים, הגנים הציבוריים והפארקים באזור מגוריהם. בכפר סבא וברמת גן נמצאו האחוזים הגבוהים ביותר של מרוצים מכמות השטחים הירוקים (84% ו-77%, בהתאמה). אולם אחוזים נמוכים נצפו בירושלים (57% מהיהודים) ובבני ברק 27.5%, המספר הנמוך ביותר. הבו לנו שטחים ירוקים אומרים תושבי בני ברק.
