יהודים מתנדבים יותר ומרוצים מהחיים יותר מאשר ערבים

מרוצים מהחיים. צילום: מנדי הכטמן | פלאש 90

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ב) תמונת מצב של אוכלוסיית ישראל על סמך מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי נכון לשנת 2015. מהנתונים עולה כי אחוז המועסקים המרוצים ממקום עבודתם נמצא בשנים האחרונות במגמת עלייה: מ-81.5% ב-2002 ל-88.4% ב-2015.

עוד עולה כי 89% מקרב בני עשרים ומעלה היו מרוצים מחייהם. יהודים ואחרים היו מרוצים מחייהם יותר מערבים (91% לעומת 82%, בהתאמה). ייתכן שהנתון הזה נובע מכך ששיעור המעורבים בפעילות התנדבותית עלה בהדרגה מ-15% ב-2002 ל-21% ב-2015. כאשר 24% מהיהודים עסקו בפעילות התנדבותית לעומת 8% מהערבים.

בנוסף, גם ההכנסה השנתית נטו לנפש רשמה עלייה. ב-2015 עמדה ההכנסה הכספית השנתית נטו לנפש על 97,828 שקלים. עלייה של 2.8% לעומת השנה הקודמת, במחירי 2015. ההכנסה הכספית הכלכלית השנתית לנפש סטנדרטית הייתה 115,420 שקלים. עלייה של 3.1% לעומת השנה הקודמת. שוב, במחירי 2015.

אך מאידך, יש גם נתונים פחות מעודדים. כך למשל העובדה שב-33.5% מסך משקי הבית, הוציאו 30% או יותר מההכנסה נטו שלהם על דיור. כאשר 55% ממשקי הבית בעשירון התחתון לעומת כ-14% ממשקי הבית בעשירון העליון.

או העובדה שב-2014 עמד מספרם של בני 21 ומעלה בישראל שעישנו לפחות סיגריה אחת ביום על 17.1%. או הנתון לפיו 57% מבני עשרים ומעלה נפגעו מהתנהגות אלימה בכביש. כאשר ערבים נפגעים פחות מיהודים ואחרים, הן בקרב גברים והן בקרב נשים.

על זאת יש להוסיף נתון עגום והוא אי השוויון בישראל. בשנת 2015 עמד מדד ג'יני למדידת אי-שוויון  על 0.360. בהשוואה ליתר מדינות ה-OECD, ישראל נמצאת במקום גבוה יחסית, לפני ארה"ב, טורקיה, מקסיקו וצ'ילה. מדד אפס משמעותו שוויון מלא ומדד אחד משמעותו אי שוויון מוחלט.