יו"ר רשות שוק ההון הנכנס: "לא אספנו מידע על המוסדיים"

ועדת הטייקונים, החוקרת מתן אשראי של הבנקים לגופים עסקיים גדולים ולטייקונים – גם ללא בדיקת מצבם הפיננסי המדויק – זימנה הבוקר את משה ברקת, יו"ר רשות שוק ההון • השאלות הקשות נשאלו, אך לעיתים נותרו הממונים ללא תשובה מספקת

משה ברקת | צילום: דוברות משרד האוצר

חברי ועדת הטייקונים לא נחים לרגע. אחרי שראשי בנק הפועלים ולאומי לא מסרו כל מידע על אשראי שניתן ללווים גדולים באופן ספיציפי, החליטו חברי הוועדה כי במקום לזמן את ראשי בנק איגוד שהיו אמורים להופיע הבוקר ואת ראשי בנק מזרחי טפחות שהיו אמורים להופיע בפני הוועדה בישיבתה הבאה – לזמן הבוקר את משה ברקת, יו"ר רשות שוק ההון החדש, ובישיבה הבאה (שתיערך ב-25 בנובמבר) את חדוה בר, המפקחת על הבנקים.

'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!

250/200 סייד בר + קובייה

בשעה זו עדיין מקיימת ועדת החקירה הפרלמנטרית של הכנסת בנושא האשראי ללווים הגדולים בראשות ח"כ איתן כבל את הדיון, בהשתתפות משה ברקת, כשיו"ר הוועדה מצהיר כי הוא מתכוון להזמין גם בכירים לשעבר, שקיבלו החלטות ב'זמן אמת'. "קיבלנו פנייה בנושא גם מהתנועה לאיכות השלטון ואנחנו מאמינים כי בהחלט יש לכך מקום ולכן הוועדה מקיימת התייעצויות בנושא", אמר כבל.

הדיון עסק במתן אשראי מצד הגופים המוסדיים. "השוק המוסדי הוא שוק ענק שהולך וגדל בכל שנה. הוא מוערך בכ-1.4 טריליון שקל, וזה שוק עצום – מדובר בסכום הגדול פי 1.2 מהתוצר. כל אחד במדינה שמע על הבנקים", אמר כבל, "אבל כמה אנשים יודעים מי הם ומה הם המוסדיים וכיצד ההתנהלות והפיקוח משפיעים עליהם ביומיום ועוד יותר ביציאה לפנסיה? שתבינו, משק בית בישראל מחזיק בממוצע כ-560 אלף שח בתיקים בפיקוח רשות שוק ההון", הסביר כבל.

כבל הוסיף כי לוועדה שבראשותו יש "חשש כבד כי הבעיות באשראי, שבעבר, גם לדעת הבנקאים עצמם, היו מרוכזות אצל הבנקים, עברו גם למוסדיים. ולכך יהיו השלכות על כל אחד ואחת מאיתנו – כולל גברת כהן מחדרה. בהקשר זה, נדבר היום על מונח בשם ארביטראז' רגולטורי". יו"ר רשות שוק ההון, משה ברקת השיב כי כבל אכן צודק, ולא נערך כל מעקב אחרי הלווים הגדולים במשק.

אך במענה לשאלתו כבל האם כחלוף שלשה חודשים מאז התקשה רשות שוק ההון לספק מידע על הנושא, יש בידו מידע, הגיב יו"ר רשות שוק ההון, משה ברקת, כי אין לרשות שוק ההון מידע רציף על האשראי שהעניקו המוסדיים ללווים הגדולים. לדבריו, "עד 2012 ואפילו עד 2015 רשות שוק ההון לא ראתה את זה כנושא דרמטי בניהול סיכוני אשראי". מסיבה זו, הסביר ברקת, לא נאסף המידע באופן שיטתי וזה התמקד, מ-2012 באג"ח קונצרני. "באג"חים בשוק ההון אין מערכת יחסים עם המלווים", הסביר ברקת וציין כי מאז מאי 2018, כשיצאה הנחיה שמחייבת דיווח על הלווים הגדולים, האיסוף השתנה.

גם ברקת הודה כי יש ליצור יותר ביקורת על המוסדיים, ועל גופי האשראי. אך כשח"כ פולקמן שאל מתי יתקיים דיון ביקורת, ואיזה אירוע יזקיק זאת, ענה יואב גפני, סגנו של ברקת כי החל מ-2015 יש התייחסות להלוואות גדולות עם שמות הלווים, ויש גם ביקורות שנעשות אד-הוק, כתוצאה מפרסום בעיתונות.

בהמשך, כשנשאלו הממונים על שוק ההון שאלות קונקרטיות מצדם של הח"כים פולקמן וחנין – על דנקנר ופישמן, ועל עסקאות ספציפיות, בחלק מהמקרים הם נותרו ללא תשובות. הח"כים ניסו לשאול את השאלות באופנים שונים. לרוב, ללא הועיל.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה