הלמ"ס חושפת: מספר היצואנים בישראל זינק ב־95.8% ב־2024, אך ערך היצוא ירד ב־4.9% | במקביל גם היבוא נחלש, והריכוזיות בידי החברות הגדולות גוברת | פער הולך וגדל בין כמות העסקים בסחר הבין־לאומי לבין השליטה של מספר מצומצם של שחקנים גדולים בערך הכספי
שי קליין 29.12.2025
פריקת מכולות בנמל חיפה. צילום: StockStudio | שטארסטוק למרות גידול חד במספר החברות הפעילות בסחר הבין־לאומי, שנת 2024 הסתיימה בירידה בערך היצוא והיבוא של ישראל. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מספר היצואנים קפץ ב־95.8% לעומת 2023 והגיע ל־34,695 עסקים, אך במקביל ערך היצוא הכולל ירד ב־4.9% והסתכם בכ־60 מיליארד דולר. גם בצד היבוא נרשמה תמונה דומה: מספר היבואנים עלה ב־21.7%, בעוד שערך היבוא ירד ב־0.5% לכ־89.6 מיליארד דולר.
במבט רב־שנתי ניכרת מגמה ברורה של התרחבות במספר העסקים לצד התחזקות הריכוזיות. בין השנים 2020 ל־2024 זינק מספר היצואנים ב־120.8%, אך חמשת היצואנים הגדולים הגדילו את חלקם מסך היצוא מ־19.8% ל־23.2%. גם ביבוא נרשמה עלייה בריכוזיות, כאשר חמשת היבואנים הגדולים אחראים ל־14.3% מסך היבוא, לעומת 12.1% בלבד בשנת 2020.
הנתונים מצביעים על כך שרוב הערך הכלכלי של הסחר הבין־לאומי ממשיך להתרכז בידי מספר מצומצם של חברות גדולות. בשנת 2024, 74.1% מערך היצוא של ענפי התעשייה והחרושת בוצע על ידי יצואנים המעסיקים 250 עובדים או יותר, אף שהם מהווים רק 5% ממספר היצואנים בענפים אלו. ביבוא התמונה חדה אף יותר: 67.2% מערך היבוא של ענפי התעשייה והחרושת הגיע מיבואנים המעסיקים 250 עובדים ומעלה, המהווים 1.9% בלבד ממספר היבואנים.
פילוח לפי מספר מדינות סחר מחדד עוד יותר את הפערים. עיקר העלייה בערך היצוא בשנים האחרונות נרשמה בקרב יצואנים הסוחרים עם עשר עד ארבע־עשרה מדינות, כאשר ערך היצוא שלהם כמעט הוכפל בין 2020 ל־2024. מנגד, עיקר ערך הסחר עדיין מרוכז אצל חברות הסוחרות עם יותר מ־20 מדינות, שאחראיות ליותר ממחצית היצוא והיבוא גם יחד.
גם חלוקה לפי ענפי כלכלה מדגישה את הדומיננטיות של התעשייה והחרושת, שהיוו בשנת 2024 כ־74% מסך היצוא וכ־35% מסך היבוא. לצדן בולט ענף המסחר הסיטוני והקמעוני, שאחראי ליותר ממחצית היבוא, בעיקר של חברות גדולות.
בלמ"ס מציינים כי הזינוק החריג במספר היצואנים בשנת 2024 נובע בין היתר משינוי בשיטת הרישום במכס של היצוא האישי, מה שמסביר את הפער בין העלייה החדה בכמות העסקים לבין הירידה בערך הכספי. התמונה הכוללת משקפת סחר בין־לאומי רחב יותר במונחי מספר משתתפים, אך מרוכז יותר ורגיש יותר להאטה גלובלית וללחצים כלכליים, כאשר עיקר הערך ממשיך להישען על מספר מצומצם של שחקנים גדולים במשק.
