יותר ערבים וחרדים יהיו מובטלים או יחוו קשיים במהלך הקורונה

ההשפעות מרחיקות הלכת של נגיף הקורונה על המצב הכלכלי של הישראלים לפי חלוקה בין ערבים חרדים וחילונים: 13% מהחרדים דיווחו על עיכובים בתשלומי שכירות ומשכנתא לעומת 8% מהחילונים. אחוז הערבים גבוה עוד יותר ועומד על 24% • 25% מהחרדים דיווחו על קושי בתשלום חשבונות שוטפים לעומת 13% מהחילונים (ו-43% במגזר הערבי) • 28% מהחרדים דיווחו על חוסר בטחון תזונתי לעומת 19% מהחילונים (ו-40% במגזר הערבי)

חרדים | צילום אילוסטרציה: פלאש 90

החברה החרדית והחברה הערבית הם הנפגעים העיקריים מהמשבר הכלכלי – כך עולה ממחקר חדש של המכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, בראשותה של פרופסור מיכל גרינשטיין-וייס, פרופסורית אורחת במרכז הבינתחומי בהרצליה ובשיתוף מרכז מאסטרקארד להכלה פיננסית.

14% מהחרדים איבדו את מקום עבודתם או יצאו לחל”ת ביחס ל-13% מהחילונים (ו-20% מהערבים); 13% מהחרדים חווים קושי בהחזר תשלומי משכנתא או שכירות לעומת 8% מהחילונים (ו-24% מהערבים); 25% מהחרדים מתקשים להחזיר תשלומים וחשבונות לעומת 13% מהחילונים (ו-43% מהערבים); 28% מהחרדים ו-19% מהחילונים דיווחו על חוסר ביטחון תזונתי (ואילו במגזר הערבי המצב כמעט כפול: 40% מהערבים חשים חוסר ביטחון תזונתי); קרוב ל-50% מהערבים אין אפשרות להוציא 2,000 שקלים במצב חירום. כמו כן כ-  25% מהחרדים דיווחו על כניסה לאוברדראפט בבנק לעומת 20% מהחילונים (33% מהערבים; שבנוסף, יותר מ-50% מהם דיווחו כי סכומי חובות כרטיסי האשראי שלהם גדלו במהלך מגפת הקורונה – מה שעשוי להוביל לקושי נרחב בהחזרת החובות והתשלומים ככל שהמגפה נמשכת).

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

המחקר החדש מציג נתונים מטרידים על התמורות הכלכליות של השפעת הקורונה על החברה הערבית והחרדית ביחס לחילונים בישראל. המחקר נערך בצורה מקוונת בין ה-4.6.2020 ל-1.7.2020, והשתתפו בו כ-2,300 ישראלים.

תגובה ממשלתית

במהלך המגפה חוו הישראלים זעזוע תעסוקתי עצום, למעלה מ- 25% מהמשיבים במחקר דיווחו כי פוטרו או יצאו לחל”ת בין אפריל ליוני 2020. אך למרות שרמות הזעזוע התעסוקתי דומות בכל הקבוצות, 25% מהחילונים, 26% מהחרדים ו- 29% מהערבים, החוסן לזעזוע תעסוקתי שונה ב-3 החודשים אפריל-מאי-יוני; בעוד שרק -13% מהחילונים ו -14% מהחרדים נותרו מובטלים או בחל”ת החל מיוני, בחברה הערבית הנתון הגיע ל-20%. התופעה מדאיגה במיוחד מכיוון שרמת התעסוקה בקרב החברה הערבית והחרדית הייתה נמוכה יותר עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה.

כמות הנכסים שיש לקבוצות שונות חיונית כאשר מנסים לנתח את הרמות השונות של המצוקה החומרית והכלכלית של קבוצות אלה. על פי הסקר, היקף הנכסים החציוני של ישראלים ערבים היה פחות משישית מהיקף הנכסים החציוני של חילונים (20,000 שקל לעומת 125,000 שקל).

כמעט 50% מהנשאלים הערבים הישראלים דיווחו כי אינם יכולים להרשות לעצמם להוציא 2,000 שקלים אם יקרה מצב חירום כלכלי בחודש הבא. שיעור זה גבוה בהרבה מזה של חילונים (19%) ויהודים חרדים (26%. יתר על כן, יותר מ- 50% מהנשאלים הערבים ו- 44% מהחרדים דיווחו כי חסכונותיהם יספיקו ללא יותר  מחודש במקרה חירום, שיעור גבוה מאוד ביחס לחילונים עם 26%.

870/135 ליינר ארטקל

כדי לטפל באי-שוויון זה נדרשת תגובה ממשלתית איתנה. אך למרות ההשפעה הבלתי מידתית של  הקורונה על הערבים, לא הוקצו להם כראוי הטבות ממשלתיות: בעוד שלפי הסקר 9% מהחילונים ו- 8% החרדים דיווחו כי נשללו מהם הטבות ממשלתיות הקשורות לקורונה 19% מהערבים הישראלים דיווחו שנדחו בשלב המוקדם של המגפה.

פרופסור מיכל גרינשטיין-וייס עורכת המחקר מציינת כי “חילוקי דעות חברתיים וכלכליים ברורים בקרב ערבים, חרדים וחילונים היו הרבה לפני מגפת הקורונה. עם זאת, המגפה מהווה הזדמנות ליצור ולבנות עתיד “חדש נורמלי” – חברה עם פחות אי שוויון ויותר לכידות. כאשר אין צפי לפתרון מוגדר של המגפה, על ממשלת ישראל להתכנס כדי להבטיח שהאוכלוסיות החלשות ביותר במדינתנו לא יישארו מאחור ויקבלו תמיכה בתקופה מאתגרת זו. החברה ישראלית חזקה במידה של החלשים והפגיעים ביותר בה. רק באמצעות מאמצים לסגור את אי-השוויון הבריאותי, החברתי והכלכלי במדינתנו נוכל להתמודד כראוי ולנווט את המגיפה”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה