בנק ישראל מבקש לעקוב אחר השימוש של כספי 'המענק לכל אזרח', והוא דורש מהבנקים לספק לו את המידע על ההתנהגות הצרכנית של לקוחותיהם | נתונים אלו ייכנסו למאגר מידע מיוחד של בנק ישראל | ראש מטה הנגיד, במכתב מיוחד, דרש לקבל את הנתונים של שבע השנים האחרונות, הבנקים הבהירו אין ביכולתם לשחזר נתונים אלו למשך זמן כה ממושך | בסופו של דבר הוסכם על העברת מידע של חמש השנים האחרונות
אהרן פיין 29.08.2021
בנק ישראל | צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90 על מנת לרכז את ההוצאות של אזרחי ישראל בכרטיסי האשראי, ולעקוב אחר השימוש של כספי 'המענק לכל אזרח', דורש בנק ישראל מהבנקים לספק לו את המידע על ההתנהגות הצרכנית של לקוחותיהם, ונתונים אלו ייכנסו למאגר מידע מיוחד של בנק ישראל.
על פי הדיווח ב'כלכליסט', את הדרישה העביר לבנקים הד"ר גולן בניטה ראש מטה הנגיד, במכתב מיוחד, הוא מצדו דרש לקבל את הנתונים של שבע השנים האחרונות, הבנקים הבהירו אין ביכולתם לשחזר נתונים אלו למשך זמן כה ממושך. בסופו של דבר הוסכם על העברת מידע של חמש השנים האחרונות.
"טווח הזמן הנדרש של שבע שנים נדרש לצורך ביצוע ניכוי עונתיות ויצירת 'קו חזוי' לפיו היו ההוצאות מתנהגות אילולא אירועים חריגים", הסביר בניטה במכתב הדרישה. עוד הוסיף והסביר כי: "לא ניתן לבחון אמצעי תשלום אחד או שניים בלבד מתוך השלושה הקיימים – שיקים, מזומן, וכרטיסי אשראי-בשל סיכון של תחליפיות בשימוש בין אמצעי התשלום השונים, תחליפיות שהייתה תנודתית מאוד בתקופת משבר הקורונה, בעקבות הגבלות והחשש ממגע פיזי. בנוסף, לצורך בחינת מגמות בשוק התשלומים, נדרשת בחינה פרטנית כדי לאפיין את השינוי לאורך זמן, את הגורמים לו, ולנסות וליצור מודל חיזוי עתידי".
על המענק לכל אזרח העומד במוקד ההתעניינות של בנק ישראל, אמרו בבנק: "נתון זה דרוש לצורך מדידת השינוי בהוצאה הפרטית ביחס לשינוי בהכנסה, בהקשר של המשבר, השינוי בהכנסה הינו גובה המענק – משכך ישנה חשיבות 'לצבוע' את ההכנסה כתוצאה מהמענק ולא מסיבות אחרות".
על מנת להרגיע את אזרחי ישראל והחשש מפגיעה בפרטיות, מבטיחים בבנק ישראל כי תבוצע 'התממה' של הנתונים. כלומר, שם הלקוח ופרטיו המזהים יומרו בקוד מיוחד של בנק ישראל, ואז ייכנס המידע למאגר, כהכנה לפילוח נתוני השימוש. מנגד גורמים בתחום האבטחה צוטטו ב'כלכליסט': "אין שום קושי לבצע זיהוי חוזר למידע כזה רגיש".
"הנתונים יישמרו תחת רמת סודיות גבוהה, ברמת אבטחה מקסימלית והגישה אליהם תהיה מוגבלת. חוק בנק ישראל מסמיך את נגיד בנק ישראל באישור הוועדה המוניטרית לקבוע בצו חובות דיווח לגופים פיננסיים לשם השגת מטרותיו וביצוע תפקידיו. בכוונתנו להוציא את הצו שעניינו קבלת מידע אודות הוצאה של יחידים, הן במסגרת חשבונות הבנק שלהם והן במסגרת הפעילות באמצעי תשלומים שונים, ברמה היומית", הבהירו בבנק ישראל.
עוד הוסיף בניטה כי הוא: "מודע לעומס על המדווחים ויפעל לסייע לכל המדווחים להשלים את המשימה במועד. לשם כך נבקש מכם למנות גורם אחראי שיעמוד בקשר מול הגורמים הרלבנטיים בבנק ישראל לקליטת הדיווח ולטיוב הנתונים. אחריות גורם זה תהיה לתת מענה ככל שיידרש לשם השלמת הדיווח באופן המיטבי ביותר. כמו כן נבקש שתדאגו להקצאת המשאבים המתאימים לצורך הדיווח למאגר".
המאגר יהיה מותמם
מבנק ישראל נמסר בתגובה לדיווח ב'כלכליסט': "חשוב להדגיש שהמאגר עצמו לא יחיל כל סימן מזהה, ת"ז, מספר חשבון וכו', אלו יימחקו מיד לאחר קבלת הנתונים והשימוש בהם לתחקור המאגר יהיה מותמם. הם הכרחיים לקבלה ראשונית לשם בנייתו מכמה מקורות מידע, ולא מדובר בדיווח שוטף. כמו כן, לאחר מיצוי התובנות הכלכליות מהמאגר – הוא יימחק ולא יישמר בבנק ישראל. איסוף הנתונים מהמערכת הבנקאית נעשה מתוקף חוק בנק ישראל בדומה לדיווחים אחרים המתקבלים באופן שוטף. הדיווח הנ"ל נערך בסטנדרטים הגבוהים והמחמירים ביותר של שמירה על פרטיות, כפי שנעשה הלכה למעשה במאגר נתוני האשראי שקיים בבנק ופועל מ־2019. הפרויקט הנוכחי מבוצע בליווי הממונה על הפרטיות בבנק, המחלקה המשפטית ואנשי אבטחת המידע, ובנוסף בנושא זה, בנק ישראל עובד בהתייעצות עם משרד המשפטים".
"לגבי תכליתו של המאגר, בנק ישראל רואה ערך רב בקבלת החלטות מבוססות, נכונות ומדויקות יותר באמצעות בסיסי נתונים גדולים (BIG DATA). הצורך בניתוח בסיס נתונים שכזה קשור למספר נושאים הנמצאים בליבת עשייתו של בנק ישראל ויש להם משמעות להשגת מטרות לטובת המשק הישראלי. כך למשל כיועץ כלכלי לממשלה הבנק מבקש לבחון את האפקטיביות של תכנית הסיוע הממשלתית במהלך משבר הקורונה; את השפעת המגבלות על הכלכלה ועל האוכלוסיות השונות.
"בנוסף, בנק ישראל בשיתוף משרד המשפטים מוביל צוות בין משרדי העוסק בנושאי הכלה פיננסית, כך שאוכלוסיות נוספות יוכלו לקבל נגישות לשירותים פיננסיים בסיסיים ולשפר את מצבם הכלכלי. בנוסף, בסיס הנתונים יאפשר קבלת החלטות מבוססות בנושאים כמו השימוש במזומן, הטמעת אמצעי תשלום ותקשורת מתקדמים באוכלוסיות השונות".
