רוב העוברים לגור בירושלים בשנת 2018 הגיעו מבני ברק או מבית שמש בעוד מרבית העוזבים הגרו לתל אביב • העיר מודיעין עילית עם ההכנסה הנמוכה ביותר לנפש מבין הערים עם מעל 50 אלף תושבים אולם 77% מהם גרים בדירה בבעלותם. הרבה יותר מהממוצע הארצי • בביתר עילית התחתנו הכי הרבה תושבים לאלף נפש
דוד שלומוביץ 12.02.2020
ירושלים מתחרדת. העירייה | צילום: אביר סולטן, פלאש 90 בלמ"ס מפרסמים בימים אלה את קובץ הרשויות המקומיות בישראל לשנת 2018. מדובר בקובץ ענק עמוס בפרטים מרתקים, עם נתונים על 255 הרשויות המקומיות בישראל (77 עיריות, 124 מועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות). בקובץ ניתן למצוא את נתוני התקציב, נתונים פיזיים ונתוני אוכלוסייה – בנושאי דמוגרפיה, חינוך, רווחה, תשתיות, בנייה ועוד.
הנתונים של הסקר נאספו ממגוון מקורות רחב. בהם: משרד הפנים, המוסד לביטוח לאומי, הרשות הממשלתית למים וביוב ומהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים מאפשרים לחקור לעומק כל רשות, לתכנן תשתיות לטווח ארוך ולבצע עיבודים סטטיסטיים השוואתיים, בין הרשויות השונות.
בנתונים הכספיים הנבחרים, של הרשויות המקומיות בשנת 2018 לעומת 2017, ניתן לראות עלייה של 4.3% בהכנסות התקציב הרגיל (לעומת 7.5% ב-2017) ושל 4.7% בהוצאות התקציב הרגיל (לעומת 7.7% ב-2017). ההאטה בעלייה בהכנסות נובעת, הן מהאטה בהשתתפות הממשלה והן מהאטה בהכנסות העצמיות.
הארנונה הכללית שנגבתה, הייתה 64.4% מסך ההכנסות העצמיות בתקציב הרגיל, בדומה לשנת 2017 (64.5%). ההכנסה הממוצעת מגביית ארנונה לנפש בשנת 2018, הייתה 2,868 ש"ח, עלייה ריאלית של 4.7% לעומת שנת 2017. מבין העיריות, גבייה גבוהה של ארנונה לנפש, נרשמה ברשויות שבהן קיימת פעילות מסחרית ותיירותית אינטנסיבית וברשויות המדורגות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה (תל אביב-יפו – 7,058 ש"ח, הרצלייה – 5,670 ש"ח).
מאזן ההגירה הפנימי הנמוך ביותר, היה בירושלים, 6,048-, בדומה לשנה הקודמת. רוב הנכנסים לירושלים הגיעו מבני ברק – 925 ומבית שמש – 668, ורוב היוצאים ממנה עברו לתל אביב-יפו – 1,636 ולבית שמש – 1,509. אחרי ירושלים במאזן הגירה שלילי, נרשמו בני ברק (3,111-), אשדוד (2,826-) ובת ים (2,169-).
נישאים ומתגרשים: בשנת 2017 נישאו 50,029 אנשים והתגרשו 14,741. העיר בית עילית קוטפת את המקום הראשון עם שיעור הנישאים הגבוה ביותר, ל-1,000 תושבים לא נשואים בני 15 ומעלה – 100.7 מכל אלף, התחתנו ב-2017. לעומת זאת, העיר אילת מקבלת את הציון השלילי ביותר בתחום זה. שיעור המתגרשים הגבוה ביותר ל-1,000 תושבים נשואים בני 15 ומעלה היה 18.0.
הסקר מסכם גם את נתוני אחוזי ההצבעה. במגזר היהודי אחוז ההצבעה בבחירות לכנסת ה-22 עלה מעט לעומת הכנסת ה-21: 69.83% לעומת 68.46%, והוא גבוה יותר מהאחוז בבחירות המוניציפליות – 59.18%. לעומת זאת, במגזר הערבי המגמה הפוכה: שיעור הצבעה בבחירות המקומיות היה גבוה יותר, ובאחוז ההצבעה בבחירות לכנסת ה-22 חלה עלייה ניכרת לעומת הבחירות הקודמות (יותר מאשר במגזר היהודי). בפלח זה בולט לטובה אחוז ההצבעה הגבוה בערים החרדיות אלעד, ביתר עילית ומודיעין עילית עם קרוב ל-85% הצבעה, הן בבחירות המוניציפליות והן בבחירות לממשלה.
הסקר מציג עוד, כי 53.9% מהמועסקים, עובדים מחוץ ליישוב מגוריהם. כאשר האחוז הגבוה ביותר היה בגבעתיים – 81.8%, והאחוז הנמוך ביותר היה באילת – 6.4% בלבד.
הסקר מגלה כי תל אביב היא בירת השכירות, רק 41.9% גרים בתל אביב בדירה בבעלותם, לעומת ממוצע ארצי של 67.2%. האחוז הגבוה ביותר נרשם ברהט – 95.6%.
סקר הוצאות משק בית בערים המונות 50,000 תושבים ויותר, מעלה כי הממוצע הארצי של הכנסה כספית נטו לנפש לחודש ב-2018, היה 5,266 שקל ושל הוצאה כספית לנפש – 4,062 שקל. הערכים הגבוהים ביותר בערים היהודיות, נמצאו בתל אביב-יפו: הכנסה של 9,009 שקל לנפש והוצאה של 7,200 שקל.
הערכים הנמוכים ביותר נרשמו בעיר החרדית מודיעין עילית: הכנסה כספית נטו לנפש 1,523 שקל ו-1,438 שקל, הוצאה כספית לנפש. למרות זאת, בעיר מודיעין עילית מתגוררים 77.8% בדירות בבעלותם (להזכירכם רק 41.9% בתל אביב), עם ממוצע של 6.43 נפשות לבית, הגבוה ביותר אחרי רהט הבדואית (6.61).
בביתר עילית בה ההכנסה הכספית נטו לנפש עומדת על 2,126 שקלים וההוצאה הכספית לנפש עומדת על 1,641 שקל, מתגוררים 85.4% (!) בדירות בבעלותם עם ממוצע של 6 נפשות לבית. לעומת בית שמש 5.05, בני ברק 4.36 וירושלים 3.91.
