משבר הקורונה מתורגם בדרך כלל לנתוני המדד המתפרסמים ולעדכוני המדדים שפעמים מבוצעים גם רטרואקטיבית • 22 שנים המדדים במשק לא ירדו לרמה כזו • מי במגפה ומי במדד
דוד שלומוביץ 29.06.2020אם לא הבנו עד עכשיו שמשבר הקורונה הוביל לירידה חסרת תקדים של כלל המדדים במשק, בא העדכון החדש של המדד ושובר מוסכמות של 22 שנה. על פי בנק ישראל, המדד המשולב למצב המשק לחודש מאי 2020 ירד ב-1.8%, הירידה החדה ביותר בגרסתו הנוכחית שמציגה את המדד החל מ-1998. הצטברות הנתונים המעידים על עומקו ומשכו של המשבר, הביאו לירידה חדה זו ולעדכונים חריגים כלפי מטה עבור החודשים הקודמים
בהודעות הקודמות של המדד הקפידו לומר בלמ"ס, כי משבר הקורונה לא אפשר לבחון את כל הנתונים לעומקם וכי בהחלט יתכן שהמצב הרבה יותר קשה. בחודש מרץ למשל הראה מדד הפדיון במסחר הקמעונאי על עלייה של 3.3% זאת עקב ההתנפלות הגדולה על חנויות המזון, אלא שכעת, לאחר סקירה מעמיקה, המדד מתהפך ונראה לאחר תאונה חזיתית קשה. מעלייה של 3.3% מתעדכן מדד הפדיון במסחר הקמעונאי לירידה חדה של 15.8% ! גם יבוא מוצרי הצריכה שעמד בחודש מרץ על ירידה של 3.8% התעדכן כעת לירידה תלולה עוד יותר של 6.2%.
כתוצאה מעדכונים חריגים כלפי מטה של החודשים הקודמים, עדכון מדד אפריל ירד מ־0.33%- לשיעור של 1.56%- ואילו מדד מרץ ירד ממינוס 0.17% למינוס 0.66%. ירידת המדד המשולב לחודש מאי משקפת ירידה חדה במרבית הרכיבים, עדכון המדד קיבל השפעה ישירה מירידה במדדי יבוא התשומות לייצור בחודש מאי (-12.2%), מדד הייצור התעשייתי (-10.2%) ומדד השירותים (-10%) בחודש אפריל.
הגל השני מאיים יותר
בהודעה זו של בנק ישראל, משלים המדד המשולב ירידה תלולה ומסוכנת של 4% מאז חודש מרץ. בכך מסיים המדד עליות נאות ומתונות של כמעט שמונה שנים ברצף. ראוי לציין שהמדד המשולב של בנק ישראל הוא מדויק יותר מנתוני המדד של הלמ"ס, מאחר והוא כולל נתונים רבים יותר, ומטרתו לבחון בזמן אמת את מצב הפעילות הריאלית במשק.
כ-300 חולים מאומתים נוספו אתמול מחצות ובכך עולה מספר המאומתים ל-23,755 כאשר מספר החולים הפעילים עומד על 6,363. בין אם נקרא לנתונים המצטברים 'גל שני' ובין אם לאו, מדובר בהמשך לתקופה הקשה שהמשק עובר מאז חודש מרץ. הגבלות שתטיל הממשלה בעקבות גל ההדבקה החדש, עלולים להרע את מצב המשק עוד יותר, עם פיטורי עובדים נוספים וסגירת עסקים. בממשלה יודעים זאת והוויכוחים בישיבות הקורונה מביאים לחוסר הסכמה באשר לפעולה הצריכה להינקט.
תוספת אבטלה
"כתוצאה ממשבר הקורונה חל שינוי מבני במשק וחייבים להבין את השלכותיו. אפילו אם המשק יחזור למלוא התפוקה קודם הקורונה, נוצרה, בשלב זה, אבטלה מבנית שמשמעותה תוספת מובטלים ברמה של 150 עד 200 אלף איש". כך כותב נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין אל ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר האוצר חה"כ ישראל כץ בעקבות המצב.
"המשק כולו עבר הליך התייעלות כפוי כתוצאה ממשבר הקורונה. עסקים למדו שהם יכולים להגיע לאותה רמת תפוקה בפחות כוח אדם. ובנוסף, עוד כ 40-30 אלף עסקים קטנים ובינוניים יסגרו כתוצאה מאי יכולתם לשרוד את המשבר."
על כן, מציע לין לראש הממשלה ולשר האוצר כבר היום לבנות יחד עם ארגוני המעסיקים וארגוני העובדים תכנית לאומית מקיפה, להתמודדות ישירה עם היקפי האבטלה חסרת התקדים כתוצאה ממשבר הקורונה. התכנית תתמקד באופן ישיר בשלושה תחומים:
התחום הראשון, מיצוי היכולות הקיימות כיום במגזר העסקי ביצירת מקומות עבודה. מדובר בניסיון להשיב את המשק לקדמותו באמצעות:
- פעולות לא תקציביות שיאפשרו שיפור תזרים המזומנים בעסקים, דרך שינוי כללי הדיווח לרשות המסים.
- הקפאת כל רגולציה חדשה והפחתת רגולציה קיימת.
- ניתוב הצריכה המקומית בישראל אל השוק המקומי ולא דרך העדפת רכישות מספקי חוץ בייבוא אישי.
הסבה למקצועות חדשים
לדבריו, "חייבים להבין כי תכנית המענקים אינה מייצרת מקומות עבודה, היא חשובה במובן של שיפור תזרים המזומנים של העסקים. מענק אינו מייצר מקום עבודה. מה שכן מייצר מקומות עבודה זה כוח הקנייה של הציבור. כיום אנו מעודדים חלק גדול מהציבור להסיט את כוח הקנייה לייבוא אישי ממקורות חוץ דרך פטור ממס ערך מוסף."
התחום השני, מיפוי כולל של דרישות המעסיקים לעובדים חסרים ומתן מענה בהכשרה מקצועית מקיפה והסבה למקצועות חדשים ונדרשים, כמו 10,000 נהגי משאיות החסרים במשק ובעלי מקצועות בתחום המלאכה והתעשייה.
התחום השלישי, יצירת מקומות עבודה חדשים, באמצעות שני נדבכים: הראשון, חיזוק שירותים חברתיים כגון הוספת עובדים סוציאליים, שיפור תנאי העבודה של מתמחים ברפואה, חיזוק מערכות החינוך וההעשרה לדור הצעיר, ותוספת אחיות לבתי החולים הממשלתיים. והשני, עידוד השקעות פרטיות המייצרות מקומות עבודה באמצעות הון פרטי בתחומי התשתיות ובשיטות ה PPP או BOT , תוך יישום תכניות מגירה רבות.
לדברי לין, בפנינו משבר חמור יחד עם סיכוי נדיר לעליית מדרגה של המשק. "בניית התכנית אשר תתמקד בשלושת התחומים הללו תהווה הזדמנות משמעותית לעליית מדרגה של כלכלת ישראל ותזניק את המשק קדימה, ומהסיבה הפשוטה – נוכל לייצר יותר באותו מספר עובדים".