יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי בכנס NexTech הבינלאומי בבאר שבע: "בינה מלאכותית משנה את כללי המשחק בסייבר" • נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת: "בינואר תפתח זירת סייבר לתחום התקשורת בCERT הלאומי ביחד עם מערך הסייבר הלאומי" • באוניברסיטת בן גוריון בונים מערכת אינרציאלית קוואנטית לצה"ל יחידה במינה בישראל
דוד שלומוביץ 21.11.2019
ראש מערך הסייבר, יגאל אונא | צילום: רונן טופלברג כנס NexTech (נקסטק) הבינלאומי לטכנולוגיות מתקדמות המתקיים זו השנה הרביעית ברציפות, מנפיק כותרות מרתקות בכל הקשור למערך הסייבר הלאומי וללוחמת סייבר של הצבא והמשטרה.
הכנס שנערך בפארק ההייטק גב-ים נגב בבאר שבע, עוסק בחדשנות בתחום הטכנולוגיה. חלקו הראשון של הכנס עסק במהפכת הסייבר והשפעותיה, בייחודו של האקו-סיסטם הישראלי ובבינה מלאכותית. ואילו חלקו השני עסק בפרויקט "מעבר צה"ל דרומה" – פרויקט התשתיות הגדול של צה"ל בשנים האחרונות, במסגרתו צפויים בסיסי התקשוב והמודיעין של הצבא לעבור לנגב.
במדינת ישראל שמובילה בעולם עם פתרונות סייבר, כנס כזה מהווה פלטפורמה מובילה, למפגש בין התעשייה לאקדמיה במגוון תחומים – רפואה, רובוטיקה, לוויינים, סייבר, מציאות מדומה, תקשורת ועוד. הכותרות היוצאות מבין הדוברים הבכירים נלמדים היטב בעולם הסייבר כמו גם אצל האויבים של מדינת ישראל.
"משטח התקיפה רחב", אומר יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי, "אנחנו צריכים לפעול כל העת לצמצם אותו יחד עם המגזרים השונים ועם המשק, תוך שימוש בטכנולוגיות חדשניות. 'חלון ראווה' היא אחת מאותן טכנולוגיות. זוהי מערכת לאומית חדשה אשר נמצאת בשלב הפיילוט ואנו מקווים להפכה למבצעית בקרוב. המערכת מיועדת לניהול סיכונים ולהערכת מוכנותם של ארגונים במשק ובממשלה אל מול איומי הסייבר".
לדבריו, "המידע יגיע מהארגונים עצמם וממדדים חיצוניים בלתי תלויים. המערכת מייצרת תמונת מצב, שעון בזמן אמת ומספקת המלצות קונקרטיות, להעלאת חומות הגנה ומידע לגבי חולשות ופרצות, שיש לסגור במהירות תגובה גבוהה".
אונא הוסיף כי בתחום הגילוי וזיהוי של תקיפות וחולשות, מפעיל מערך הסייבר הלאומי בפארק ההייטק בבאר שבע, מרכז לדיווח ולסיוע לאירועי סייבר בחיוג חינם 119, אשר מאויש באנשי מקצוע 24/7. "כל אדם או ארגון אשר חש מאוים או מותקף בהקשר של סייבר, יכול להרים טלפון בכל שעות היממה ולקבל מענה אנושי וסיוע". בישר אונא למשתתפים, "אנו מקבלים מאות פניות ביום וזהו כלי מצוין לזהות מוקד של חולשה, או תחילתה של פריצה או תקיפה כזו או אחרת".
מהפכת הבינה המלאכותית, תפסה גם היא מקום של כבוד בשיחות ובפגישות. אונא התייחס למהפכה וציין כי למדינת ישראל יש את הפוטנציאל, להיות מובילה עולמית בתחום. "בינה מלאכותית משנה את כללי המשחק בסייבר בכל הקשור לאיומים, מהירות ונפח פעילות, יכולות וזירת לוחמה חדשה, יכולת לחקות התנהגות אנושית ולעקוף מערכות הגנה. בנוסף ישנן יכולות שעשויות לקצר טווח ולזהות חולשות באופן מהיר במיוחד. אם פעם דובר על שבועות וימים, זה מצטמצם לעניין של שעות".
בכנס עלה גם נושא הדור החמישי בעולם התקשורת. נתי (נתנאל) כהן, מנכל משרד התקשורת, התייחס לנושא ואמר: "מרכז הכובד של המשרד עבר ממיקוד במחירים שפויים למשקי הבית, להובלת תשתיות תקשורת במדינת ישראל, לעידן הבא של סיבים אופטיים ודור 5. תרבות הצריכה בישראל מכפילה את עצמה בכל שנת עבודה ואנו צריכים להתאים את עצמנו ואת הטכנולוגיה ובהתאם מכינים תשתיות לצרכים העתידיים של משקי הבית בעוד עשור.
"לפני שנה סיכמנו על שלושת הווקטורים המרכזיים – סיבים אופטיים, 5G ו-IPV6. אנחנו לקראת סוף מכרז דור 5 בישראל, כאשר מדברים על רוחב פס של 100 מגה סימטרי ושימוש נרחב בIOT". כהן הוסיף ואמר כי השימושים בדור החמישי הם מאד נרחבים, שיובילו לשינוי באורחות החיים שלנו בצורה דרמטית – תיירות, חקלאות, בריאות, תחבורה ועוד. לכן המדינה חייבת לרשת את עצמה לאורכה ולרוחבה עם סיבים אופטיים.
למרות דבריו של כהן, עדיין מרחפת עננה של אי וודאות, סביב מודלים עסקיים, שיאפשרו לספקי הטלקו להחזיר את ההשקעה בתשתיות. בעולם עדיין מנסים מודלים שונים, כאשר בארץ חברת פלאפון מקדימה את המתחרות וכבר הקימה אגף חדשנות, שמטרתו לספק למשקיעים הסברים איך עושים כסף מדור 5.
במהלך הכנס סיפר פרופסור רון פולמן מאוניברסיטת בן גוריון, כי באוניברסיטה הקימו מפעל שבבים קוואנטי יחיד במינו בישראל, "עם מעל חמישים חוקרים ועשר מחלקות. מייצרים בבאר שבע שעונים אטומים מבוססי אטומים קרים, לטובת אקיוביט בירושלים- פעם ראשונה בארץ. חברות מהעולם פונות אלינו למזעור הטכנולוגיה. חיל האוויר האמריקני והצי פנו אלינו. גם המאיץ בג'נבה ביקש מאתנו שבבים", סיפר פולמן.
חלקו השני של הכנס עסק כאמור בנושא 'מעבר צה"ל דרומה. רועי צוובנר, מנכ"ל גב-ים נגב, אמר בכנס, כי 7,000 איש ישרתו בקמפוס התקשוב בבאר שבע וכי עבודות הבנייה של קמפוס התקשוב עבור צה"ל החלו. בסיום בנייתו צפוי הקמפוס לאכלס אלפי אנשי צבא. לצד זאת, טוענים בחברת גב-ים נגב, כי המדינה עדיין לא משקיעה מספיק: "טרם הגענו ליעד של עשרת אלפים עובדי הייטק בפארק", אמר צוובנר וציין כי היחידות שיעברו לקמפוס יכללו את מצו"ב, מצפן, לוטם, אופק, ממר"ם ועוד שישבו בסמוך ל-CERT הלאומי, כאשר החזון של גב-ים נגב, הוא שבעוד כעשור יפעלו שם 40,000 איש מהאקדמיה, התעשייה והצבא יחד.
