ההכנסות ממסים ביוני הפתיעו לחיוב, אך עד כה רק כמחצית מתוכנית הסיוע של הממשלה התממשה. להערכתנו, בהנחה שהממשלה תצליח לממש את כל תוכנית הסיוע הגירעון צפוי להגיע לאזור ה-12 אחוזים בסוף השנה • בנק ישראל נותן גב לשוק ההון ולהערכתנו לא יהסס להמשיך לתמוך במקרה של הרעה במצב • מדד מנהלי הרכש בארה"ב ביצע את העלייה החדה בהיסטוריה, גם שוק העבודה ממשיך להשתפר, אך העצירה בהקלות משמעותה שנראה נתונים פחות טובים ביולי ושהדרך חזרה עוד ארוכה
עפר קליין 07.07.2020הכנסות המדינה ממסים ביוני (ללא מע"מ יבוא ביטחוני) עמדו על 23.8 מיליארד ₪, זוהי ירידה מתונה באופן יחסי של כ-5 אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. הוצאות הממשלה המשיכו לעלות בגין תוספת ההוצאה להתמודדות עם משבר הקורונה, אך בקצב מתון כך שנכון לסוף יוני רק כ‑49 אחוזים מתוך ה-99.7 מיליארד ₪ של התוכנית הכלכלית (שגדלה) כבר בוצעו.
הגירעון המצטבר ממשיך לשבור שיאים ומתחילת השנה זינק ל-58.2 מיליארד ₪, וכאחוז מהתוצר עלה ל-6.4 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים. להערכתנו, הגירעון צפוי להגיע לסביבת ה-12 אחוזים בסוף השנה (בהנחה שהממשלה תממש את כל תוכנית הסיוע). בעקבות העלייה בגירעון ראינו שיא בגיוס החודשי המתוכנן של הממשלה במהלך יוני וכך גם צפוי בחודשים הבאים. אך המשך הרכישות העקביות של אג"ח הממשלתיות ע"י בנק ישראל בשוק המשני ממשיכות למנוע עלייה מהירה בתשואות בעקבות הגידול בהיצע.
גב לשוק
בנק ישראל הותיר כצפוי את הריבית ללא שינוי על 0.1 אחוז, יחד עם זאת לאור העלייה בנתוני התחלואה, ההגבלות הנוספות, ההרעה בתחזיות הצמיחה והעלייה במרווחי האשראי הבנק השיק צעדים משמעותיים נוספים.
הבולט ביניהם הוא השקת תוכנית רכישות של אג"ח קונצרניות (בנוסף לרכישת אג"ח ממשלתיות). הרכישות יהיו כרגע עד לתקרה של 15 מיליארד ₪; חברות ישראליות בלבד, אג"ח שקלי בלבד בריבית קבועה, ובדירוג A מינוס ומעלה. התוכנית תתרום להערכתנו לצמצום המרווחים בשוק אג"ח החברות בדירוגים הגבוהים שעלו משמעותית במהלך חודש יוני.
תחזית הצמיחה השנה עודכנה כצפוי כלפי מטה למינוס 6 אחוזים (מינוס 4.5% בתחזית הקודמת) ושיעור האבטלה צפוי לעלות ל-9 אחוזים בסוף השנה (8.5% בתחזית הקודמת). הבנק אמנם צופה צמיחה חזקה של 7.5 אחוזים בשנה הבאה אך אי-הוודאות הגבוהה מעמידה זאת בסימן שאלה גדול.
לגבי האינפלציה: להערכת הבנק האינפלציה בסוף השנה הבאה עדיין תהיה נמוכה מהגבול התחתון ולכן ובכפוף יש סיכוי שהריבית תרד קלות לכיוון האפס עד סוף השנה, אך להערכתנו לא לטריטוריה שלילית.
ההודעה מחזקת את הערכתנו שכל עוד הערכות האינפלציה כה נמוכות אין מניעה שהבנק ימשיך לפעול באגרסיביות. הבנק יפעל בכדי למנוע עלייה מהירה במרווחי התשואות באג"ח החברות, וגם לא יאפשר עלייה משמעותית בתשואות האג"ח הממשלתיות דבר שיאפשר לממשלה להמשיך ולגייס אג"ח בזול.
הנפגעים: בעלי השכר הממוצע
העלייה בשכר הממוצע במשק – משקפת בעיקר את הפגיעה בעובדים בעלי השכר הנמוך מהממוצע.
ההשבתה החלקית של המשק, שהגיעה לשיא של כמעט 50 אחוזים במהלך אפריל, גרעה קרוב למיליון משרות מהמשק (שרובן הוצאו לחל"ת). ע"פ נתוני הביטוח הלאומי סך משרות השכיר של עובדים ישראלים ירד קרוב ל-30 אחוזים בהשוואה לאפריל אשתקד. אך אובדן המשרות לא היה מידתי בכל הענפים, והוא בולט במיוחד לשלילה בענפי התיירות והאוכל (מינוס 76%) ושירותי האומנות הבידור והפנאי (מינוס 65%), להם שכר נמוך מהממוצע. לכן, בדומה לארה"ב הדבר מעוות את הנתונים הממוצעים השוטפים, כך שראינו באפריל דווקא עלייה חריגה של כ-17 אחוזים בשכר הממוצע של עובדים ישראלים. בחודשיים הבאים נקבל תמונת מראה של הנתונים עם החזרה ההדרגתית של העובדים מחל"ת.
בעולם
דוח התעסוקה הראשוני ליוני היה טוב מהערכות המוקדמות כאשר נוספו כ-4.8 מיליון משרות חדשות, הרבה מעל לצפי, כך ששיעור האבטלה (שמחושב בסקר נפרד) ירד ל-11.1 אחוזים. יש לציין שכ-3 מיליון מתוך המשרות החדשות היו בענפי האירוח, ההסעדה והקמעונאות בשל ההקלה בהגבלות שמאופיינים גם בשכר נמוך מהממוצע.
למרות השיפור המעודד יש לזכור שמספר המועסקים עדיין נמוך ב-14.7 מיליון בהשוואה לפברואר (רמת השיא הקודמת), והעלייה בנדבקים בשבועות האחרונים גרמה בסוף יוני לחלק מהמדינות הגדולות (פלורידה, קליפורניה וטקסס) לעצור את המשך ההקלה בהגבלות (לצד החלה מחדש של חלקן). הדבר יוביל להערכתנו לשיפור מתון יותר בדוח התעסוקה של החודש הבא ויפעיל לחץ על הממשל להאריך את תוספת דמי האבטלה השבועיים מעבר למועד הסיום המתוכנן לסוף החודש.
ההקלה בהגבלות במהלך יוני, לצד התמיכה הממשלתית הרחבה תרמה לשיפור חד בסנטימנט החברות בארה"ב, ובמיוחד בענפי השירותים. כך על פי מדד מנהלי הרכש של מכון ISM שעלה ל-57.1 נקודות ביוני, העלייה החדה ביותר בהיסטוריה של המדד. השאלה קדימה היא עד כמה העלייה המחודשת במספר הנדבקים ואיתה גם ההגבלות ישפיעו לשלילה על סנטימנט החברות בחודש יולי.
הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים