יש חסד “החדש” מספק חוויה. פתרון? לא בטוח

חיליק ברקוביץ נשלח לסקור מקרוב, בלי עיתונאים ויחצנים, את ‘יש חסד’ בבארות יצחק. התוצאה: חוויות קנייה מהמיזם הגרנדיוזי שהוא רק הקדימון ליום שרק רובוטים ישרתו אותנו, והגורם האנושי היחיד בשטח יהיו סדרני המדפים והטכנאים של הסורקים החכמים

“יש לך מנוי לסורק?”, שואלת הנציגה כבר בכניסה.

“לא? אז תיגש לקופות האוטומטיות ותירשם. זה לא כרטיס אשראי ולא מחייב אותך שום דבר. רק כדי שתהיה בקרה על השימוש באפשרות הסריקה העצמית”.

roga-250

בסדר, השתכנענו.

הכל פה שונה לחלוטין מאותה השקה מפוארת, כשעדת עיתונאים עטה על המקום המצוחצח ונהנתה מליווי צמוד של יחצנים ומנכ”לים, סגנים ומנהלי סניפים, שכל רצונם היה להשביע את רצונם של אנשי התקשורת. וכמובן, להסתיר את הקושי, את השלמות שטרם הושגה, ואת העצבים שבסריקת כל מוצר שש פעמים בהעדר מקלדת שמאפשרת הכפלה של המוצר הנסרק. הם בחרו לבטח סורק שנוסה בקפידה שש פעמים קודם לכן; השתדלו שלא ליצור ביטולי מוצר (אנחנו נתקלנו בסורק תקול שידע רק היכן הפלוס, ולא זכר את כפתור המינוס) ופשוט לא לקחו מוצרים בכפולות של שש מאותו מוצר.

העיתונאים הרי עצבניים, ממהרים, נתקעו כאן על כורחם וכבר ממש רצו להגיע למתחם המאפים החמים כדי להשביע את תאבונם רגע לפני שיקבלו שחרור. אבל כשהמשרד הגדול במגזר מזמין, הוא משגר מכל מערכת את התותחים. ואלה, רק רצו לעוף בחזרה למערכת, להשלים עוד התחייבות ולסמן ‘וי’ על השעה שנשרפה.

מתחילים בקנייה

אז ככה. במקום לקטר, בוא נצא לסיור. המחירים די בסדר. המבחר עצום והשילוט מאיר עיניים. כמובן שבראשית החנות מוצגים המוצרים הזולים ביותר ובהמשך המחירים נוסקים מעט כלפי מעלה, אבל זה טבעי לגמרי.

הלכנו עד לקופות האוטומטיות (למה, למען השם אי אפשר להירשם בכניסה לחנות ורק במחשב הקופה האוטומטית?), נרשמנו אחרי כמה ניסיונות של מאותגרים טכנולוגית כמונו, והופ, חזרנו שוב לכניסה, כדי לקבל את הסורק שעל פי הודעת המערכת הממוחשבת, ‘נבחר עבורנו’. נבחר בקפידה, אלא מה.

וכאן הסתיימה החגיגה. הילדים נהנו מהסריקה, לחצו על הכפתור והעבירו כל ברקוד מול הנורה האדומה. אבל כשהברקוד הודפס מעט בקצה, או שהוא נקרע איכשהו (בכל זאת מדובר בעטיפות ניילון, קשיחות ככל שיהיו) היה צורך לקחת מוצר אחר ולנסות לסרוק אותו. גם בכך יש מעלה: כל מה שהיה נעשה עד כה בריצה מהקופה לקחת מוצר חדש מהמדף תוך כדי שהעומדים אחריך בתור זועפים – נחסך טוטאלית.

עברנו את המרחבים העצומים ואת הסדר המופתי. יש לנו הרבה מילות שבח על הארגון ואפילו על הבאת חנות מלכות וקסברגר למתחם. זה יכול להקל כשמחפשים מתנות בערבי חגים. גם מחלקת מוצרי החשמל עברה מקצה החנות הבלתי מסודרת בעבר – אל שורה מכובדת, ונראה שגם המוצרים השתכללו. ו…לא, אל תנסו את הפלטה השבתית הענקית ב-99 ₪.

בחנות לא תשימו לב כמה היא גדולה ובבית כשתנסו להניח אותה על מכסה התנור, תגלו את ה’ברוך’. אם אתם בכל זאת רוכשים – שימו לב שהיא מייצור המוני, ובדקו את המשטח בהנחה על רצפת החנות. אחרת, צפויה לכם נדנדת שבת רותחת ומסוכנת, מניסיון. (לא, הקבלה כבר לא אצלנו, אז אי אפשר להחליף. צודקים).

ירקות, מאפים, קפואים ומה שביניהם

כאן הגענו למחלקת הירקות. על פניו נראה שעמדות השקילה מעולות. הדפסת הפתקית באה בטוב, והכל סבבה לגמרי – חוץ מזה שהפכנו לקופאים של עצמנו, ואת הזמן שהיינו עומדים בקופה, העברנו למהלך הקנייה. הכל טוב ויפה, אבל הפתקית שאמורה להיות מודבקת על השקית, הופכת לקמיטה, והסריקה לא עולה יפה. תארו לעצמכם: יד אחת מחזיקה בשקית הירקות מול הסורק, היד השנייה צריכה להפעיל אותו בלחיצה אחת, ואיפה היד השלישית שתיישר את המדבקה הקמוטה מול הסורק? על זה עדיין לא חשבו באירופה.

החוויה המפוקפקת יותר ציפתה לנו במחלקת המאפים. שם עוד לא הוזנו למחשב כל סוגי הלחמים. מה לעשות? מנהל המאפייה הציע לנו לגשת ולשלם על הבייגל’ס 5.90 בקופה רגילה. היי, הלו, בשביל מה לקחנו סורק? כדי לעמוד בתור של קופה רגילה? (טוב, יש גם קופה ראשית, אבל אל תתקטננו איתנו. תנו להוציא קיטור). בסופו של דבר, הנחנו על המשקל כמה בורקסים שהתנדבו למשימה, בחרנו בקטגוריית מאפים מלוחים, וחישבנו בראש כמה אמורים לצאת שלשה בייגל’ס חמודים. יצאנו מזה איכשהו.

מחלקת העופות מרשימה וכך גם הקפואים, ובכלל – התחושה מדהימה. אלמלא הבאגים הקטנים בסורק, הכל היה מושלם. בסך הכל לא עמדנו בתור בכלל, למעט העובדה שלא הבנו איך משלימים את תהליך הקנייה. כי כפי שהסביר לנו שאול הנחמד, אי אפשר להעמיד מדריכים למשך חצי שנה כדי שילמדו את הקונים כיצד משתמשים במערכת. “היא אמורה להיות ידידותית למשתמש”, אמר ופטר אותנו בניד ראש, רץ ללקוח הבא שהניח את הסורק בטעות לפני שהסורק של הקופה (התבלבלתם? יופי!) קרא את הקנייה שלו.

הייטק להמונים – מועיל או מטריל?

מזווית העין ראינו אותו רץ בחזרה לבחור לעצמו סורק חדש בכניסה לחנות, צועד עד אלינו רק כדי לגלות שאין כניסה מכיוון הקופות אל אזור הקופות האלקטרוניות, ושוב סובב את כל הקופות האנושיות רק כדי לחזור ולהחיות את הקנייה האבודה שלו מעמקי המחשב המתקדם.

לא פלא שמרבית הקונים שעקבנו אחריהם בחנות, לא עשו שימוש כלל בסורקים. הטריק השיווקי היה טוב בשביל הקמפיין ההתחלתי, אבל לא בטוח שהקהל יצביע בידיו, אם המפרט הטכני של הסורקים לא ישופר. ברור שבערב פסח זו תהיה הצלה מהתורים האימתניים, אך בכל ימות השנה – לא ברור אם הקהל ישמח לעזור לרשת לחסוך בקופאיות אנושיות.

סיימנו את הקנייה וחשבנו לעצמנו שככה בערך ייראו החיים שלנו בעתיד. הרובוטים (שלא לומר הרובוטריקים והשטיקים) ישרתו אותנו טוב יותר מבני אנוש. נס שבינתיים יש עדיין כמה קופאיות אנושיות. ככה הילדים שלנו יזכרו איך פעם פעם, כשהיו קטנים, עוד היה איזשהו מגע בין אנשים, אפילו במרכול בעל מימדים מפלצתיים כמו יש חסד בבארות יצחק…

רוגע160
inner

5 תגובות ל: "יש חסד “החדש” מספק חוויה. פתרון? לא בטוח"

  1. אני דווקא כבר הייתי במקום מספר פעמים וכל פעם נהניתי מחדש.
    מגיע לחניון ענק, תמיד יש מקום, עגלות בחוץ בכמויות, ניגש לעמדות הסורקים מקיש ת.ז. ושולף, (נכון בקניה הראשונה קצת לוקח זמן ללמוד את המכשיר, אבל היום גם הילדים נהנים להשתמש עם זה ומסתדרים עם זה מצויין, גם הפלוס וגם המינוס תמיד עובד אצלי).
    המרחבים העצומים בחנות ממש חוייה, המחירים עומדים בהחלט בתחרות עם שאר הרשתות, במחלקת הירקות הכל נקי ומסודר, וגם הסורק עבד נהדר.
    מסיים את הקניה, אפילו לא מסתכל לכיוון התורים שאגב גם בקופות הרגילות כמעט ואין תורים, סורק את הקניה מעביר כרטיס אשראי, לפעמים צריך עזרה מאחת הדיילות, והם תמיד נמצאות ונותנות שירות מעולה, ויוצאים לרכב.

    בקיצור, ממש חויית קניה מושלמת ונוחה, וממליץ מאוד לבעלי רכב פרטי, שוה את הנסיעה בערך רבע שעה מבני ברק.

  2. כתבה מוטעית, ממליץ לנסות בעצמכם.

  3. הייתי שם וממש ממש חויה לא צריך על כל דבר טוב לקטר……

  4. פעם ראשונה זו חוייה ולאחמכ זה הפך לסיוט….

  5. זה נכנס גם ברמי לוי, תענוג

כתיבת תגובה