גם אחרי שהשתלבתם בעבודה בתעשיית היי-טק – לא סיימתם ללמוד • בשביל לשרוד ולהתקדם, חייבים להתעדכן כל העת, ללמוד שפות חדשות, להכיר כלים חדשים, לצאת להשתלמויות ואף ללימודי שלב ב' • קבלו 11 טיפים שיעזרו לכם להתקדם בעולם הטכנולוגי • חרדים בהיי טק ביזענסופ"ש
אברהם חסידה 20.02.2020בעבר הלא רחוק, אדם למד מקצוע, השתלב בתעסוקה בתחום ויכול היה להישאר לנצח במקצועו. הנגר, האופטיקאי והגנן, ממשיכים גם עד היום לעשות את מה שהם יודעים ולא בטוח עד כמה יתעדכנו תפקידיהם בהיבטים טכנולוגיים, עד שיוחלפו ברובוטים…
בשונה מהם, עובדי ההיי טק, ובכלל כל מי שעובד בסביבה נחקרת ומתקדמת, כולל עולם הרפואה, הכלכלה, התחבורה ועוד, נמצאים בסביבה דינאמית ומשתנה חדשות לבקרים.
לכל פרויקט יש את הייחודיות שלו. הלוא אם כבר קיים קוד או תכנה מקבילה, אין ערך לפיתוח חדש זהה. כאשר אתה נכנס לפרויקט חדש, שלב הלמידה הוא משמעותי וקשה. אולם, תמיד כן יהיו פרויקטים דומים, עליהם ניתן לבסס הבנה מרחבית על הפרויקט הספציפי.
גוגל איט
"גוגל איז יו אר בסט פרנד" – הוא משפט מפתח לכל מי שנכנס לעולם ההיי טק. לא משנה מה השכלתך, לא משנה מה הם כישוריך, לא יעזור כמה שהחכמת ולמדת, תמיד תמצא את עצמך מול מטלה שמעולם לא נתקלת בה. זהו העולם 'עתיר הידע' אליו נכנסת.
וכשם שתמיד תמצא את עצמך מול שאלה או בעיה שמעולם לא נתקלת בה, כך נמוך עד אפסי הסיכוי שאף אחד אחר לא נתקל בה. לכן, הדבר הראשון שעושה איש היי טק הנתקל באתגר, הוא 'גוגל איט'. הפתרון הקל והראשון, או 'לגגל' את זה. תחפש את השאלה שלך בגוגל. המלצה ראשונה לכל איש היי טק לקחת קורסים (בגוגל), איך לעשות חיפוש נכון בגוגל.
בניגוד לסטריאוטיפ המקובל שאנשי ההיי טק החנונים, נעדרי כישורים חברתיים, בקורלציה ישירה עם המטלות, הבעיות והאתגרים שנתקלים בהם, ככל שאתה עוסק יותר בליבת התעשייה, כך תגלה שיותר ויותר אנשים טכנולוגיים ודיגיטליים מסוגך, משתפים ברשת שאלות ותשובות איתם הם מתמודדים ומגלים פתרונות וסיוע שלא קיים כנראה בשום עולם תעסוקה מקביל.
יוטיוב
כך גם תגלה פורומים מקצועיים המשתפים שאלות ובעיות ופתרונן, לצד סרטוני יוטיוב המנגישים את שלבי הפיתוח והקוד לבעיה בה נתקלת, או לבעיות דומות היכולות לסייע לפתרון השאלה.
ללמוד, ללמוד
רועי לבנון – מנהל תחום תעסוקה בהיי טק במנהל תעסוקת אוכלוסיות, בזרוע העבודה של משרד העבודה והרווחה, מסביר לנו מעט על הצורך במה שמכונה 'לימודי שלב ב'.
בגדול, כדי להיות מתכנת טוב, צריך לדעת ללמוד לתכנת. כלומר, לא די שהוכשרת לתכנת, עליך להיות מוכשר ללמוד בעצמך איך לעשות זאת. כמה סיבות לדבר: ראשית, תעשיית ההיי טק מתחדשת כל הזמן ורוב מה שלמדת לפני שנה, כבר לא היה רלוונטי לפני 10 חודשים. עליך להכשיר עצמך כל הזמן עם התקדמות התעשייה. שנית, לא ניתן לכסות בהכשרה את כל תחומי התעסוקה הספציפיים. כמעט כל נקלט חדש בתעשייה, עובר תקופת הכשרה משמעותית מאוד ספציפית וממוקדת למה שיעשה.
המקצוע הזה, הוא חדשנות. את רוב הלימודים עושה העובד בעבודה עצמה. מאחר וכל הזמן יש התחדשויות. כל עובד בהיי טק, חייב להכיר את הפלטפורמות ללמידה עצמאית. לדעת למצוא ביוטיוב ובקהילות המקצועיות את התשובות וללמוד לשאול נכון את השאלות. לעבוד באופן צמוד לפורומים ולקהילות.
מלבד הצורך בפתרון לבעיות קונקרטיות בהן נתקל כל עובד בתעשייה, חשוב להבין שאיש היי טק, בשונה מכותב קוד, אינו רק מפתח 'פיצ'ר' כזה או אחר. הוא מוכרח להביט על עשייתו בראייה המערכתית שלה. מה הצורך בפיצ'ר שהוטל עליו לפתח, איך הוא משתלב בשאר התכנה או המערכת הנבנית, איך כל אלו פותרים את הצורך של הלקוחות וכולי.
הכשרה משלימה – לימודי שלב ב'
כדי ללמוד לראות את התמונה הרחבה של החברה ושל התפקיד שלו, חייב איש היי טק 'פאשן', רעב לתחום. מי שמגיע לעולם הזה רק כדי להרוויח את ההכנסה של איש היי טק, אין לו את הרעב לידע ולרוב ייתקע באיזה שהוא מקום, שאין ממנו דרך קדימה ואיש היי טק הוא לא ייחשב לעד. את הרעב הזה משביעים, מרווים ומפרים באמצעים רבים שונים ומגוונים.
על מנת להעמיק בהבנת הצורך של התעשייה בהתקדמות למידת העובד, שוחחנו עם שלום וזאנה, מנהל פיתוח עסקי במכללה לחדשנות וטכנולוגיה INT, לשעבר מכללת נס. הסיבה שפנינו אל שלום, היא מאחר ומכללה זו, מלבד הלימודים המתקיימים בארבעת הקמפוסים שלה, מקיימת הכשרות ייעודיות בתוך חברות היי טק מובילות, בארץ ובעולם.
לדברי שלום, עובד שאינו מתקדם בלמידה מתמדת, אינו מסוגל להחזיק מעמד בחברה. הוא מספר לנו על סוגי הקורסים המועברים על ידי המכללה בחברות היי טק ומה מניע את החברות להטמיע אותם בתוך החברה.
תחלופת וחדשנות השפות והפרויקטים בעולם ההיי טק, מאוד גבוהה. דבר הגורם במהרה גם לתחלופת עובדים שאינם מתקדמים בידיעותיהם עם ההתחדשות. על מנת לחסוך בצורך בגיוס עובדים חדשים, משקיעות החברות הכשרה פנימית המותאמת לצורך הספציפי שלה, מה שנותן לעובד גם את הידע הנדרש, וגם גורם לו ללויאליות לחברה, בהכרה שהחברה משקיעה בו ומעוניינת לקדם אותו.
"לעתים קרובות", מסביר לנו שלום, "מגיע אלינו לקמפוסים, אדם מוכשר העובד כבר בתעשייה, ומעוניין בקורס על נישה מסוימת 'רי-סקילינג', על מנת להעשיר את ידיעותיו ולקדמו.
"לדוגמה", הוא מפרט לנו, "יש לנו קורס DevOps. לרוב, אנשי הדבאופס, הנם אנשים מתוך צוות הפיתוח, המתקדמים לסביבת פיתוח זו, כשתפקידם לראות את הראיה המערכתית של השתלבות תוצרי הצוות במערכת. הקורס מקנה מתודולוגיית עבודה המשפרת את פרודוקטיביות הפיתוח והתשתיות בארגון. הרעיון שעומד מאחורי המתודולוגיה הוא אינטגרציה בין המפתחים לבין אנשי ה- Operations בארגון".
שלום מסביר לנו, שיש הבדל משמעותי בין מנהל בעולם התעסוקה הרגיל, לכזה בעולם ההיי טק. הידע והכישורים הנדרשים בסביבת העבודה הדינאמית, מורכבים לרוב מאלו בעולם הישן. אם נוסיף לזה את התכונות המאפיינות אנשי היי טק, שאינם בהכרח 'חברתיים' במיוחד, הצורך בלמידה עצמאית או חיצונית, מתעצם.
מרבית הטאלנטים המתקדמים בדרגות ותפקידים בתוך התעשייה, הם אנשים עם יכולות למידה גבוהות. חלקם אוטודידקטים מוכשרים ואחרים הם כאלו המגיעים למכללות על מנת לרכוש את הידע שיסייע בקידומם. הסיכוי של אדם להתקדם בתוך התעסוקה, ללא הרחבת הידע, היא אפסית. "בהיי טק אין זרי דפנה", אומר לנו שלום.
כך, יש גם את אלו שיוצאים במקביל לעבודתם, ללימודים אקדמיים מתקדמים. באוניברסיטה הפתוחה, לצורך הדוגמא, לומדים לתואר שני בתחומי המדעים המדויקים, אלפי עובדים מתעשיית ההיי טק, שלא יכולים להרשות לעצמם לקחת הפסקה מעבודתם ליציאה ללימודים, ועושים זאת בקצב שלהם, בהתאם לאופי הלמידה באו"פ.
התקדמות על ידי החברה
מלבד העובדה שהחברות הנחשבות מוציאות, כאמור, את עובדיהן בקביעות להכשרות, לסמינרים, לימי עיון, ואפילו, את המובחרים שבהם, ללימודים אקדמיים מתקדמים, יש מגוון אפשרויות רחב, לרכישת ידע ופתרונות לאתגרים העולים בעולם התעשייה עתירת הידע, באופן עצמאי ואוטו-דידקטי.
פודקאסטים
פודקאסטים – הסכתים, הם הרצאות או דיונים מוקלטים, המופצים בתחומים שונים ומגוונים, חלק גדול ומשמעותי מהם, בתחומים הטכנולוגיים. ניתן לראות אנשי היי טק היושבים בפקק או הרצים על ההליכון בחדר הכושר, תוך האזנה לנושאים שונים בתחומי העשייה שלהם.
לרוב, ה'רעב' הנ"ל, ימצא עצמו עובר מפודקאסט למשנהו, על מנת להעשיר במושג או ברעיון שעלה בקודמו, מתוך רצון להקיף כמה שיותר נושאים שיוכלו לשרתו בעבודתו. לעתים קרובות בקריאת חומר, או בשמיעת פודקאסט, עולה נושא עם הפניה לבלוג או קהילה מקבילה והמאזין הצמא, מוצא שם גם בקעה חדשה להתגדר בה.
מיט אפים
מיט אפים טכנולוגיים, שהם מפגשים פיזיים או וירטואליים בתחום ידע מסוים, גם הם חזון נפרץ בתחום והם כלי מצוין לרכישת ידע ולקיום 'מינגלינג' עם מתעניינים בתחום משיק. זה חשוב במיוחד לאנשי היי טק מהחברה החרדית. בעוד לאוכלוסייה הכללית, יש לרוב מכרים במקום העבודה או בקרב המתעניינים בתחום משותף, לחרדים העובדים בתחום, יש פחות חברים העובדים איתם או בתחומים משיקים. מיט אפ זו הזדמנות מצוינת להכיר עוד אנשים.
מהזדמנויות כאלו, נוצרו גם קהילות אנשי היי טק חרדים, המגלים שם אחד את השני, ומתמודדים עם בעיות דומות, לעתים גם בחיים האישיים. בשנים האחרונות נוצרו כמה קהילות וירטואליות של חרדים, המסייעים איש לרעהו במגוון סוגיות ייחודיות, המאתגרות את אנשי ההיי טק החרדים. החל בצורך הטבעי והפשוט של חברה דומה, המשך בסיוע במציאת עבודה איכותית וכלה בנושא שלשמו התכנסנו, פתרון בעיות טכנולוגיות, עמן מתמודד החבר.
ויקיפדיה
יש מקום נוסף שאנשים לא ממש חושבים להתחיל לחפש שם, וזהו ויקיפדיה. אמנם לא ניתן למצוא שם פתרונות לשאלות, אבל ניתן לקבל שם הרבה מושגים על כלים ושפות. כמו גם קישורים לחברות המפתחות אותן ואפילו טבלאות השוואה בין כלים שונים, מה יותר טוב, על אלו מערכות הפעלה הן פועלות, מה מהן בתשלום ואלו הן חינמיות וכדומה.
פורומים שו"ת
בנוסף, קיימים ברשת אין ספור אתרים, בלוגים, פורומים וכדומה, העוסקים במתן מענה לשאלות ובהעשרת ידע אנשי ההיי טק.
ניקח לדוגמה את אתר 'סטאק אוברפלואו' – מדובר בפורום הנחשב לאחד המובילים בעולם בתחום ההיי טק. באתר יש 50 מיליון מבקרים בחודש (!), המגיעים לשאול שאלות או לקרוא כאלו שכבר נשאלו. כאמור, אין כמעט בעיה שלא נתקלו בה כבר או בדומה לה. לרוב טרם כתיבת שאלה, מחפשים אם כבר יש דוגמתה ולרוב כבר מוצאים לה גם פתרון.
הייחודיות של האתר הזה, הוא דירוג התשובות. באתר לא נהוג להודות עבור תשובה, כי אם לדרג אותה. כאשר נתקלים בשאלה מעניינת, התשובה עם הדירוג הגבוה ביותר, תהיה ראשונה בין התשובות. כך, גם הבא אחרי המדרגים ימצא בקלות את התשובה הנכונה, וגם מי שמחפש באתרים אלו עובדים מוצלחים, ימצאו אותם במדורגים ראשונה. ישנן חברות רבות, שחלק מתהליך גיוס העובדים שלהם, נמצא באתרים אלו, בחיפוש אחר טאלנטים המסוגלים לפתור בעיות מורכבות.
טובי המתכנתים, גם המנוסים ביותר, משתמשים באתר ונעזרים בו, או עוזרים לאחרים בפתרונות ותשובות. העובדה שאנשי היי טק נמצאים רוב היום בסביבה הממוחשבת, מקלה עליהם להשיב על שאלות. זאת מלבד החידוד והאתגר שה'חנונים' האלו כל כך אוהבים.
לאתר יש קוד התנהגות ומערכת כללים ושפה ייחודית משלו. הרעיון, שככל שניסוח השאלה ויעילות התשובה טובים יותר, כך השואל והעונה מקבלים ניקוד גבוה יותר, המועיל להמשך דרכם באתר.
את האתר הקים ג'ואל ספולסקי, בן 54, שנולד בניו מקסיקו, ומשפחתו עלתה לישראל כשהיה בן 15. הוא למד בתיכון רנה קאסן בירושלים ולאחר שירותו הצבאי חזר לארה"ב. המשרה הראשונה שלו הייתה במיקרוסופט, כחלק מצוות הפיתוח המקורי של תוכנת אקסל (Excel).
בראיון לדה מרקר, סיפר ג'ואל על מפתח תכנה מיוחד מאוד, שיכול לתת הבנה מעמיקה על עולם השו"ת ההיי טקיסטי. ג'ון סקית, הינו עובד גוגל, שענה על קרוב ל-40 אלף שאלות בסטאק אוברפלאו. "חישבנו, שגם אם חצי מהכניסות לתשובות שלו התרחשו בטעות — הוא עזר כבר ל–265 מיליון איש", אומר ספולסקי לדה מרקר. "בעולם יש בערך 20 מיליון מתכנתים, וזה אומר שהוא עזר לכל מתכנת בעולם בממוצע 13 פעמים. אם כל שאלה חוסכת חצי שעה, כמו שאנחנו מעריכים, אז הוא חסך לכל מתכנת שש שעות. תחשבי כמה מטורף זה, הקוד בעולם היה נמצא שש שעות מאחור ללא ג'ון סקית".
קוד פתוח
מלבד כל אלו ואולי אף קודם לכל אלו, ישנו את עולם הקוד הפתוח, זה מונח עמוק מני ים שכל 'חנון' שהכרתם, ימצא בו כר נרחב להעמיק ולהעשיר בו את ידיעותיו, לצד שימוש בשפות כדי למלא את מטלותיו.
מדובר בספריות קוד אינסופיות, המכילות את כל המנעד הרחב של עולם התכנות, ארכיטקטורות הקוד ויעילותו, המונחים שם לשימוש כל דורש היודע כיצד להיעזר בו.
קוד פתוח משמש בעולם התוכנה, לציון תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש לכל מי שחפץ בו והוא חופשי לשימוש, לצפייה, לעריכת שינויים ולהפצה מחודשת לכל אחד ואחת. שיטת פיתוח כזו מאפשרת בעצם לכל מי שחפץ בכך, לקחת חלק בפיתוח התוכנה ולתרום לשיפורה.
סביב מושג הקוד הפתוח, קיימת תפיסת עולם, הטוענת כי התוכנות שייכות להמונים, ועל כן כל החפצים בכך, יכולים להיכנס לקוד ולערוך בו שינויים.
לאיש ההיי טק – וכאמור גם המתקדמים ביותר נעזרים בעולמות אלו – יש שימוש רב באתרי הקוד הפתוח, מאחר והם יכולים להתנסות בקודים כתובים, ללמוד מהם ולעתים אף לשפרם.
יש את אלו שכבר בשלב לימודי התואר, ימצאו עצמם נכנסים לראות את הדברים וכיצד הם מבוצעים בפועל, ולעתים אף מצליחים לתרום לקוד וליעילותו בשינויים הנדרשים. מלבד זה, יש עוד המון חומרי קריאה ברשת.
בין אדם לחברו
והכי חשוב, הקשרים האישיים בצוות העבודה. תמיד יש אחד מבין אנשי הצוות, שאיננו מתנשא על עובד 'צעיר' ויכול לסייע בידע ובלמידה. לפעמים די בשאלה, "מה לדעתך כדאי לי עוד להכיר כדי להתקדם?" ולפעמים צריך לשאול שאלות קונקרטיות ולקבל סעד.
לשמור על אוירה נעימה בצוות העבודה, זה תמיד דבר טוב. טוב שבעתיים, לשמור על קשר מקצועי יעיל, עם הוותיקים והמשכילים בין אנשי הצוות, באופן שיתרום לכם בהתמודדות העתידית ובהתקדמות במקום העבודה.
הכתבה נכתבה ופורסמה לראשונה בגיליון הראשון של מגזין BizTech היו"ל על ידי Bizmax