הסת"ם | "אם אתה מומחה, לפני שהדיו יתייבש כבר תקבל מזומן"

בערבו של חג מתן תורה, 'ביזנעס' בחר לבדוק את נושא כתיבת התורה, בעיקר מצידו הכלכלי • "סופר סת"ם הוא לא רובוט", מסבירים לנו הסופרים • הם גם מסבירים כמה משפחות מתפרנסות מספר תורה אחד, מהי שרשרת האספקה, איך מתמקצעת הכתיבה – ומדוע סופר סת"ם מוצלח ככל שיהיה עדיין זקוק לסוחר? • כתבה על כתיבה

ספר תורה | צילום: מנדי הכטמן, פלאש 90

הבניין החיצוני אינו מסגיר דבר, גם לא דלת הכניסה. רק משנכנסנו אל 'דירת הסופרים' היכה באפינו ריח הקלף, הדיו ואוויר חנוק מעט ממזגן שדולק מצאת השבת ועד כניסתה. את השקט השורר בדירה, מפרים רק רחשי חריטת הקולמוסים על גבי יריעות הקלף הפרוסות על שולחן סת"מי אלכסוני, מתחת למנורה רבת עוצמה.

כל ניסיונותינו לפתוח בשיחה, נענו ב'שששש…' ארוך. או אז, הוצאנו נשק שובר שוויון. פתחנו קופסת מאפים טרייה וריח חדש השתלט על החדר. מזגנו קולה קרה לכוסות ואחד אחד הם התקבצו סביבנו מכל הדירה, לא לפני שהם מסיימים שורה, מנגבים את הקולמוס, סוגרים את הדיו שלא יתייבש ובודקים שהקלף מחוזק היטב ולא עומד לעוף ארצה.

Box

כמה זמן כותבים ספר תורה? אני זורק שאלה לחלל. ומוסיף בשקט: 'וכמה מרוויחים על זה?' המבטים כולם מופנים לרב ר. שמסיים באיטיות את הבורקס ושוטף בכוס קולה.

"כל אחד כאן כותב בקצב שונה. אנחנו לא מכונות ולא רובוטים. על פי רוב, מי שכותב מהר יותר – מרוויח יותר, ומי שכותב לאט – מרוויח פחות, אבל זה בהחלט לא מחייב. בגדול אפשר לומר שכתיבת ספר תורה אורכת בין חצי עד שנה ורבע, כשזה כמובן תלוי במשתנים רבים בדרך. ברור שיש יוצאים מהכלל ויש מי שכותב לאט יחסית לאחרים – כעמוד ליום – בגלל תנאים, בקשות וחומרות מיוחדות. אבל אם הוא מומחה ומיומן, הוא יכול להרוויח לא פחות, אפילו יותר מסופר שיושב בסמוך ומרביץ שלושה עמודים ליום".

ולמה כששאלתי כולם הסתכלו עליך, יש בך משהו שאין לאחרים? אני שואל בדוגריות קלה.

הוא מוזג לעצמו כוס קולה נוספת, שולף סיגריה (ממש לא מוצר חובה לסופר, רק תיארנו מציאות) ויוצא עימי למרפסת הפתוחה. ההפגנה הקטנה מתפזרת, כולם חוזרים למקומות שבעים ורעננים. בחוץ, מול נוף אורבני, ר. מוביל אותנו בנבכי כתיבת הסת"ם.

"ברחוב אומרים שסופר מרוויח 50 דולר לשעה, 100 דולר ליום ו400 דולר לחודש",הוא אומר בנימה סרקסקטית קמעא.וממשיך: "אבל הכל תלוי ביום טוב… בתור כותב ותיק שעבר במשך השנים את כל השלבים וחיתן ילדים באמצעות המקצוע הזה, אני יכול לומר לך – שכמו בכל מקצוע גם במקצוע הזה עליות וירידות. אתה יכול להרוויח 400 דולר ביום טוב כשהקולמוס מדויק, הדיו לא סמיך, מזג האוויר נוח, הקלף לא יבש ואף אחד לא עצבן אותך בדרך או בכה לך כל הלילה, וגם מנהל הבנק התחשב ולא התקשר אליך בדרך ל'דירה'.

מלאכת כתיבת הסת"ם, אילוסטרציה | צילום: דוד כהן, פלאש 90

"מאידך, כל אחד מן הפרמטרים – ויש עוד הרבה שלא שהזכרתי, יכולים להרוג יום כתיבה שלם, שהתוצאה היא שהרווח היומי שלך יורד בו לפחות מחצי. הבעיה היא, שאתה לא יכול לשחק. רוב כותבי הסת"ם נתונים בסד של לוח זמנים, יש להם 'סוחר' שלוחץ אותם ורוצה כמה שיותר 'חומר' בכמה שפחות זמן".

חרות על הלוחות

לפני שלושת אלפים שלוש מאות שלושים ואחת שנה, הוריד בורא העולם את התורה לעם ישראל במעמד קבלת התורה בהר סיני. מאז ועד היום בכל שנה, בחג השבועות קוראים בתורה ברוב עם את עשרת הדברות מפרשת יתרו.

קריאת התורה נעשית מתוך ספר תורה, שעשוי מקלף המעובד מעור בעלי חיים טהורים הכשרים לאכילה. כדי להכין את עור הבהמה לכתיבה, יש לעבדו. העיבוד נעשה על ידי נתינת העור בסיד, כשהוא צריך כמובן להיעשות 'לשמה' (מה שמחייב זוג ידיים יהודיות וכשרות).

את הקלף של ספר התורה משרטטים לפני הכתיבה. את השרטוט עושים בעזרת מרצע, ומעיקר ההלכה השרטוט לא צריך להיות 'לשמה' (שרטוט מכונה בעזרת האדם). הכתיבה שכותב סופר הסת"ם, נעשית כך שגגי האותיות נוגעות בשרטוט. אותיות בצורה הנקראת 'כתב סת"ם'.

כתב סת"ם, הוא הכתב שעבורו ישנם סופרי סת"ם. הוא נכתב באמצעות קנה או נוצה בדיו-סת"ם, שלו שני צרכים עיקריים: שחרוּת וקיום לאורך זמן. בסיום כתיבת האותיות על גבי הקלף, תופרים את היריעות זו לזו עם גיד, ואת היריעה הראשונה והאחרונה תופרים לעץ החיים. גם התפירה צריכה להיות לשמה, דבר שמוסיף פרנסה לזוג ידיים יהודיות נוספות, בדרך לארון הקודש.

בכתבה אודות 47% מהמשרות שייעלמו עד שנת 2034 כתבנו כך: גם מקצועות הקודש ישרדו. חשבו על מחורר במאפיית מצות יד, מכניס לתנור (שיבר) או סתם סופר סת"ם. אלה לא ייעלמו מן הנוף גם אם כל העולם יעבור לדיגיטציה מושלמת. ההיפך, עוד ייתכן שאת התפילין של הנכד שלכם וגם של הנין – עדיין יכתוב סופר סת"ם שמן הסתם תבררו כמה הוא פחות מחובר לדיגיטל…

כמו שאנחנו משערים שהבנתם, לקראת חג השבועות הבעל"ט יצאנו לסקור את המקצוע שלא ייעלם, גם אם נהפוך לאוטומטים מושלמים. על הדרך ניסינו לברר כמה משפחות קונות לחם, חלב ומזון תינוקות – באמצעות הכנסות מספר תורה אחד.

סוחר סת"ם – סוחר סיכונים

רק מאוחר יותר נגלה בשיחה עם סופר אחר מהדירה, שהסופר הוותיק הרב ר. לא רק חיתן את כל הילדים בכבוד, אלא גם נתן להם דירות ויש לו גם קרן פנסיה וקרן השתלמות. בינתיים, הבנו שהוא מתחמק מתשובה אישית, אז ניסינו במקום זאת להבין את יחסי הגומלין סופר-סוחר, המבוססים בעיקר על אמינות.

אם לוקח לכתוב ספר תורה כמעט שנה – למה הסוחר לחוץ?

מלאכת כתיבת הסת"ם, אילוסטרציה | צילום: דוד כהן, פלאש 90

"כל סוחר לגופו. זה גם תלוי מאוד האם הספר כבר נמכר. במקרה כזה, הקהילה שרכשה את הספר מתחילה לתכנן את אירוע הכנסת ספר תורה או את חנוכת הבית של בית הכנסת או בית המדרש, מה שמלחיץ במיוחד כי אתה חייב לסיים עד מועד ה אירוע. אם הספר אינו נמכר – הוא גם לחוץ כבר שתסיים, כי עדיף לו למכור אותו בשלמותו.

"ישנו הבדל נוסף, והוא תלוי במוסר התשלומים של הסוחר. בספר מכור, הקונה או הקהילה שקנתה את הספר, מעבירים תשלומים על פי אבני דרך שנקבעו בהסכם, לפי התקדמות הכתיבה. הסופר אפילו לא צריך אפילו לבקש, רק לשבת ולכתוב. בספר שאינו מכור, הסוחר משקיע בספר כסף שלו, של אחרים או של גמ"חים שלקח – והסופר רואה יותר עיכובים בשכר החודשי המשולם לו. בנקודה זו גם משפיעה רמת האימון שהסופר נותן בסוחר שלו".

Inner

כעבור שעה וחצי, סיגריה נוספת מוצתת ור. מספר לנו על סוחרים שיוצאים לחו"ל עם ספרי תורה, ומסתובבים בקהילות במטרה למכור את מרכולתם. האכזבה בעבודה הזאת רבה, והיא עבודה שיווקית לכל דבר ועניין. סוחר יכול להרוויח על ספר 2000-3000 דולר, ואם הוא לא מוכר על הדרך עוד ספרים נוספים כגון נ"ך להפטרות או מזוזות, הוא בקושי יכסה את הטיסה שלו חזרה.

סוחר בשוק הכתיבה, גם חשוף לסיכונים, בדיוק כמו כל משקיע. מפני שגם אם הסוחר לא שילם ריבית על הכסף שהשקיע בשכר לסופר במשך כתיבת הספר, אזי הסיכון הוא מכך ששוק הסת"ם מדבר ברובו בדולרים (בשנים האחרונות סופרים וסוחרים רבים עברו לשקלים, ד.ש.) והתנודות בשער הדולר עלולות למחוק רווחים של חודשים. בל נשכח, שהסוחר משקיע גם ברכישת הקלף, שגם בו יש רמות מחירים, ואם הסוחר רוצה ספר יפה הוא צריך להשקיע בקלף יקר יותר על חשבונו.

מיקור חוץ בתחום הסת"ם

מי משלם על שאר ההוצאות בדרך לספר?

"זה מאוד תלוי בהסכמים. ברור שאת הדיו והקולמוסים שהם הוצאה מועטת – הסופר רוכש בעצמו. מאידך, אחרי הכתיבה הספר עובר להגהת מחשב ותיוג (האותיות 'שעטנ"ז ג"ץ' מעוטרות בשלושה תגים מעל כל אות, ועל פי הקבלה מתייגים גם את האותיות 'בד"ק חי"ה', תג אחד מעל כל אות, ד.ש.), ואם יש תיקונים מורכבים של 'שמות' או מחיקות נרחבות וצריך מומחה חיצוני לעניין, הסופר ישלם זאת מכיסו. את שאר התיקונים יעשה הסופר בלי לקבל עליהם כסף והם לוקחים לו לפחות שני ימי עבודה יותר. ישנם סופרים שיעדיפו להוציא את זה למיקור חוץ".

משיחות עם סופרים נוספים עולה תמונה דומה. ערך המחיר של כל סופר נמדד ברמת ואיכות הכתיבה. יחד עם זאת, הסופר עושה לעצמו את הערכת ההספק החודשי, ולפי זה הוא מבקש את השכר לעמוד, למגילה או לעסקה שלמה. השכר הממוצע של הסופרים נע בטווח 2000-3000 דולר לחודש, מבלי להיכנס לעומק הנטו והברוטו.

ר. מבקש לשוב לעבודתו, ואנחנו מציעים סיגריה לסופר נוסף שיוצא לשאוף אוויר צח. "אני מעשן בקושי אחד לשבוע", הוא מתנצל. "רוב הסופרים שאני מכיר לא מעשנים, ואינני בטוח שמספרם של המעשנים במקצוע הזה עולה על מקצועות אחרים". רוח נושבת, העשן מתפזר, ואנחנו מסיטים את נושא השיחה חזרה לנושא החם.

עבודה על הרווחים

כמה עולה היום ללמוד כתיבת סת"ם, ומתי סופר מתחיל לראות כסף מול העיניים?

"קורס כתיבה יכול לעלות היום 4-6 אלף ₪, תלוי במקום הלימוד. אבל כשסיימת ללמוד, עד שלא כתבת ארבע-חמש מגילות (אסתר, ד.ש.) שנרכשו ממך במחיר זול, אף סוחר לא העז להציע לך לכתוב ספר.

כמובן שיש יוצאים מן הכלל. יחד איתי למדו שני חברים, לאחד מהם היה כתב קליגרפי מדהים והכתיבה שלו בלטה לטובה מכל הקבוצה שלנו. אחרי מגילה אחת – שגם היא נמכרה במחיר טוב – הוא כבר קיבל הזמנה לספר ועוד רבו עליו שתי סוחרים שרצו שהוא יעבוד איתם. לעומתו, רוב הקבוצה כתבו כמה מגילות לפני שעברו לכתוב ספר או מזוזות. החבר השני כתב מגילות כמעט שבע שנים, עד שסוחר ריחם עליו והציע לו ספר. הכתיבה שלו הייתה קשה ואיטית, והוא מעולם לא התמקצע.

הכנסת ס"ת בירושלים | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

"אגב, לאותו סופר היה יותר מזל משכל. הוא התחתן עם אישה מוכשרת שעובדת בהיי-טק, קיבל דירה באיזה פרויקט נידח בלי שקל משכנתא, והוא ממשיך לכתוב בבית לאט אחרי שהוא שולח את הילדים בבוקר ומקבל אותם בצהרים".

הסופר שולח מבטים עורגים אל האופק, ואנחנו מחזירים אותו בכוח לעולם המציאות. ניכר עליו  שיש לו עוד עבודה להשלמת ההספק היומי.

מה זאת אומרת מעולם לא התמקצע? בכתיבה עיתונאית או ספרותית יש כלל שכשרון כתיבה הוא הפוך מעיפרון – ככל שתכתוב יותר כך תתחדד. כתיבת סת"ם לא דומה בנושא הזה?

"ממש ממש לא". הוא מזדעק, וגורם לכמה עוברים ושבים להרים עיניים לשמיים לא בתפילה. "ברור שככל שאתה כותב יותר אתה גם תכתוב מהר יותר. אבל מבחינת איכות ורמה, אינו דומה סופר שעבר קורס שיפור, לסופר שכותב בדיוק כמו שלימדו אותו".

הוא מספר לנו על הרב ר., שלאחר שהתמקצע בכתיבת הסת"ם הוא החל לעבוד על הרווחים. ולפני שאתם מתחילים לדמיין על רווחים שקונים איתם דירות בכל הארץ, נספר לכם שמדובר בעבודה על דיוק הרווח שבין האותיות. בדפוס רגיל המחשב יודע לסדר את האותיות, כך שסביב לכל אות יש רווח יפה ומדויק ונעים לעין, אולם סופר סת"ם רגיל מתקשה בזה, והרווחים לא תמיד אחידים. ר. קנה בהמלצת המדריך הסת"מי שלו זכוכית מגדלת מיוחדת בעלות של 150 דולר, על הזכוכית מודפסים שנתות, וכך עקב ר. אחרי הכתיבה שלו והטמיע את הרווח האחיד והמדויק בחלקיקי המילימטר.

התוצאה הייתה נעימה מאוד לעין ומשתלמת ביותר. הרווח שלו לעמוד קפץ במספר מדהים של 150 אחוזים והוא החל לדרוש 250 דולר לעמוד. בחישוב פשוט מדובר ביותר משישים אלף לספר תורה שלם (245 עמודים). יחד עם זאת הוא גם כותב בקצב טוב, לא מהר מידי ולא לאט מדי והוא ידוע כירא שמים מרבים. "אני יודע על קהילות שעמדו אצלו בתור ולא רצו לשמוע על אף סופר אחר", הוא מספר.

סיום כתיבת ס"ת | צילום: דוד כהן, פלאש 90

לשאלתנו – מדוע ר. צריך סוחר אם הוא כל כך מצליח – הוא מסביר, שבאמת ר. איננו זקוק לסוחר. אנשים מכירים אותו כבר. בין היתר בגלל שהוא הופיע בעבר בעיתונים בתמונות של כתיבת אותיות אחרונות בדירת הנדיב שתרם את ספר התורה, רגעים אחדים לפני התהלוכה של הכנסת ספר תורה.

"ר. היה חכם והוגן. חכם – כי הוא יושב וכותב בראש שקט והמשכורת נכנסת לו לחשבון כמו שעון אטומי. והוגן – כי בתחילה הוא לא האמין בעצמו, וסוחר שראה את הכתב שלו השקיע בו הרבה כסף על התמקצעות ושכנוע שהוא יכול לכתוב ולהרוויח היטב. בעולם העסקים קוראים לזה 'מנטור'.  כשהכתיבה שלו הפך למוצר נדיר ומבוקש, הוא נתן לסוחר להרוויח יפה את כל מה שהשקיע בו, למרות שלא היה ביניהם אף הסכם חתום".

שרשרת האספקה של ספר התורה

נותרתי בדירת הסופרים לתפילת מנחה שקולה ואיטית. "אנחנו מתפללים כפועלים במקום עבודתם", מסביר לי סופר תוך כדי מחיקה במחק חשמלי. "אבל זאת עבודת קודש, בלי בוס על הראש, אז אין סיבה שנריץ את התפילה כמו 'מנין פועלים' רגיל".

לאחר התפילה, כשהחבר'ה התארגנו לכתיבה או ליציאה, ליקטתי עוד נתונים עבור גולשי ביזנעס ששומעים קריאת התורה שלוש פעמים בשבוע מתוך פריט קדוש שמושקע בו הון רב וזמן עבודה ארוך, ולא כולם יודעים עד כמה.

בן שיחנו משתף אותנו: "אנשים חושבים שלסופר אין הוצאות, והוא רק יושב וכותב ומרוויח טוב. אני לא מתבכיין, יש הכנסות יפות, אבל בדרך אנחנו משלמים שכירות על דירת שלושה חדרים. אנחנו כאן תשע אנשים, עם שני חדרי שירותים, כל אחד משלם כ-500 ₪ לחודש, לא כולל חשמל, מים, ארנונה וועד בית".

כשאנחנו מנסים לשאול – למה לא לכתוב באיזה מחסן נידח או בפינה בבית? – כולם מסתכלים עלינו בבוז. בבית כותב רק מי שעושה את זה כעבודה צדדית או אחרי הכולל. מי שהכתיבה היא העבודה שלו לכל היום, לא יכול לכתוב בבית וגם לא במחסן נידח עם בעיות של אור ואוויר או ריחות לא נעימים. במחסנים גם יש בעיות קליטה, והסופרים לא רוצים לקום ממקומם לכל שיחה.

שאלנו אותם על הוצאות נוספות. מסתבר, שכיום רובם משלמים ביטוח לאומי ומס הכנסה. הם גם מקימים עבור עצמם קרן פנסיה והשתלמות ליום סגריר. אך כשנתפס להם הגב או היד, דבר שקורה מפעם לפעם – אף אחד לא משלם להם דמי מחלה, גם לא בעת מחלת חורף קשה. הם צריכים להיות עקשנים, בעלי משמעת עצמית חזקה ומוסר עבודה גבוה.

ואם שאלנו כמה אנשים מרוויחים מספר תורה, מתברר שהשולחן מיוצר על ידי יצרן שמתמחה בתחום; הכיסאות המשרדיים שלהם נקנים מסוכן ייעודי; ה'תיקון' (מלעיל) שממנו מעתיקים את הספר עולה כסף, שלא לדבר על הדיו והקולמוס שהזכרנו קודם. ויש גם: סכינים מיוחדים לקולמוס; מי קלף; נייר זכוכית יקר עבור הקלף. אחרי הכתיבה זה תלוי, כאמור לעיל, בהסכמים – אבל יש תיקונים, מוחקים, מקלפים, תיוג, הגהות והגהות חוזרות ומשלוח לסופר.

בשרשרת האספקה לסופר, ניתן למצוא: חנויות לקלף; חנויות לציוד לכתיבת סת"ם; מעבדי קלף ("אי אפשר לעולם בלי בורסקי"); חותכים; משרטטים; סוכני מכונות שרטוט; סוכנים ונהגים בשיווק הקלף. וכמו בכל תחום שמצריך השגחה – יש משגיחי כשרות בקלף, בדיו ובכתיבה.

את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק

גם לאחר סיום הכתיבה, בכל הדרך עד ארון הקודש, ממשיכה שרשרת האספקה ומפרנסת אלפי בתים בישראל. מכוני הגהה, תופרים, מעבדי הגידין לתפירה, הגידים עצמם ויצרני 'עצי חיים' מעץ או מצופי כסף. ואם בכלי כסף עסקינן, גם כאן ישנם: כל מיני עיטורים לספרי תורה אשכנזים, כתרים, פעמונים, ידות, טסים עם שם הפרשה או נרתיק לספר תורה של הספרדים ואצל אשכנזים מעיל וחגורה לספר תורה והרקמה שעליהן כולל ההקדשה.

מעילים ופרוכות לספרי תורה בחנות | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

וכשהכל מוכן, הספר הרי לא ייכנס בחשאי לבית הכנסת. ארגון התהלוכה מצריך לפידים אמיתיים ו'לדים', רכב, חופה ומוזיקה (יש היום מערכות מאוד מושקעות), תיאום עם כוחות הביטחון לסגירת רחובות וכיבוי אש, מודעות וגרפיקה, פעקאל'ך ושתיה לילדים, עוגות ושתייה למבוגרים, סעודה לבני הקהילה או לבני המשפחה ועד שירותי ניקיון לסיום שורת האירועים.

"גם אם יקומו עוד אלף ביל גייטס'ים או מיליון סטארטפים, על הכתיבה ישלמו לנו במטבעות קריפטו, כל דירת הסופרים שלנו תהיה חכמה, ונגיע לכאן ברכב אוטונומיים לחלוטין – אנחנו נשב כאן כפופים ונכתוב את ספר התורה אות אחרי אות כפי שעובר מדור לדור", מסכם אחד הסופרים בליריות שמזכירה סופרי לא סת"ם.

כי לא תשכח מפי זרעו.

Inner

כתיבת תגובה