כך מנהלים הסברה בעת מלחמה

אופיר שפיגל

תיאטרון הטרור' – הגדיר פרופ' גבי וימן את השימוש של ארגוני טרור במדיה על מנת לזרוע פחד ולפגוע בנפשו של מי שלא נפגע בגופו ממתקפת הטרור.

ואנו כאן, במדינת ישראל 2023, בעידן של רשתות חברתיות, רואים את השימוש הנרחב של ארגוני הטרור במדיה החברתית על מנת ליצור כאוס, דמורליזציה ופגיעה מורלית אנושה.

ההתמודדות בזירה התקשורתית צריכה להיות בשתי חזיתות: הגנה והתקפה.

בחזית ההגנה, יש לקרוא לאזרחים לא להפיץ את הסרטונים שמועברים בווטסאפים כמו אש בשדה קוצים, במקביל לעשות כל מאמץ על מנת לנתק את רצועת עזה מתקשורת סלולרית (ככל שניתן מבחינה ביטחונית), לבקש מכל אחד ואחת מאיתנו במידת הניתן להקטין את השימוש ברשתות אלו ולהקפיד במיוחד שילדים לא ייחשפו לזוועות.

בחזית השנייה, יש לנקוט התקפה תקשורתית שתכלול סרטוני הסברה שמציגים את המציאות מנקודת מבטנו מבלי לעשות שימוש בקטעים קשים של מוות, יש להפעיל את הרגש – לאדם מן היישוב קשה לתפוס את המשמעות של למעלה מ 900 נרצחים, לכן כדאי להתמקד בסיפורה של משפחה אחת, אימא שמגוננת על שני ילדיה הקטנים כאשר רובה צמוד לראשה והיא נחטפת על ידי הטרוריסטים ומאותו רגע אין כל מידע עליה או על ילדיה, אותה אימא לשני פעוטות שהייתה לה משפחה, שהיו לה תוכניות ושאיפות שאותן כבר לא תגשים, לספר את הסיפור שיעורר הזדהות ויפנה אל הרגש.

את המסרים יש לקדם ולטרגט לקהלי היעד הרלוונטיים. לקהל בארץ יש להפיץ מסרים מרגיעים לצד סיפורי גבורה של לוחמים אמיצים שפעלו בתנאים לא תנאים על מנת להגן על המדינה. ולקהל ברחבי העולם יש להבליט מסרים המציגים את התנהגותם הברברית של אויבינו. כמו כן, מומלץ לרתום מתנדבים, יועצי תקשורת, בקמפיין דיגיטלי (כמו בכל נושא אחר) על מנת לעבוד בצורה מסודרת ומאורגנת ובהתאם לקווים מנחים ומסרים ברורים לקהלי יעד מובחנים והעברת מסרים רצויים.