כך מפסידות חברות האוטובוסים עשרות מיליונים בשנה

מכשירי תיקוף לרב קו | צילום: ביזנעס

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, החלה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את הסעיפים העוסקים בהגברת אכיפת תשלום דמי הנסיעה באוטובוסים, מתוך פרק התחבורה בהצעת חוק ההסדרים (הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021). בין היתר מוצע לתמרץ את מפעילי התחבורה הציבורית לפתוח תיקי הוצאה לפועל על קנסות בגין נסיעה ללא תשלום שלא שולמו גם הם. בדיון היום התברר כי חברת קווים מעריכה את הנזק השנתי כתוצאה מאי תשלום בכ-30 מיליון שקלים.

סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד חוה ראובני, אמרה כי המצב היום של מתן קנס מוגדל אינו אפקטיבי, כי מפעילי התחבורה הציבורית נדרשים לפתוח תיק בהוצאה לפועל בהליך יקר. היא הסבירה כי התיקון יאפשר הליך מקוצר בהוצאה לפועל, שגם יעלה פחות לציבור וגם ייעל את הגבייה. עוד אמרה עו"ד ראובני כי הורים לילדים יקבלו הודעה על מתן קנס באופן מידי.

ח"כ אורי מקלב אמר כי זאת בעיה לאפשר לרשות את המהלך, שכן זה ייתן לה מוטיבציה לתת קנסות.

ח"כ יבגני סובה הוסיף כי צריך קודם להסביר לציבור את המצב, ורק לאחר מכן לעבור לשלב החמרת האכיפה. לדבריו, מי שמשתמש בתחבורה ציבורית אלה האוכלוסיות החלשות, ולכן הוא מתנגד לדלג על שלב ההסברה. "אני מבין שיש פה 300 מיליון שקל, אבל האזרח הפשוט יכול להיפגע מזה ואני לא רוצה לחזור לדיונים על סיפורי סיטיפס בירושלים", אמר.

ח"כ יעקב מרגי אמר כי ההליך צריך להתנהל במרכז לגביית קנסות, וכי מי ש'מתפלח' צריך לשלם כפול ופי שלוש, אבל לעיתים קורים מקרים בתום לב.

סמנכ"ל השירות של חברת קווים, איתי פלייסיג, התייחס לפגיעה הכלכלית כתוצאה מהונאה ואי תשלום, ואמר כי ההערכה היא שקווים מפסידה 30 מיליון שקל בשנה מהתופעה.

מפאת קוצר הזמן הדיון בנושא לא הסתיים, והוא ימשך בקרוב.