כך משפיע ה’קוביד 19′ על הסחר העולמי

הצעדים להכלת נגיף הקורונה פגעו מאוד בסחר העולמי, כבר לא סביר להניח שהנזק הכלכלי ברבעון הראשון יוחזר במהירות בהמשך השנה • הסימנים הנוכחיים הם שהצעדים שננקטו בכדי להכיל את נגיף הקורונה פגעו מאוד בסחר העולמי, במיוחד במדינות המתעוררות שבאסיה • נראה שהווירוס הנוכחי והשפעותיו הכלכליות אינן צפויות לחלוף במהירות

סחר | אילוסטרציה: Rawpixel.com, שאטרסטוק

במהלך הרביע האחרון של 2019 נפח הסחר העולמי התכווץ ב -0.8% לעומת התקופה המקבילה ב-2018. דהיינו, עוד לפני התפרצות הווירוס COVID-19, האינדיקטורים צמיחת הסחר הייתה בירידה. הסימנים הנוכחיים הם שהצעדים שננקטו בכדי להכיל את נגיף הקורונה פגעו מאוד בסחר העולמי, במיוחד במדינות המתעוררות שבאסיה. ניתן ללמוד על עוצמת ההתכווצות מן הנתונים היומיים של ערך הייצוא של דרום קוריאה ב- 20 הימים הראשונים של פברואר, שירדו בחדות. עיקר הירידה נבעה מירידה בייצוא לסין של 22%. הנמלים הסיניים ממשיכים לפעול הרחק מתחת לכושר המלא בגלל מחסור בעובדים וזה הוביל לצוואר בקבוק עצום של ספינות מכולות הממתינות לפריקה. 

מדינות באסיה הן חשופות ביותר לקריסה בתנועות הסחר הגולמי עם סין, אך גם שווקים מפותחים נראים פגיעים. לדוגמה, נראה כי הירידה בכניסות התיירות ליפן תפחית 0.2% או יותר מגידול בתוצר בשנת 2020, שגם כך היה צפוי להיות אפסי, תוך דחיפה של יפן למיתון בשנת 2020. בדומה, היצוא האוסטרלי צפוי לרדת ב -3% בפברואר בגלל שיבושים הקשורים בנגיף וירידה ניכרת ביצוא של אוסטרליה לסין (עופרת ברזל, גז טבעי, מזון ושירותים). חברות בסין כבר פיטרו עובדים מכיוון שהסגר שנגזר במאמץ להכיל את הנגיף השאיר אותם ללא נזילות. 

אם הפעילות בסין תהיה בקיפאון עוד זמן, חברות רבות נוספות יפעלו להפחתת שכר, ואף לסגירה, מה שיוביל לקריסה בביקוש המצרפי. במקרה של תרחיש כזה, ההשפעה תורגש היטב ברחבי העולם עקב נסיגת הביקוש החיצוני לסחורות ושירותים ועקב שיבוש חמור של שרשרת האספקה ​​של כלכלות שונות עקב הפגיעה בביקוש ובהיצע של סין. הכלכלות המתקדמות, המספקות רכיבי היי-טק ומגוון רחב של שירותים עסקיים לסין, כמו ארה”ב, יפן וגוש האירו, מצויות בסיכון מסוים גם כן. 

Inner article

קיים קשר הדוק בין שיעור השינוי של נפח הסחר העולמי לבין צמיחת התוצר העולמי. מדובר במקדם מתאם של קרוב ל-80%. מאחר שעיקר ההשפעה הכלכלית על העולם של הווירוס, המביא לסגר גדול על סין ועל כלכלתה, צפוי להיות דרוך ערוץ הסחר, ישנה רלוונטיות רבה לבחון את הקשר שבין ההאטה הצפויה בגידול נפח הסחר העולמי, ואף צמצום בו, לבין ההאטה הצפויה בצמיחה העולמית, ומשם גם האטת הצמיחה בישראל.

על פי הרגרסיה הקושרת בין שיעורי הגידול השנתיים של נפח הסחר העולמי והתוצר העולמי, הרי שבכל רביע שבו נפח הסחר העולמי ירד בכ-2-3% ביחס להנחת המוצא לשנת 2020, צמיחת התוצר העולמי צפויה להאט בכ-0.5% ביחס להנחת המוצא של 2020. בהתאם לכך, תחזית הצמיחה העולמית כבר הופחתה מכ-3.1% לכ-2.8% בהנחה של חזרה לפעילות “נורמלית” במהלך הרביע השני של 2020. ככל שהתפשטות הווירוס תימשך, זאת כפי שמסתמן לעת עתה, ההשפעה השלילית על התוצר העולמי תתארך ותשפיע בכיוון של האטת הצמיחה העולמית לפרקי זמן ממושכים יותר, תוך המשך הפחתת תחזית הצמיחה העולמית השנתית לשנת 2020.

לעת עתה, ההשפעה עדיין מוגבלת על סקרי הסנטימנט של כלכלות מתקדמות ואיננה משקפת נאמנה את הצפוי בנתונים בפועל בתקופה הקרובה. בסקר ה- PMI הראשוני לכלכלות מתקדמות, משבוע שעבר, עדיין לא היה רמז לפגיעה בסחר העולמי. באופן מצטבר עבור המשקים המפותחים, סקרי הזמנות הייצוא עדיין מצביעים על התאוששות קלה, אך הצפי הוא שהנתונים בפועל יצביעו על תמונה שונה.

במבט קדימה, ההתאוששות בסחר העולמי שהייתה צפויה בתחזית הראשונית ל-2020 תדחה. נראה  שהווירוס הנוכחי והשפעותיו הכלכליות אינן צפויות לחלוף במהירות כפי שהיה בעת  ה-SARS ב-2003. האינדיקטור המדאיג עתה הוא שמספר המדינות שמחוץ לסין, המדווחות על מקרים חדשים, הולך ועולה בקצב מהיר. בנסיבות אלו, כבר לא סביר להניח שהנזק הכלכלי ואבדן הסחר ברביע הראשון של 2020 יוחזרו במהירות בהמשך השנה.

 

הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה