כך תשפיע השבתת מערכת החינוך על הכלכלה

המוסדות החרדים עדיין לא החליטו אם הם גובים את שכר הלימוד במלואו (ויש כאלה שכבר גבו) ופסק דין בנושא כבר פורסם • אך לפני שאנו מביטים אל הכסף הקטן יחסית – כמה תשליך השבתת מערכת החינוך כולה על הכלכלה הישראלית? • מבט מעמיק

כיתת לימוד | צילום אילוסטרציה: יונתן סינדל, פלאש 90

השבתת מערכת החינוך בישראל על שלל שלוחותיה, גורמת נזק אדיר המשפיע על התוצר של המשק. על פי הערכת חטיבת המחקר בבנק ישראל, אומדן הפגיעה המשקית מהשבתה הממושכת של מערכת החינוך נאמדת במיליארדים. בנוסף גורמת ההשבתה לעימותים ושאלות סביב תשלום שכר הלימוד במגזר החרדי.

על פי הידוע קיימים בישראל כ-400 אלף משקי בית בהם הורה מועסק נאלץ להישאר בבית על מנת להשגיח על ילדיו הקטנים בשל אי-קיומן של מסגרות לימודים בבתי הספר והגנים. מתוך שלל נתונים שנאספו על ידי חטיבת המחקר עולה הערכה כי כל שבוע השבתה של מערכת החינוך גורע מהתוצר של המשק כ-2.6 מיליארד שקל, בשל היעדרותם של ההורים ממקום העבודה.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

כאמור, מאז אמצע הושבתה מערכת החינוך כצעד מנע בעקבות התפרצות הקורונה, ובבנק ישראל ביקשו להבין כיצד משפיעה ההשבתה על התוצר למשל והאם יגרם נזק בטווח הארות. לצורך כך השתמשו בחטיבת המחקר בנייר העמדה של ד”ר גיא סגל וד”ר יוסי מרגונינסקי מבנק ישראל אודות “מאפייני חופשות הלימודים בישראל – עלויות משקיות וחלופות מדיניות” שהופק בנובמבר 2019 בתוספת מספר התאמות נדרשות למשבר הנוכחי.

האומדן של כ-400 אלף משקי בית בהם קיים הורה מתוסכל הנאלץ להישאר בבית על מנת להשגיח על ילדיו הקטנים מתבסס על ההנחה כי ילד בגילים 0-4 חייב להישאר עם אחד ההורים, ואילו ילד בגיל 5-9 חייב להישאר עם הורה אם אין אח גדול בגילים 15-17. אמנם, על פי הלמ”ס ישנם כמעט 480 אלף משקי בית בהם שני ההורים מועסקים העונים להגדרות, אך בחטיבת המחקר הניחו כי 15% מהם מוצאים פתרונות חלופיים להשגחה של ההורה המועסק. 

ראוי לציין כי בעיתות של מתח בטחוני או חופשה, ניתן להיעזר יותר בסבים ובסבתות – דבר שבמשפחות רבות נאסר לעשותו כעת, בשל סכנת העברת הנגיף לדור המבוגר. כאשר בוחנים את המשכורות של משקי הבית בחתך רוחב ניתן להניח שעובד המרוויח יותר כגון עובד הייטק יישאר בבית וירוויח פחות אם בת זוגו עובדת בבית חולים ומשתכרת פחות ממנו אלא שעבודתה חיונית יותר. 

בחטיבת המחקר לא מתעלמים מכך שעובדים רבים המשיכו לעבוד מהבית גם בתקופה הנוכחית אלא שנלקחת בחשבון העובדה כי הימצאות הילדים פוגעת ביעילות עבודתו של הורה שצריך לעבוד מהבית. כאשר יוסרו מגבלות נוספות על קיום פעילות כלכלית ועסקית ברוב ענפי המשק – אולם מערכת החינוך לא תחזור לפעילות, העלות המשקית הנקייה מהשבתת מערכת החינוך תעלה.

אולם הסכום של 2.6 מיליארד שקל, הוא לא המילה האחרונה. בבנק ישראל צופים פני עתיד ואומרים כי לאותם מיליארדים מתווספת העלות המשקית מאובדן התפוקה החינוכית של בתי הספר, המעונות והגנים ותרומתם העתידית לתוצר. אף שלא ניתן לכמתה באופן מדויק בחישוב שנעשה, מדובר בפגיעה בהיקף ניכר המוערך בכמיליארד שקל לשבוע. 

ובמילים של בנק ישראל: “למערכת החינוך, עוד מהגיל הרך, יש תפקיד מרכזי בעיצוב דור העתיד המתבטא, בין היתר, בפריון המשק בטווח הארוך. למערכת החינוך תפקיד מכריע בעיצוב עתידה הכלכלי ארוך הטווח של אזרחי ישראל בזכות הקניית ידע ומיומנויות אישיות לתלמידיה אשר יהפכו ברבות השנים לבוגרים המניעים את כלכלת ישראל”.

אי לכך, בבנק ישראל קוראים לחשוב על הפעלת מערכת החינוך כדי למנוע פגיעה כלכלית רחבה העלולה לפגוע במשאבים הציבוריים הדרושים לקיום מערכת חינוך איכותית שתוכל למלא לאורך זמן את ייעודה העיקרי, הקניית חינוך וידע.

בחטיבת המחקר מפרסמים את הטבלה הבאה – ממנה ניתן להבין את חישוב הנזק למשק מהשבתת מערכת החינוך.

1מספר משקי בית, עם שני מועסקים, בהם יש ילד בגיל 0-4 

(לפי סקר הוצאות המשפחה 2018, בתוספת 2.25% גידול מאז)

אלף365
2מספר משקי בית שאינם כלולים בסעיף 1, עם שני מועסקים, בהם יש ילד בגיל 5-9  ואין אח גדול בגיל 15-17.

(לפי סקר הוצאות המשפחה 2018, בתוספת 2.25% גידול מאז)

אלף  114
3סה”כ משקי בית, עם שני מועסקים וילדים הזקוקים להשגחת מבוגר [1+2]479 אלף
4הנחה: אחוז ממשקי הבית להם אין פתרונות חלופיים להשגחת הורים 85%
5סה”כ משקי בית בהם מבוגר מועסק נשאר להשגיח על הילדים [3*4]407 אלף
6התוצר המקומי הגולמי (2019, ממוצע שבועי) 27.1 מיליארד ש”ח
7סך המועסקים במשק (2019)4.3 מיליון
8התוצר השבועי הממוצע למועסק [6/7] 6,360 ש”ח
9העלות השבועית של השבתת מערכת החינוך, במונחי תוצר [5*8]2.6 מיליארד ש”ח

870/135 ליינר ארטקל

ומה הנזק להורים?

בבנק ישראל בדקו את העלות של השבתת מערכת החינוך למשק אך לא בדקו את הנזק להורים בגין ההשבתה. במגזר הכללי חל חוק חינוך חובה והתשלום היחיד של ההורים הוא על קורסי העשרה וקידום כמו גם תשלומי רשות על טיולים מסיבות סיום וכד’.

על פי חוזר שהוציא משרד החינוך בתחילת חודש אפריל אסור לבתי הספר לגבות תשלום עבור כל פעילות העשרה שאמורה הייתה להתקיים מיום 20.3.15 ולא התקיימה. גם לגבי תשלומי רשות נכתב בחוזר כי בשלב הראשון תידחה גביית תשלומי הרשות בכל חודש של הגבלת פעילות לאחד מחודשי הקיץ (יולי או אוגוסט למעט תשלומים עבור שירותים שכבר ניתנו או תשלומים עבור שירותים אשר ממשיכים להינתן על ידי בית הספר למשל: השאלת ספרי לימוד. 

בנוסף קובע משרד החינוך, כי אין לגבות תשלום עבור השתתפות בעלות ההזנה (מכוח חוק ארוחה יומית) החל מתאריך 20.3.15 למעט תשלום עבור ארוחות שכבר ניתנו.

כלפי החינוך שאינו מוכר (מוכר שאינו רשמי או פטור), בהם נגבה תשלום עבור השלמת שכר לימוד מההורים, קובע משרד החינוך כי “ימשיכו ויגבו את שכר הלימוד בהתאם לסעיף המדבר על גביית תשלומי הורים ושכר לימוד במוסד חינוך שאינו רשמי יסודי, וגביית תשלומי הורים עבור מקצועות לימוד ברמה מוגברת ותכנית לימודים נוספת תורנית”.

וכמה גובים המוסדות החרדים?

מעדויות שהגיעו ל’ביזנעס’ עולה כי ישנם בתי ספר ותלמודי תורה שחתכו את תשלום שכר הלימוד בחצי או באחוזים ניכרים, לצד מוסדות אחרים כגון סמינרים, ישיבות ובתי ספר הממשיכים ליטול שכר מלא ומכביד מהורים שהוצאו לחל”ת או שמקור פרנסתם נגדע בחלקו או כולו.

תקופת פורים-פסח שואבת מחשבון הבנק יותר כסף מכל השנה, ובתקופה זו כאשר כולם בבית, עלות כלכלת הבית מטפסת למספרים לא מוכרים ומכבידה על הכיס. אין סיבה בעולם שמוסדות החינוך ימשיכו לגבות מההורים את הסכום בזמן שהם אינם צריכים לשלם עבור הוצאות רבות כגון חשמל, ניקיון, מילוי מקום, אבטחה ועוד.

מנגד, אומרים בתלמודי תורה ובבתי ספר אחדים כי גם בתקופה זו המלמדים, המורים וגם המורות ממשיכים לבצע שיחות טלפון לילדים, מקליטים שיעורים, סיפורים ופעילויות למרחבים הקוליים ועובדים מהבית למרות הקושי הכרוך בעבודה מהבית. המורכבות של המצב היא לאור העובדה שמשרד החינוך אינו מתיר להוציא מורים ועובדים לחל”ת, אלא מורה, כאמור, למוסדות לשלם לעובדים שכר מלא.

מי שנכנס לתמונה הסבוכה הוא בית דינו של הגאון הרב צבי ברוורמן שליט”א, ראב”ד ביתר עילית, שבספק דין תקדימי פורס בפני ההורים ומוסדות החינוך את ההוראות המעשיות לחודש זה בלבד. בפסק הדין נכתב מפורשות כי בית הדין ישוב ויתכנס לדון בסוגיות נוספות ובאם המצב יימשך.

בתחילת פסק הדין כותבים הדיינים כי “לאור המצב שנוצר, של השבתת הלימודים ע”י רשויות המדינה, נשאלנו ע”י הורים רבים בקשר להמשך תשלומי שכר הלימוד, לאור העובדה כי לא מתקיימים לימודים במוסדות, האם מזכותם לדרוש קיזוז בתשלומים.

“לאחר בדיקת העובדות עם מנהלי המוסדות, וכן עם גורמים ממשלתיים, הננו ראשית כל, להעלות את העובדות המעשיות והחוקיות של תשלומי המשכורות לעובדים. ובהמשך את הנידון ההלכתי, ואת מסקנת הדברים כפי אשר נראה לנו נכון וראוי לנהוג, למען המשך קיום המוסדות בעירנו”. כאן פורסים הדיינים את הוראות הרשויות ונידונים ההילכתיים.

בהמשך פוסקים הדיינים כי “לחודש זה בלבד המוסדות יגבו שכ”ל מופחת”. התשלום יתבצע לאחר שהמוסדות “יקזזו 30% מתשלומי ההורים”. במקביל מבקשים הדיינים מהמלמדים לבוא לקראת ההורים שפרנסתם נגדעה “לשתף פעולה בהורדת המשכורות, בסכום של כ-22% ,ואין להם זכות להשתמט מכך, הורדת משכורות אלו בסכום חלקי, יכולה להוריד באופן דרסטי את תשלומי ההורים.

בית הדין מסייג את הדברים ואומר כי “הוראה זו אינה חלה על מלמדים העובדים בלמידה מרחוק”. עד כאן הדברים אמורים כלפי “מוסדות לבנים ובנות הכלולים ברשתות החינוך”. לעומת זאת עבור “מוסדות לבנים ובנות מוכש”ר [מוכר שאינו רישמי]” נקבע בפסק הדין כי “המוסדות יקזזו בשלב זה 20% מתשלומי ההורים”. גם כאן מתבקשים המלמדים להפחית משכרם 22% על מנת שיהיה אפשר לבוא לקראת ההורים.

במוסדות פטור ההוראה היא כי “המוסדות יקזזו בשלב זה 15% מתשלומי ההורים”, ואילו בתי הספר לבנות ‘בית יעקב’, בהם תשלומי ההורים הם רק עבור פעילויות ודמי שיכלול יקוזז 30%. בית הדין קובע את הסכום המירבי לכיתות בית הספר ולכיתות הסמינר ומדגיש כי “על המוסדות להשתמש בכספים אלו, בעיקר לתקופה זו, ולשמור על קשר עם התלמידות”.

לעומת זאת בכל הקשור לגביה בגין הזנה והסעות הוחלט כי “לעת עתה אין לגבות מההורים תשלומים עבור כך”. בית הדין מוסיף כי “ככל שלחברות ההסעה נגרמות הוצאות ונזקים, בגלל ההסכמים עם המוסדות, עליהם להגיש רשימה מפורטת ומדויקת, ובית הדין יחליט בענין”.

בעניין גני ילדים פרטיים ומטפלות כותב הגאון רבי יהודה קנר לאחר התייעצות עם הגר”י סילמן והאבדי”ם במודיעין עילית כי “גנים ומשפחתונים שלא יפעלו עקב ההנחיות, על ההורים לשלם עבור ימי ההשבתה רק מחצית מהסכום”. ואילו “עבור ימי החופש בחודש ניסן ישלמו ההורים תשלום מלא”, כמו בכל שנה שההורים משלמים על זמן החופשה.

‘ביזנעס’ מזמין אתכם להגיב כאן – בתגובות – מה קורה במוסדות הלימוד של ילדיכם. האם נגבה מכם תשלום מלא? האם המרחבים הקוליים אצלכם פעילים ומעסיקים את הילדים? ומה אתם חושבים על המצב בכלל.

מומלץ עבורך

תגובה אחת ל: "כך תשפיע השבתת מערכת החינוך על הכלכלה"

  1. אצלנו בבית שמש המנהל אמר שהוא מקבל את ההוראה של בית דין ביתר עלית
    זה פסק מאוד יפה ומסודר.

    אפשר להעלות את זה באתר

כתיבת תגובה