כך תשתקמו לאחר פשיטת רגל

הסוף לפשיטות רגל חוזרות? אילוסטרציה | צילום: pixabay

בתחילת שנת 2018 אושרה הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי על ידי ועדת חוק חוקה ומשפט. משמעות הצעת החוק היא בשיקומו הכלכלי של אדם אשר פשט רגל, והכשרתו בדרך שאמורה למנוע ממנו להגיע למצב של חדלות פרעון בשנית.

'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!

השינוי בחוק נועד לנסות ולהתאים את פשיטת הרגל למצב הכלכלי כיום. לא מעט אנשים מוצאים עצמם מכריזים על פשיטת רגל כדי למזער את מספר החייבים ותיקון זה מציע מספר דרכי פעולה. בתיקון נקבע כי כל הכנסה של החייב תתחלק מעתה שווה בשווה בין הנושים ולא תינתן עדיפות לבנק או כל גוף אחר, כמו כן יושם דגש גדול יותר על נושים קטנים.

תפקידה של הרפורמה בחוק לחזק את אפשרותו של אדם להשתקם ולא לחזור למצב של פשיטת רגל. לשם כך יעבור הכשרה כלכלית, במהלכה ילמד להתנהל פיננסית. בין השאר, תאפשר הרפורמה לאדם עובד אשר פשט את הרגל, לקבל גמלה מהביטוח הלאומי תוך כדי תהליך השיקום.

הרפורמה אינה פונה רק לאנשים המצויים בהליך של פשיטת רגל, אלא מציגה עמדה חדשה, לפיה יש לשקם גם חברות המגיעות לחדלות פירעון. במקום לפרק את החברות כבעבר, היא מציעה לייצר תשתית שתאפשר לחברות להחזיר את חובן ולהמשיך לפעול.

סוף לסחבת האינסופית

בעקבות הרפורמה, יתנהלו הליכי חדלות פירעון במספר מדינות שונות באותה העת. כמו כן, יתנהלו הליכי חדלות הפירעון של חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך, במסגרת ההוצאה לפועל. מדובר במהלך לפיו, טוענים יוזמי הרפורמה, יחסכו כפילויות ביורוקרטיות והחייבים יוכלו להסדיר את ענייניהם תחת מערכת מנהלית אחת.

מהלך זה עלול להקשות על פושטי רגל להיפטר מחובותיהם. חשוב להבין כי על רשמי ההוצאה לפועל לעבור שינוי תפיסתי לפיו הם מהווים גורם שיפוטי שתפקידו לדאוג לשיקומו של החייב ולא לאינטרס הנושים כפי שהיה עד עתה.

עד היום היו פונים פושטי רגל בבקשה לקבלת הפטר כאשר יכלו לשכנע את בתי המשפט כי מיצו כל דרך אחרת להחזיר את החוב, דבר אשר יצר, במהלך השנים, ריבוי בחייבים.

כמו כן, הטיפול בחייבים יתבצע מעתה בבית המשפט השלום או בהוצאה לפועל ולא יעשה רק בבית המשפט המחוזי כמו בעבר. שינוי זה אמור לייעל ולקצר תהליכים, ולהביא את פושטי הרגל להפטר, תוך ארבע שנים או פחות.

הרפורמה תאפשר לחייב להתחיל את חייו מחדש והיא תקבע מנגנונים שימנעו ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון בידי חייבים שאינם תמי לב. רשות האכיפה והגבייה ומשרד המשפטים וכונסת הנכסים הרשמית, התחייבו לקחת חלק במימון תהליך ההכשרות שיעברו חייבים כחלק מהליך השיקום.

הסקת מסקנות ומבט לעתיד

לסיכום, הנתונים שנרשמו בשנים האחרונות באשר למספר החייבים בהחלט מדאיגים מאוד. במרוצת השנים עלה מספר החייבים בארץ ומכך ניתן להבין שהמדיניות בה נקטו עד כה אינה עובדת והתיקון בחוק מעיד על הסקת מסקנות של ממש, תוך התחשבות באדם או גוף אשר מגיע למצב של פשיטת רגל.

נראה כי תיקון חשוב זה מנסה לשנות ולשפר את מצב העניינים המסורבל. אך עדיין נשארו לא מעט דברים שיש לשפר בנושא חשוב זה דוגמת: ליווי ושיקום לחייבים, קורסי ניהול, הכשרה בהתנהלות כלכלית והכנתם של אלו אשר פשטו רגל להשתלבות מחדש בחברה ובמקום עבודה. ההתחלה מחדש, לאחר פשיטת רגל, היא חוויה קשה אך לעיתים, עצם ההתחלה מחדש, עשויה להועיל, גם לפושט הרגל, גם לנושים וגם לכלכלת המדינה.