כמה עלו התכניות של כחלון לקופת המדינה?

חילק מתנות. כחלון בקמפיין הבחירות 2019 | צילום: יח"צ

כאחוז אחד בלבד הרוויחה מדינת ישראל בשנת 2018 על כלל המוצרים שיובאו לארץ דרך הים, האוויר ומעט מהיבשה. ולפני שתשאלו למה רק אחוז אחד, נספר שבשקלים מדובר בסכום של כ- 2.8 מיליארד שקל ממכס שהוטל על יבוא בשווי 271 מיליארד ש"ח.

אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מספק לנו הצצה מרתקת לקרביים של המכסים המוטלים על היבוא, מה הם המוצרים שעליהם מרוויחה המדינה הכי הרבה כסף ועל איזה פריט מוטל המס הגבוה ביותר.

נפתח בנתון המדהים הראשון. על 40% מתוך כלל ההכנסות ממכס של כ-2.8 מיליארד ₪ אחראים רק כ-7% מהמוצרים. מדובר על 20 קבוצות של מוצרים שמייצרים הכנסות של 1.1 מיליארד ₪. בין רשימת המוצרים תוכלו למצוא את סעיף הרכב, המכס האפקטיבי על הרכב נע בין 3% ל-5% בסך הכל אולם מדובר על יבוא של עשרות אלפי פריטים. 458 מיליון ₪ סך ההכנסות ממיסים עבור יבוא של רכבים ואוטובוסים, כאשר ערך הייבוא שלהם עמד על 13.6 מיליארד שקל.

הסעיף הבא שמכניס מיליוני שקלים בכל שנה הוא ענף החקלאות והמזון. 474 מיליון ₪ היו הכנסות המדינה ממיסים בתחום זה. ערך היבוא של מוצרים אלה עומד על יותר ממיליארד ומאתיים מיליון ₪ בשנה. בפנים הרשימה נוכל לראות שהמדינה מרוויחה על מוצרי צריכה עשרות אחוזי מכס.

בראש הרשימה צועד השום עם מכס אפקטיבי של – תחזיקו חזק – 162%. סך היבוא של השום עמד על 22 מיליון ₪ וההכנסות עליו היו 35 מיליון. הרחק מאחוריו נמצא פילה אמנון קפוא עם 76% מס, 153 מיליון ₪ הכנסות על יבוא ערך של 203 מיליון ₪. הפריט הבא אחריו הוא תפוחי אדמה אחוז המס שלו הוא 69% והמדינה הרוויחה על כל הצ'יפסים שאכלנו בפסח 41 מיליון ₪ (לא כולל מע"מ ומיסים אחרים). עוד תמצאו ברשימה דג דניס עם 35% מס, שמן זית 42%, תפוחים ויין 25%, ושמורי טונה עם 12%. סך יבוא הטונה עמד על 265 מיליון ורווחי המדינה היו 31 מיליון ₪.

7,000 מוצרי ייבוא מרכיבים את הרשימה הכוללת של 'פריטי מכס' ואגף הכלכלן הראשי שבדק את המכסים על החקלאות כותב בדו"ח כי באופן עקרוני המסים יכולים להגיע גם עד ל-560% על יבוא תמרים, 553% על תפוחים, או 340% על יבוא שום. אולם לטענתו "שיעורי המכס על מוצרי חקלאות רבים אכן גבוהים ואינם שקופים דיים, אך ההצגה המוטעית שמבליטה את שיעור המכס היחסי, מעצימה את ממדי הבעיה ללא צורך".

ואיך בכל אופן הם מסבירים את העניין? כאן יש פלפול קטן, "על יבוא תפוחים מוטל מכס של 1.86 לק"ג אל"י מ-553%, כך שהשיעור היחסי חל רק על יבוא במחיר הנמוך מ-0.35 ש"ח לק"ג. בפועל, אין מי שימכור במחיר כה נמוך וממילא השיעור של 553% לא רלוונטי. מה שיעור המכס האפקטיבי על אותו יבוא תפוחים? 1.36 ש"ח לק"ג בממוצע, והוא אף נמוך מהשיעור הספציפי הסטטוטורי של 1.86 ש"ח לק"ג, כיוון שחלק מהיבוא נכנס לארץ על פי מכסות יבוא פטורות ממכס. בהתחשב במחיר היבוא הממוצע זהו שיעור אפקטיבי ממוצע של 25%, שיעור עדיין גבוה אך רחוק מאוד מהשיעור היחסי הסטטוטורי".  

בפועל, מדינת ישראל מייצאת תפוחים עסיסיים מהגולן למדינות בעולם אך גם מכניסה תפוחים ארצה, בכדי לשמור על איזון נכון ולא להציף את המדינה כך שהמחירים יפלו מטילה המדינה מסים שימתנו את קצב היבוא. כך קורה בתחומים רבים שהמטרה העליונה היא לשמור על החקלאים ועל כושר הייצור ובעיקר על הרווחיות.

על רקע תהליך התייקרות מוצרי המזון, הוקמה בחודש יוני 2011 ועדת קדמי "לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בשוק מוצרי המזון והצריכה". כחלק מתפקיד הוועדה, בחן הצוות את מידת ההגנה הראויה ליצור המקומי על ידי מכסים והגנות שאינן מכסיות אחרות. הוועדה התניעה תהליכי הורדת מכסים והגדלת מכסות יבוא החל משנת 2012. במוצרים מסוימים, ההפחתה היתה אפילו עמוקה יותר לאחר מכן.

אחד המוצרים שבולט ביותר בהורדת המכס היה בשוק בשר הבקר הטרי: בשנת 2011 עמד שיעור המכס על 190%, וירד עד שנת 2019 ל-12% +3.25 ש"ח לק"ג. המכס יופחת ל-12% בלבד עד שנת 2020. לטענת הדו"ח מהלך הורדת המכס, בשילוב פתיחת מכסות יבוא, אכן הוביל להפחתת המחירים לצרכן.

על בשר כבש עמד שיעור המכס על 50%, וירד עד שנת 2017 ל- 7 ש"ח לק"ג אל"י מ-30%. בשנת 2018 לא היו כלל הכנסות ממכס, למרות שכן היה יבוא, וזאת בשל מכסות יבוא פטורות.

גם על שימורי הטונה שהזכרנו לעיל הייתה הפחתה. בשנת 2012 עמד שיעור המכס על 12%+ 3.51 ש"ח לק"ג, וירד עד שנת 2016 ל-12% בלבד.

ובתחום מיצי פירות (רכזים) בשנת 2011 שיעור המכס נע בין 20% ל-45%, וירד עד שנת 2015 ל 12% בלבד, אולם לא נראה שההפחתה אכן הגיעה לציבור.

בנוסף, כחלק ממהלך ארוך של הורדת מחירים, הוגדלו מכסות יבוא עבור מוצרים רבים, כגון ירקות טריים וקפואים, בשר בקר טרי, כבשים חיות, דבש, שמן זית, דגים שונים ועוד. פתיחת המכסות אפשרה יבוא גבוה יותר בעלות נמוכה יותר.

במוצרי החלב קרה דבר הפוך. בעוד שהמדינה הפחיתה את המכס על מוצרים, כגון גבינות קשות וטריות, יוגורט, שמנת ועוד. לא נצפה אובדן הכנסות ממסים כתוצאה ממהלך זה, ובפרטים מסוימים נצפתה אפילו תוספת, הדבר קרה מאחר ומוצרים אלה כמעט ולא יובאו בעבר בשל שיעורי המכס הגבוהים שהפכו את הייבוא ללא משתלמים בעליל. כתוצאה מההפחתה של המס התחילה המדינה להרוויח מהיבוא של מצורים אלו.

לסיכום, קובע הדו"ח בפרק החקלאות והמזון, "שיעור המכס האפקטיבי בחקלאות נשאר גבוה למדי, וזאת אף לאחר הפחתות המכסים והגדלת מכסות היבוא".

ההוזלה לא הגיעה לציבור

פרק נוסף עוסק בשאלה האם הפחתת המכסים על גבינות אכן הגיע לציבור. מסקנת הפרק עצובה למדי ומלמדת משהו על החברות במשק שיודעות בעיקר לעלות מחירים אך לא להורידם". לסיכום,  נראה שאכן מחיר הגבינות הוזל, אם כי לא ברור שהפחתת המכסים ועלייה בהיקף המכסות הפטורות התגלגלו במלואן לצרכן".

בפירוט הדברים הם מביאים את מדדי המחירים של הגבינות והגבינות הצהובות שעלו בשלוש שנים עד שנת 2011 בשיעור של 16%-25%, ירדו בהדרגה אטית הרבה יותר עד לשנת 2019. כך לדוגמה ירד מדד המחירים של הגבינה הלבנה מהפחתת המכס בדצמבר 2012 עד לתחילת שנת 2019 בשיעור נומינלי של 12% בלבד כאשר תוך שלוש שנים לפני כן הוא עלה ב-16%.

ככה עלו תכניות ה'נטו'

נושא נוסף שהוזכר בדו"ח הוא ההוזלות של כחלון, שר האוצר בממשלה הקודמת. שלוש תוכניות, כזכור, קידם שר האוצר משה כחלון: 'נטו למשפחה' שהורידה את המכס על נעליים וטלפונים סלולריים; 'נטו תינוקות', שהורידה את המס על מוצרי תינוקות מובילים וכן על עדשות משקפיים ומסגרות, והתוכנית השלישית הנרחבת יותר 'נטו הוזלות', עסקה בהנחות שכללו ביטול מכסים על מוצרי הלבשה וטקסטיל, מוצרי תאורה, מוצרי חשמל ביתיים, קוסמטיקה, צעצועים ואביזרי ספורט.

הפסד ההכנסות בגין ביטול המכסים עומד על 0.8 מיליארד ש"ח לשנה מלאה. בנוסף, התבצעו שני סבבים של ביטול מסי קנייה בעלות של כ-0.7 מיליארד ₪. ביטול המכסים ומסי הקנייה נקבע בהוראת שעה עד סוף 2018 ובתחילת שנת 2019 הוארך ביטול המכסים ומסי הקנייה עד לסוף אותה שנה.

מבדיקה התפתחות מדד ההלבשה ומוצרי הטקסטיל, תחום שהיווה כמחצית מעלות ביטול המכסים, נצפתה ירידה, שייתכן ומצביעה על גלגול הפחתת המכסים לצרכן, אולם יש לקחת בחשבון שגם בשנים שקדמו להפחתות היתה ירידת מחירים בתחום הטקסטיל.

יש עוד לציין, שבנובמבר 2018 התפרסם מתווה להפחתת שיעורי מכס במוצרים נבחרים בענפי החלב והבקר כגון גבינות, יוגורט וכו'. הפעימה הראשונה נקבעה לינואר 2019 אך נדחתה בשל ההודעה על תקופת בחירות.