כמה עלו התכניות של כחלון לקופת המדינה?

חילק מתנות. כחלון בקמפיין הבחירות 2019 | צילום: יח"צ

כאחוז אחד בלבד הרוויחה מדינת ישראל בשנת 2018 על כלל המוצרים שיובאו לארץ דרך הים, האוויר ומעט מהיבשה. ולפני שתשאלו למה רק אחוז אחד, נספר שבשקלים מדובר בסכום של כ- 2.8 מיליארד שקל ממכס שהוטל על יבוא בשווי 271 מיליארד ש"ח.

אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מספק לנו הצצה מרתקת לקרביים של המכסים המוטלים על היבוא, מה הם המוצרים שעליהם מרוויחה המדינה הכי הרבה כסף ועל איזה פריט מוטל המס הגבוה ביותר.

נפתח בנתון המדהים הראשון. על 40% מתוך כלל ההכנסות ממכס של כ-2.8 מיליארד ₪ אחראים רק כ-7% מהמוצרים. מדובר על 20 קבוצות של מוצרים שמייצרים הכנסות של 1.1 מיליארד ₪. בין רשימת המוצרים תוכלו למצוא את סעיף הרכב, המכס האפקטיבי על הרכב נע בין 3% ל-5% בסך הכל אולם מדובר על יבוא של עשרות אלפי פריטים. 458 מיליון ₪ סך ההכנסות ממיסים עבור יבוא של רכבים ואוטובוסים, כאשר ערך הייבוא שלהם עמד על 13.6 מיליארד שקל.

הסעיף הבא שמכניס מיליוני שקלים בכל שנה הוא ענף החקלאות והמזון. 474 מיליון ₪ היו הכנסות המדינה ממיסים בתחום זה. ערך היבוא של מוצרים אלה עומד על יותר ממיליארד ומאתיים מיליון ₪ בשנה. בפנים הרשימה נוכל לראות שהמדינה מרוויחה על מוצרי צריכה עשרות אחוזי מכס.

בראש הרשימה צועד השום עם מכס אפקטיבי של – תחזיקו חזק – 162%. סך היבוא של השום עמד על 22 מיליון ₪ וההכנסות עליו היו 35 מיליון. הרחק מאחוריו נמצא פילה אמנון קפוא עם 76% מס, 153 מיליון ₪ הכנסות על יבוא ערך של 203 מיליון ₪. הפריט הבא אחריו הוא תפוחי אדמה אחוז המס שלו הוא 69% והמדינה הרוויחה על כל הצ'יפסים שאכלנו בפסח 41 מיליון ₪ (לא כולל מע"מ ומיסים אחרים). עוד תמצאו ברשימה דג דניס עם 35% מס, שמן זית 42%, תפוחים ויין 25%, ושמורי טונה עם 12%. סך יבוא הטונה עמד על 265 מיליון ורווחי המדינה היו 31 מיליון ₪.

7,000 מוצרי ייבוא מרכיבים את הרשימה הכוללת של 'פריטי מכס' ואגף הכלכלן הראשי שבדק את המכסים על החקלאות כותב בדו"ח כי באופן עקרוני המסים יכולים להגיע גם עד ל-560% על יבוא תמרים, 553% על תפוחים, או 340% על יבוא שום. אולם לטענתו "שיעורי המכס על מוצרי חקלאות רבים אכן גבוהים ואינם שקופים דיים, אך ההצגה המוטעית שמבליטה את שיעור המכס היחסי, מעצימה את ממדי הבעיה ללא צורך".

ואיך בכל אופן הם מסבירים את העניין? כאן יש פלפול קטן, "על יבוא תפוחים מוטל מכס של 1.86 לק"ג אל"י מ-553%, כך שהשיעור היחסי חל רק על יבוא במחיר הנמוך מ-0.35 ש"ח לק"ג. בפועל, אין מי שימכור במחיר כה נמוך וממילא השיעור של 553% לא רלוונטי. מה שיעור המכס האפקטיבי על אותו יבוא תפוחים? 1.36 ש"ח לק"ג בממוצע, והוא אף נמוך מהשיעור הספציפי הסטטוטורי של 1.86 ש"ח לק"ג, כיוון שחלק מהיבוא נכנס לארץ על פי מכסות יבוא פטורות ממכס. בהתחשב במחיר היבוא הממוצע זהו שיעור אפקטיבי ממוצע של 25%, שיעור עדיין גבוה אך רחוק מאוד מהשיעור היחסי הסטטוטורי".  

בפועל, מדינת ישראל מייצאת תפוחים עסיסיים מהגולן למדינות בעולם אך גם מכניסה תפוחים ארצה, בכדי לשמור על איזון נכון ולא להציף את המדינה כך שהמחירים יפלו מטילה המדינה מסים שימתנו את קצב היבוא. כך קורה בתחומים רבים שהמטרה העליונה היא לשמור על החקלאים ועל כושר הייצור ובעיקר על הרווחיות.

על רקע תהליך התייקרות מוצרי המזון, הוקמה בחודש יוני 2011 ועדת קדמי "לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בשוק מוצרי המזון והצריכה". כחלק מתפקיד הוועדה, בחן הצוות את מידת ההגנה הראויה ליצור המקומי על ידי מכסים והגנות שאינן מכסיות אחרות. הוועדה התניעה תהליכי הורדת מכסים והגדלת מכסות יבוא החל משנת 2012. במוצרים מסוימים, ההפחתה היתה אפילו עמוקה יותר לאחר מכן.

אחד המוצרים שבולט ביותר בהורדת המכס היה בשוק בשר הבקר הטרי: בשנת 2011 עמד שיעור המכס על 190%, וירד עד שנת 2019 ל-12% +3.25 ש"ח לק"ג. המכס יופחת ל-12% בלבד עד שנת 2020. לטענת הדו"ח מהלך הורדת המכס, בשילוב פתיחת מכסות יבוא, אכן הוביל להפחתת המחירים לצרכן.

על בשר כבש עמד שיעור המכס על 50%, וירד עד שנת 2017 ל- 7 ש"ח לק"ג אל"י מ-30%. בשנת 2018 לא היו כלל הכנסות ממכס, למרות שכן היה יבוא, וזאת בשל מכסות יבוא פטורות.

גם על שימורי הטונה שהזכרנו לעיל הייתה הפחתה. בשנת 2012 עמד שיעור המכס על 12%+ 3.51 ש"ח לק"ג, וירד עד שנת 2016 ל-12% בלבד.

ובתחום מיצי פירות (רכזים) בשנת 2011 שיעור המכס נע בין 20% ל-45%, וירד עד שנת 2015 ל 12% בלבד, אולם לא נראה שההפחתה אכן הגיעה לציבור.

בנוסף, כחלק ממהלך ארוך של הורדת מחירים, הוגדלו מכסות יבוא עבור מוצרים רבים, כגון ירקות טריים וקפואים, בשר בקר טרי, כבשים חיות, דבש, שמן זית, דגים שונים ועוד. פתיחת המכסות אפשרה יבוא גבוה יותר בעלות נמוכה יותר.