כרוניקה של חרדה פיננסית: כך לא התרחשה ה'ריצה אל הבנק'

מדורי החדשות בישראל ידועים ככאלה שזמן המדף של תכניהם קצר למדי. למרות היותנו מדינה קטנטנה המהווה לא יותר מנקודה באטלס, ישראל מייצרת חדשות בקצב מסחרר ובלתי נתפס. יותר מכל מדינה ברחבי העולם. זמן המדף ואקטואליות הידיעות קצרות למדי ואת הסיפורים שנשארים רלוונטיים למשך כמה חודשים רצופים בשנה – אפשר למנות בכף יד.

סיפורה של 'טריא' הוא אחד מהם. אירוע מתגלגל שמתמשך זה תקופה ארוכה, כאשר אין צרכן תוכן פיננסי שלא נחשף למקרה הזה – שסוקר בהרחבה בשלל כלי התקשורת וגם כאן, באתר 'ביזנעס'.

הכותרת היא "משבר נזילות" והיא כמובן הכותרת המפחידה ביותר בעולמות החיסכון וההשקעה. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בפיקדונות בנקאיים שהולוו לארגונים ולאנשים. הדיווחים בעניין 'טריא' עוסקים אמנם ב'טריא' כחברה, אך משקפים מצב נדיר שמתרחש על כל הענף בה היא פועלת – תחום ההלוואות עמית לעמית (מכונה גם "הלוואות חברתיות" ו"P2P") – ו'טריא' משמשת כמקרה בוחן בשל היותה הגדולה ביותר בתחום בישראל, עם תיק גדול יותר מהתיק המצטבר של כל מתחרותיה גם יחד.

הכותרות בפרשיית 'טריא' החלו בדיווחים משעממים לכאורה שציטטו חוסכים שהתלוננו על זמן מתמשך ממועד בקשת המשיכה ועד לקבלת הכספים בפועל, המשיכו לכותרות על בקשות למשיכה בהיקפים של מאות מיליונים ועד לדיווחים על משבר של ממש שמאיים על החברות הפועלות בתחום.

כלי תקשורת מרכזי במגזר החרדי אף הוסיף נופך פיקנטי כשפרסם את הפרשייה תחת הכותרת "חברת השקעות מוכרת בציבור החרדי נקלעה לקשיים". לא פחות מזה. הכתבה הזו, אגב, הוסרה תוך שעות ספורות. (אולי לאחר שהכתב החליט לא להתעצל, ללמוד את הנושא, וגילה את מה שתקראו בכתבה הזו).

מאז הכתבה ההיא עברו כמובן מים רבים בירדן והיום זינקה מניית טריא (החברה האם של פלטפורמת הP2P) ב-9.2%. הסיבה לחגיגה: הבעת אמון משמעותית של בנק לאומי בפלטפורמה.

על פי ההודעה של טריא לבורסה, בנק לאומי מתכוון להשקיע באמצעות הפלטפורמה מאות מיליונים שיוענקו כהלוואות לקבוצות רכישה מהציבור החרדי. וזאת בנוסף לכוונת בנק לאומי להזרים לטריא מעל 30 מיליון שקל, בדרך של רכישת מניות במחיר השוק הממוצע בשלושים הימים האחרונים. את האופציה דרשו בלאומי, ככל הנראה, מתוך הבנה שפניה של מניית טריא לעלייה – ומכאן הרצון להיכנס לחברה לפי שווי השוק הנוכחי שלה.

למרות השקעת הענק של לאומי והבעת האמון בטריא, עדיין היו מי שפירשו לא נכון את הדיווח. למעשה, רוב הציבור כלל לא מודע כיצד פועל ענף ה-P2P – ומסתבר שהוא הרבה יותר ממסקרן.

ולהלן שאלת המפתח ששאלנו את עצמנו בבואנו לכתוב את הכתבה הזאת: כיצד ייתכן שבנקים בסדרי גודל עצומים לא שרדו יום אחד של דיווחים על קשיי נזילות – וקרסו, בעוד דווקא הגוף הישראלי שתיק האשראי שלו פרומיל מגודל התיק של הגופים הללו (סיליקון ואלי בנק, קרדיט סוויס, פירסט ריפבליק, סיגנצ'ר ועוד) לא קרס למרות הסיקור השלילי הרב בעניינו במשך מספר חודשים? איך בקשות משיכה רבות כל כך שהובילו לעוד מקרה של "ריצה אל הבנק" לא הובילו לקריסת 'טריא'?

על מנת לענות לשתי השאלות הללו, צריך קודם להכיר את ליבת הפעילות של 'טריא' ולעבור קורס מזורז בנושא הריצה אל הבנק. התוצאות יפתיעו אתכם.

הריצה אל הבנק

אז מהי בכלל ריצה אל הבנק? מה הסכנות הטמונות בה? וכיצד ניתן להתמודד איתה? בשביל להבין מהי ריצה אל הבנק, צריך להבין קודם איך בכלל עובד בנק.

ישנם לא מעט אנשים שחושבים שהם מפקידים את הכסף שלהם בבנק ואז הכסף נמצא בבנק שלהם. צר לנו לאכזב אותם, אבל לא כך הדבר…

כסף שאתם מפקידים בבנק הופך על פי רוב להלוואה למישהו אחר. כך לדוגמה, אם אתם מפקידים בבנק 10,000 שקל – הבנק מלווה את רוב הכסף (מעל ל-90%) למישהו אחר. כלומר, הבנק משאיר אצלו פחות מ-1,000 שקל  ומלווה ללקוח אחר של הבנק מעל ל-9,000 שקל שהם בעצם שלכם.

הבנק לוקח בחשבון שאתם לא זקוקים לכסף שלכם, ואם כן תהיו זקוקים לו, לא תמשכו אותו במזומן – אלא תשלמו באחת מדרכי התשלום האחרות המקובלות. זאת אומרת, שהבנק לא באמת צריך להחזיר לכם את הכסף, ובמידה ותבצעו לדוגמה העברה, הוא פשוט יבצע רישום במחשב ויוריד מחשבונכם את הסכום המתבקש ויוסיף אותו למישהו אחר.

עכשיו אנו חוזרים למושג ריצה אל הבנק. ה"ריצה אל הבנק" היא הסיוט הגדול ביותר של הבנקים המרכזיים בעולם, שתפקידם לדאוג ליציבות המערכת הבנקאית. במידה ונוצרת בהלה אצל לקוחות של בנק מסוים החוששים שהבנק נמצא בקשיי נזילות שמסכנים את יכולת הפירעון שלו, נוצר מצב בו הלקוחות ממהרים אל הבנק בניסיון להקדים את חבריהם ולפדות את הפיקדונות לפני שיגמרו הכספים בבנק.

חשוב להדגיש שהבנקים לא באמת שומרים מספיק רזרבות למצב קיצון כזה, ולכן, במידה ומתחילה ריצה לבנק בגלל שמועות (שברוב המקרים יכולות להתברר בדיעבד כלא נכונות), ייווצר מצב שהנבואה מגשימה את עצמה ובגלל הלקוחות המבוהלים שירוצו לבנק, באמת לא יישאר בבנק כסף כדי לשחרר את הפיקדונות.

ספקולנטים שמפילים בנקים

זהו בגדול ההסבר לקריסתם של הבנקים הגדולים בחודשים האחרונים. לקרדיט סוויס, סיליקון וואלי, פירסט ריפבליק ודומיהם היו אולי "באגים" מסויימים בהתנהלותם הפיננסית. אך ממש לא בהיקף שמתקרב לכדי איום על יציבותם. דבר אחד הפיל אותם: ריצה אל הבנק שמקורה בספקולנטים הפעילים בשוק ההון.

הדבר אף הביא לקריאה נדירה של מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, שהרגולטור יאסור לבצע שורטים על מניות הבנקים. מי שחווה בחודשים האחרונים מתקפת שורטים הוא בנק ווסטרן אליאנס, שסיים יום מסחר במינוס 38.5%. תוך ימים ספורים הספיק הבנק לתקן חלק ניכר מההפסד, לא לפני שפרסם הצהרה נגד ה'פיינשל טיימס' שלדבריו נושא באשמה: "זה מבייש וחסר אחריות שה'פיינשל טיימס' הרשה לעצמו להיות כלי עבור שורטיסטים ומצע להפצת נרטיבים שגויים על מצבו של בנק רווחי ובריא פיננסית", נכתב בהודעה שהפיץ הבנק.

כעת, מתחדדת השאלה ששאלנו בתחילת הכתבה. אם כל כך קל להפיל בנקים עם שווי נכסים של טריליוני דולרים, איך ייתכן שלמרות הסיקור השלילי הרב בעניין, 'טריא' היא עדיין פועלת, במלוא מובן המילה? דמיינו לרגע תרחיש קיצון בו כל כלי התקשורת הכלכליים בישראל מדווחים בכותרת הראשית על בנק כלשהו שמתקשה להחזיר לבעלי החשבונות את פיקדונותיהם. אם יש לכם פיקדון באותו בנק, תוך כמה זמן תעמדו בסניף ותתעקשו להנזלת הכסף? כמה זמן ייקח לכספומטים להתרוקן?

בתרחיש האופטימי ביותר, הבנק הזה לא ישרוד את יום העסקים הבא. התרחיש הפסימי הוא קריסה תוך דקות מפרסום ה"פרשייה". שבוע? שבועיים? ממש לא.

ובכן, לא תאמינו, אבל לעולם השקעות ה-P2P יש חסינות מהתרחיש הזה. והמקרה הנוכחי מוכיח זאת במבחן בוחן לראשונה. מבחן – שכל החברות העוסקות בתחום עוברות אותו בגדול עם ציון למופת.

ואולי באמת הגיע הזמן שנשאל את עצמנו את השאלה שנמצאת בכותרת הבאה.

מה הן השקעות P2P?

בעבר, אם היה לנו כסף פנוי, היינו משקיעים אותו בבנק. כאשר במקביל, מי שהיה זקוק להלוואה היה פונה אל הבנק ומקבל את הכסף שלנו. תפקידו של הבנק היה לחבר בין הלווים למלווים. אלא שמאז השתנו כמה דברים…

בעידן שבו אין מי שמעוניין לשלם על תיווך אלא רק על ערך אמיתי, הפך גם שוק ההלוואות את עורו. לפני כ-18 שנה (2005) הוקמה באנגליה חברת ההלוואות החברתיות הראשונה Zopa, כאשר לאחר מכן התחילו לצוץ בעוד מדינות פלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות המאפשרות לאנשים להלוות כסף ישירות לאנשים אחרים.

כמו כל דבר טוב, גם תחום ההלוואות מעמית לעמית (P2P Lending) הגיע לארץ.

הלוואות P2P, או בשמן הנפוץ בארץ "הלוואות חברתיות" הן אפיק השקעה דיגיטלי המאפשר הלוואות בין אנשים. בצד אחד נמצא המלווה, שמשקיע כסף בתמורה לתשואה, ובצד השני הלווה, שמשלם ריבית על ההלוואה שלקח.

התהליך לבקשת הלוואה, כמו גם להשקעה, הוא תהליך נגיש ופשוט – אבל זה לא אומר שהדברים נעשים על אוטומט. לא כל בקשה להלוואה מאושרת. תהליך החיתום הוא יסודי ובנוסף להגשת מסמכים המעידים על יכולת ההחזר של הלווה, הוא כולל בדיקת רקע דיגיטלית מעמיקה. רק לאחר הבדיקות הכסף של המשקיע שיושב בחשבון נאמנות יוצא ומפוזר ללווים.

התשואה על ההשקעה בפלטפורמת P2P אינה תלויה במישרין בתנודתיות של הבורסה או בגובה הריבית במשק וזו הסיבה לכך שהתחום הולך ומתפתח ככל שקשה להשיג תשואה יציבה לאורך זמן בשוק ההון והמשקיעים מחפשים אלטרנטיבות השקעה ראויות.

התשואה משתנה בין הפלטפורמות השונות, סוגי ההלוואות ורמות הסיכון שהמשקיע (המלווה) מוכן לקחת.

מאחר ומדובר בהלוואות בין אנשים, חד וחלק. אין בין המלווה ללווה בנק. הדבר היחיד שמפריד בין המלווה ללווה זו פלטפורמה טכנולוגית שתפקידה לפזר את ההלוואה לכמה שיותר לווים (להפחתת רמת הסיכון) וכן לבצע חיתום מדויק ללווה. זה בדיוק תפקידן של חברות P2P (דוגמת 'טריא').

מאחר ובמקרה הזה המלווה בעצמו הוא בתפקיד ה"בנק", אין גוף שלישי שיכול לגעת בכסף שלו למטרות אחרות מלבד העברתו לחשבון הבנק של הלווה. הכסף אינו ממונף והבטוחה שעומדת לטובת ההלוואה מוסיפה לרשת הביטחון של המשקיע.

ביטוי אחד, משמעויות שונות

בעולם הפיננסי צמד המילים "משבר נזילות" נחשב לביטוי המפחיד ביותר. התראה על משבר קיומי של ממש המאיים על עתיד העסק או הגוף הפיננסי בו אנו מושקעים. לא כך כשמדברים על עולם השקעות ה-P2P.

כשמשקיע בוחר להלוות את כספו ללווה כלשהו במודל P2P, מועד הנְזָלַת ההשקעה הוא למעשה מועד פירעון ההלוואה. עד אז יקבל המשקיע מדי חודש את ההחזר החודשי (קרן וריבית, או ריבית בלבד, בהתאם לסוג ההלוואה) שינזיל את כספי ההשקעה לשיעורין.

אלא שהביקוש הגבוה בשנים האחרונות להשקעה באפיק זה, הביא למצב מעניין שבו הסכומים המושקעים בהלוואות עמית לעמית גבוהים מסך ההלוואות המבוקשות. מה שיצר "שוק משני" שבו משקיע יכול לרכוש הלוואות ישנות – ובכך להנזיל את כספו של המשקיע המקורי. פלטפורמות הP2P מיהרו לפתח בממשק הניהול כפתור "בקשת משיכה" ותוך שעות ספורות נמצא משקיע ש"ירכוש" את ההלוואה.

כל זה הפך את השקעות ה-P2P לנזילות. התקופה היחידה עד כה שההנזלות דשדשו בה, נרשמה עם פרוץ משבר הקורונה, כשלרגע נראה היה שהעולם עומד להיחרב. אז לראשונה גברו המשיכות על ההפקדות. מאז צמחו חברות הP2P בעשרות אחוזים וה"כתם" הזה למנגנון הנזילות הפך לנחלת העבר.