ערב הטלת המס הכפול על הכלים החד פעמיים תוהה עופר נחשון: מדוע להטיל מס על כלים חד פעמיים ויחד עם זאת למנוע הטבת מס לרכבים חשמליים? ובכלל, האם העולם אכן מתאמץ להיות נקי וירוק יותר, או שהכל מס שפתיים? | ואיך בעל עסק יכול ללמוד מהגל הירוק כיצד לפעול נכון?
עופר נחשון 28.10.2021
אנרגיה ירוקה | תמונה של PIRO4D מ- Pixabayאיכות הסביבה הוא אחד הנושאים ה'חמים' היום בעולם. ב-5 ביוני חוגג האו"ם את 'יום האקלים הבין לאומי', חברות הרכב מפתחות מנועים חשמליים (גם למטוסים), מחנכים למיחזור, ומטילים מסים על רכישת מוצרים מזהמים – כמו, למשל, המס החדש שיוטל על כלים חד-פעמיים והמס שכבר נקבע על שקיות בסופרמרקט. לא זו אף זו, חברות השקעות בכל העולם נרתעות מלהשקיע בגופים מזהמים ובאנרגיות 'ישנות', גופים כמו האוניברסיטה העברית חדלו לרכוש כלים חד-פעמיים, וחברות ביטוח מסרבות לבטח גופים 'אנטי סביבתיים'.
מי שהעלה מאוד את המודעות לעניין איכות הסביבה הוא אל גור, סגנו של הנשיא ביל קלינטון. לאחר הפסדו לגורג' בוש (הבן) במרוץ לנשיאות הוא יצר סרט שבו הוא מוכיח, לכאורה, בכלים מדעיים, קשר בין התיעוש, הזיהום ואיכות הסביבה – לבין אקלים כדור הארץ (אגב, משפחתו של אל גור התעשרה מגידול טבק. מעניין).
אולם, האם אכן כצעקתה?
אי אפשר להתעלם מהעובדה שכסף רב מאוד מושקע בכל הקשור בנושא איכות הסביבה, ושיש לה השפעה אדירה על המבנה הגיאו-פוליטי העולמי. ארצות בעלות משאבי נפט נחלשות מול מדינות בעלי מצבורי גז, ומול אלו אשר עוברות לאנרגיות חלופיות – כמו גז. הפעילים בתחום איכות הסביבה נהפכים לכוכבי תקשורת, ולבעלי כוח והשפעה ציבורית.
יש הטוענים ששינוי האקלים שעובר כדור הארץ הוא חלק ממחזור חייו, ושהשפעת האדם עליו זניחה. יתר-על-כן, יצירת אנרגיה "לא מזהמת" פעמים רבות מזהמת יותר מאנרגיה "מזהמת". יצור הסוללות החשמליות לרכבים, ובעיקר הפסולת והבלאי שלהן, מזהמות מאוד את הקרקע. שימוש בכלים רב-פעמיים מגביר את השימוש במוצרים מזהמים אחרים (כמו סבון, וצריכה של חשמל להפעלת מדיח הכלים), ומגביר את צריכת המים הנקיים ואת הצורך בטיהור מים, שאף הוא נוצר באמצעים מזהמים. כך גם יצור אנרגיה ירוקה. את הפסולת המזהמת מעבירות מדינות המערב לאפריקה או הרחק מהעין למקומות נדחים.
לטעמי, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהאדם מזהם את הסביבה, ודי לראות את הפיח המתיימר מעל תל אביב בשעות הבוקר כדי להבין זאת. כמובן, שיש יתרון רב שבמרכזי אוכלוסייה ינועו רכבים שאינם פולטים עשן, שלא יטמינו בקרקע חומרים שמזהמים את מי השתייה, וכן הלאה. יחד עם זאת, אינני מקבל את היקף ההשפעה שמייחסים לאדם על שינויי האקלים. אין להתעלם מכל האינטרסים הכלכליים האדירים, האינטרסים האישים והגיאו-פוליטיים המניעים את השיח הסביבתי. העובדה שכדור הארץ נשאר מזוהם כפי שהוא, רק הזיהום עובר למדינות מוחלשות, והניצול של הנושא לקידום אינטרסים ואג'נדות אישיות, מעלה ספקות לגבי המטרות האמיתיות שמאחורי הטיעון ה'סביבתי'. תמוהה בעיניי למשל החלטה, להטיל מס על כלים חד פעמיים ויחד עם זאת למנוע הטבת מס לרכבים חשמליים.
חשוב להבין, שהרכבת הסביבתית דוהרת, והגופים הכלכליים החזקים ביותר בעולם גם מניעים אותה וגם נגררים אחריה. כיוון שלא ניתן לעצור רכבת זו, מוטב לנקוט בשיטת if you can’t beat them – join them (אם אינך יכול לנצח אותם – הצטרף אליהם). אם הנך מחפש יתרון משמעותי על מתחריך – פתח מנוע חשמלי, אם ברצונך לצבור אהדה בקרב לקוחותיך – צבע את הרכבים שלך בירוק (כך עשתה בזמנו חברת אוטובוסים במקום להשקיע בזיהום רכביה), אם הכלים החד-פעמיים נראים לך יקרים מדיי – טען להגנת הסביבה, אם סין צוברת כוח כלכלי רב מידי – הלחם בה באמצעות הוקעת חברות מערביות מתחרות כמזהמות, ואם להוצאת ספרים חומר הגלם יקר מדיי – רצוי שתשתמש בנייר ממוחזר שיהפוך אותה "להוצאה ירוקה". אילון מאסק, האיש העשיר ביותר בעולם, יצר רכב חשמלי בינוני, שהוא "נכון פוליטית", אך אם לוקחים בחשבון את הליך הייצור והפסולת הסביבתית הנשארת לאחר שהרכב יוצא משימוש או דורש החלפת בטרייה, לא בטוח שהוא באמת מזהם פחות מרכבים אחרים. אולם ה'תקינות הפוליטית' והפירסום היעיל הפכו את 'טסלה' לרכב הנמכר ביותר בארצות הברית. אלו הן דוגמאות אחדות לסיבור האוזן, וכמותן יש רבות.
בסיכומו של דבר, עם כל הציניות שבדבר, במבט תועלתני יכול בעל עסק חכם לראות במסע לשיפור איכות הסביבה – הזדמנות עסקית לייעול משאבים, לריענון ולשינוי תדמית בעלות שהינה קטנה מהתועלת. אולם יש להקפיד על כך שהשימוש בסדר יום ירוק, לא יפגע בעסק עצמו ובתדמיתו; וכמובן שאין בזה תחליף למוצר חזק ולשירות טוב.
הכותב הוא מנכ"ל 'מלאכת מחשבת, יזמות ואסטרטגיה', ומחבר הספר 'להבקיע מאה שערים'
