כששכר החכמים עולה שכר הטיפשים לדין

פניה מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחייבת על פי החוק שיתוף פעולה ומענה נכון • על פי הלמ"ס נמשכת עליה קבועה ורציפה של ממוצע ההכנסה • רוב מוחלט בקרב המגיעים לשיפוט בפלילים, לא סיימו 12 שנות לימוד

אולם דיונים בבית משפט | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

הודעות המתפרסמות מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – הלמ"ס מהוות כל אחת חידוש בפני עצמה אף שאין כל קשר בין הנושאים. ידיעות רבות שאנו מביאים כאן ב'ביזנעס' מבוססות על דוחות בעניינים מגוונים שהם מפרסמים לתקשורת.

הלמ"ס הוקמה חודשים אחדים לאחר הקמת המדינה, כיחידת סמך עצמאית במשרד ראש הממשלה.

Box

חלק מתפקידי הלמ"ס מתמקד בעריכת פעולות סטטיסטיות ופרסום תוצאותיהן בנוגע לאוכלוסייה ולפעילויותיה בתחומי החברה, הבריאות, הכלכלה, המסחר והתעשייה ובתחומים אחרים, ובנוגע לתנאי הטבע של הארץ.

נציין כי הלמ"ס נהנית מעצמאות מלאה היא ומוגדרת כגוף א-פוליטי עצמאי והיא הנושאת באחריות לתוצאות פעילותה המקצועית.

חשוב לדעת כי ללמ"ס סמכות סטטוטורית, על פי 'פקודת הסטטיסטיקה (תשל"ב)', המאשרת לה לשאול כל אזרח כל שאלה ואסור לסרב להשיב לה. ברגע שבחרה אזרח כנדגם, עליו למלא את כל השאלונים ששולחת או ששואלת אותו בראיונות.

להלן שתי ידיעות מעניינות של הלמ"ס מהעת האחרונה.

בהודעה הראשונה מפרסמת הלמ"ס כמדי חודש את השכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר של עובדים ישראלים בחודש יוני 2019 .

השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים היה 11,175 ₪, המהווה עלייה של 2.9% לעומת יוני 2018. העלייה הגדולה ביותר הייתה בענף מידע ותקשורת – 8.0%.

ואילו השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים היה 10,519 ש"ח, המהווה גם הוא עלייה של 2.1% לעומת יוני 2018.

נתוני המגמה מצביעים על עלייה מתמשכת בשכר הממוצע למשרת שכיר, הן במחירים שוטפים הן במחירים קבועים. ברבעון השני של השנה עלה השכר הממוצע למשרת שכיר ב-2.2% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 3.4% בחישוב שנתי ברבעון הראשון.

מספר משרות השכיר היה 3.779 מיליון, עלייה של 1.4% לעומת יוני 2018. אולם ירידה לעומת חודש מאי אז עמד המספר על 3.744 מיליון משרות שכיר. את יתרת נתוני המשרות והשכר תוכלו לקרוא בדו"ח של החודש הקודם התואם בנתונים רבים את הדיווח הנוכחי.

הודעה נוספת מעניינת שמפרסמת הלמ"ס, עוסקת בהשכלה של העומדים לדין במדינת ישראל. ההודעה בוחנת את מאפייני החינוך של העומדים לדין במשפטים פליליים. אוכלוסיית ההודעה כוללת 9,042 תושבי ישראל בני 29-20 שעמדו לדין בשנת 2017.

Inner

 

לא צריך להיות גאון כדי להבין שהנשירה מבתי הספר מעלה את רמת הפשיעה. 53% מהעומדים לדין בגילאים הנ"ל לא סיימו 12 שנות לימוד בבתי הספר ונשרו בדרך. רק לשם השוואה בקרב עם ישראל באותם גילאים 85.5% מסיימים את מסלול הלימודים כראוי.

בקרב אלו אשר הורשעו בדין, בשתי הרשעות או יותר, במהלך אותה שנה ואשר מכונים על יד הלמ"ס   'המועדים', המצב חמור עוד יותר. 64.2% מהמועדים לא סיימו 12 שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך, לעומת 41.6% מהעומדים לדין החדשים.

ומתי נשרו הפושעים הצעירים? 8.5% מכלל העומדים לדין נשרו עם סיום לימודיהם בכיתה ח, 16.7% נשרו במעבר מכיתה ט לכיתה י. 13.1% סיימו את לימודיהם בכיתה י, אולם לא המשיכו ללמוד בדרגות כיתה גבוהות יותר ופנו לרחוב. "מה יעשה בן ולא יחטא?".

נתון נוסף עוסק בזכאים לתעודת בגרות בקרב העומדים לדין, המורשעים והמועדים. באופן כללי 48.5% מכלל אוכלוסיית ישראל בגילים 29-20, היו זכאים לתעודת בגרות. אולם בקרב אלו עמדו לדין בשנת 2017, רק 8.3% היו זכאים לתעודת בגרות.

בקרב המועדים, שכאמור, הורשעו בבתי המשפט פעמיים באותה שנה צנח אחוז הזכאים לתעודת בגרות למספר קטן ועלוב של 3.3% בלבד.

Inner – Nadlan

כתיבת תגובה