היטל היצף מזערי בשיעור של 0.25% בלבד יוטל על יבוא מלט מיוון ומטורקיה • המס הוטל כפשרת ביניים, לתקופה של 30 חודשים, עד לבדיקת ההשפעה • גפני דרש היטל היצף בשיעור הנע בין 7.4% ועד 22.8% ל-5 שנים
יעקב פומרנץ 26.03.2019
מחאת עובדי מלט הר-טוב | צילום: יח"צ אכזבה בקרב יצרניות המלט בארץ: היטל היצף מזערי של 0.25% יוטל על יבוא מלט ממדינות יוון וטורקיה.
כפשרת ביניים, ועקב התנגדות האוצר להטלת מס יבוא בשיעור גבוה על יבוא המלט לארץ, אישרה אתמול ועדת הכספים בראשות יו"ר הוועדה חה"כ משה גפני הטלת היטל היצף בשיעור סמלי של רבע אחוז על יבוא מלט מטורקיה ומיוון וזאת לתקופה של 30 חודשים.
לעת עתה, נדחתה עמדת יו"ר הוועדה על היטל היצף בגובה שבין 7.4% ועד 22.8%, בהתאם ליצרנים, לתקופה של 5 שנים.
הפשרה על ההיטל הנמוך התקבלה תוך המשך בחינת המצב ורק כיוון שהטלת המס מאפשרת מבחינת החוק את המשך הליך הבחינה ושינוי ההיטל במידת הצורך.
בחינת המצב על פי ההחלטה, תהיה במהלך השנה הראשונה ממועד הטלת ההיטל, כך שתיבחן השפעתו על מקורות והיקפי היבוא, על מכירות 'הר טוב' ו'נשר' ועל מחירי המלט בשוק המקומי.
בהתאם לבדיקה יחליט השר האם יש מקום לפתוח בהליך של בחינה מחדש.
עילה נוספת לפי החלטת השר לפתיחת הליך בחינה מחדש ביוזמת הממונה תהיה כאשר שיעור היבוא מסך המכירות של המלט בשוק הישראלי יעלה על 50%.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני הסביר כי "החלטנו לאשר את ההיטל בגובה הזה, לאור כך שהממונה על ההיטל, דני טל, התחייב לנו שיבחן בתוך שלושה חודשים מהאישור, האם יש צורך בבחינה מחדש של גובה ההיטל, במסגרתה הוא יוכל להגדיל את ההיטל ככל שימצא שיש צורך נוכח מצב השוק.
"בנוסף החלטנו לאשר את ההיצף בעקבות פגישה של שר האוצר שר הכלכלה וגורמים נוספים עם ראשי מפעל מלט 'הר טוב' שנמצא בסכנת סגירה נוכח ההיצף, במסגרתה סוכם על קבלת ההיטל הזה מצד העובדים בתנאי שידאגו למסלול ראוי להמשך הפעלת המפעל והמשך העסקתם".
גפני אף קבל על כך שהסיכום עם המפעלים 'נשר' ו'הר טוב' כי ישמרו זכויות העובדים לא יושם. "מאז הפגישה אני שומע דברים אחרים. יש עובדים שעומדים ללכת הביתה, אני מגיע לסיכום עם השרים ופתאום טראח, חוזרים מההסכמות", אמר גפני.
הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה, דני טל הבהיר כי הוא "אכן מתכוון לבדוק אם יש מקום להליך שנקרא בדיקה מחדש. אם תאשרו את ההיטל יש לי אפשרות להמשיך ולעקוב אחר ההתפתחויות בשוק ולשנות במידת הצורך את גובה ההיטל, אחרת אאלץ להתחיל את כל הבחינה מחדש בהליך שימשך שנה וחצי".
היטל היצף – הוא היטל המוטל על סחורות המיובאות לישראל בהיצף (יבוא סחורות כשמחיר היצוא שלהן נמוך ממחירן המקובל על פי המוגדר בחוק). מטרת היטל ההיצף היא למנוע פגיעה בייצור המקומי של סחורות דומות לאלו המיובאות לישראל בהיצף.
"תבדקו כמה הם מרוויחים"
בישיבת הוועדה טען איה אבידור, משנה למנכ"ל נשר, כי "התחרות הלא הוגנת מכרסמת משמעותיות בתעשייה היעילה שזה נשר. נשר בשנה האחרונה פיטרה עובדים וצמצמה את יכולות האספקה. נשר לא יכולה להתמודד עם תחרות לא הוגנת".
לעומתו, חואייל הכט, מנכ"ל יבואנית המלט 'סימנט אי.אס' המייצגת את עמדת היבואנים אמרה: "דיון בהיטלי סחר ששייך ליחסי הסחר של מדינת ישראל לא שייך למפעל כזה או אחר. 3 שנים אחרי תחילת היבוא נשר עדיין מונופול, תבדקו כמה הם מרוויחים לא כמה אנחנו".
לפני מספר חודשים דנה ועדת הכספים בהצפת השוק הישראלי במלט טורקי, במסגרת דיון לעניין העדפת תוצרת התעשייה הישראלית. הוועדה ציינה כי לעמדתה חייבים לשים דגש על מצבו של מפעל המלט בהר טוב, ועל ההשלכות עליו ועל עובדיו אם לא יוטל היטל. חברי הוועדה והעומד בראשה, ח"כ משה גפני, קראו בדיון להטיל מיסוי משמעותי על תחום המלט נוכח מצבו הקשה של מפעל 'הר טוב'.
הוועדה המייעצת לשר הכלכלה בנושא, אשר מורכבת מנציגי ציבור, אנשי משרד הכלכלה ואנשי משרד האוצר, קבעה בהמלצותיה מנגד, כי אמנם יש היצף אך במכלול השיקולים אין להטיל היטל היצף.
כאמור, החלטת השר לבסוף הייתה להטיל היטל היצף על יבוא של מלט פורטלנד אפור מטורקיה ויוון בשיעור מינימלי של 0.25% על כל היצרנים שלגביהם מצא הממונה כי מתקיים יבוא בהיצף, לתקופה של 30 חודשים תוך המשך בחינת המצב. הטלת ההיטל מאפשרת מבחינת החוק את המשך הליך הבחינה ושינוי ההיטל במידת הצורך.
