האם סערת ביטולי פוליסות הביטוח הסיעודי על ידי חברות הביטוח הגדולות, צריכה לעבור מבחן רגולטורי של הממונה על רשות שוק ההון והביטוח? האם יש הצדקה לביטול הפוליסות? האם ייתכן שהכבדת הרגולציה, דווקא היא שגרמה לבריחת המבטחות? • נשיא לשכת סוכני הביטוח מפרסם מכתב חריף הדורש התערבות ממשלתית • בפועל, אין חברה בין לאומית המוכנה לבטח את המבטחות ונראה כי נטל הסיעוד יעבור לידי הממשלה
דוד שלומוביץ 06.11.2019
הכיסוי הסיעודי מתדרדר | אילוסטרציה: ארכיון סערת ביטולי ביטוחי הסיעוד מצד חברות הביטוח, ממשיכה לעורר גלים. כפי שפרסמנו מנורה, הראל והפניקס הודיעו לסוכני הביטוח על הפסקת מכירת ביטוחי הסיעוד, כאשר הסיבה הרשמית היא העלייה בתוחלת החיים וההתקדמות הרפואית המצליחה להאריך חיי חולים, גם כאשר הם במצב סיעודי מורכב. סיכון ההוצאות במקרה של שנות סיעוד רבות, עלה מאוד ולא משתלם לחברות הסיעוד. בעקבות זאת, חברות הביטוח ומבטחי המשנה שלהן, שלרוב הינן חברות בינלאומיות גדולות, חוששות לבטח את הלקוחות.
אתרי הכלכלה השונים מפרסמים, כי נשיא לשכת סוכני הביטוח, ליאור רוזנפלד, שיגר מכתב חריף ליועץ המשפטי לממשלה, בו הוא דורש לקיים בירור מעמיק בנוגע להפסקה הפתאומית של מכירת ביטוחי הסיעוד מצד חברות הביטוח. "קשה עד מאוד להתעלם מהאירוע כאשר מרבית החברות הדומיננטיות בתחום, עושות לכאורה מהלך אחיד להפסקת שיווק. עולה השאלה המטרידה כיצד מתרחש אירוע שכזה על ידי חברות ביטוח מפוקחות, אשר הנהלותיהן קמו יום בהיר אחד והחליטו לצאת בבת אחת מתחום הסיעוד".
רוזנפלד שואל בקול מה מתרחש כאן מתחת לפני השטח "נשאלת השאלה כיצד חברות הביטוח, אשר לכל אחת יש תחשיבים אקטואריים שונים, מבטחי משנה שונים, מאזנים שונים, מגלות בבת אחת שהן מתכוונות להפסיק לשווק ביטוחי סיעוד וזאת אף ללא כל התראה מוקדמת וללא מתן אפשרות לתת לציבור להיערך להנחיה שרירותית זו".
נזכיר כי פוליסת הסיעוד באה להציל משפחות, כאשר אחד מבני המשפחה נחשב לסיעודי. בחוק נקבע כי החל משנת 2018 רק דרך קופות החולים ניתן למכור פוליסות סיעוד קולקטיביות. במקביל המשיכו חברות הביטוח לשווק פוליסות סיעוד פרטיות.
"אלא שהנה", כותב רוזנפלד ליועמ"ש, "בהיחבא, בשקט בשקט, מודיעות החודש מרבית חברות הביטוח הגדולות, אשר משווקות ביטוח סיעודי פרטי, כי הן יוצאות מתחום מתן כיסוי ביטוחי לרכיב הסיעודי, וכל זה מתרחש בפרק זמן צפוף ומטריד".
רוזנפלד במכתב, עומד על כך שהיועמ"ש צריך להורות לחברות שהפסיקו את שיווקי הביטוחים בבת אחת, להמשיך ולשווק אותם עד למציאת הסדר אחר. העתק של המכתב נשלח גם לראש רשות שוק ההון, למבקר המדינה וליו"ר ועדת הכספים של הכנסת.
לטענתו כותב רוזנפלד כי "הוראות הרגולציה לא באו לידי ביטוי, כגורם שמוביל לביטול הכיסוי ואף קראנו, כי השינויים בהגדרות ניהול תביעות סיעוד אשר נכנסו לתוקפן במהלך ספטמבר 2019, כלל לא השפיעו על החברות באופן שיוביל עם כניסת ההוראות להפסקת פעילות.
"עולה השאלה מה נעשה במישור המעקב, לכאורה, של רשות שוק ההון כלפי התנהלות חברות הביטוח, ביחס לצמצום הכיסוי לביטוח סיעודי. שהרי בהתאמה להוראות סעיף 40 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, יש לבחון האם ניתנה הודעה לממונה על הכוונה לצמצם את הכיסויים הסיעודיים לציבור ועסקינן בפעולה כוללת של החברות המצריכה את אישור המאסדר בהתאם להוראות הדין".
כידוע, חברת הביטוח הצרפתית סקור (scor) שהינה מבטחת המשנה של רוב המבטחים הסיעודיים בארץ, הודיעה לחברות כי תפסיק את פעילותה בישראל, החל מינואר 2020, דבר שבהחלט אמור לתת מענה לשאלותיו של רוזנפלד. שהרי עתה, לקראת סוף השנה, אין להם מבטחת משנה שתוכל לערוב לכיסוי הביטוחי שלהן.
לעומת זאת, רחלי בינדמן ב'כלכליסט', מעלה תהייה, האם הממונה משה ברקת יקשיח חזרה את ההגדרות לחולה הסיעודי? בדברי פרשנות לסדרת הביטולים בתחום ביטוחי הסיעוד כותבת בינדמן כי "מתברר שהטענה היא שמבטחות המשנה, אותן ענקיות ביטוח בינלאומיות שעמן מתקשרות חברות הביטוח המקומיות כדי לגלגל לפתחן את רוב הסיכון הביטוח בביטוח הסיעוד, החליטו להפסיק לספק ביטוח משנה לחברות המקומיות גם מסיבה משמעותית נוספת – רגולציה שהקלה את תנאי הסף של הגדרת חולה סיעודי, באופן שהיום אנשים שבעבר לא הוגדרו כסיעודיים מוגדרים ככאלה".
בדבריה היא מפנה אצבע מאשימה לדורית סלינגר, הממונה לשעבר על הביטוח שפרסמה בזמן כהונתה חוזר יישוב תביעות חדש שמקל מאד על הגדרה של מבוטח סיעודי, לעומת תנאים קשיחים הרבה יותר שהיו קיימים לפניו, וכן כזה שמקשה על חברות הביטוח לשכור חוקרים פרטיים שיעקבו אחר המבוטחים ויצלמו אותם כדי להוכיח שאינם עומדים בהגדרות כדי לשלול מהם את קצבת הסיעוד.
השאלה היא כמובן כיצד הממונה על שוק ההון משה ברקת יתייחס לדרישה הזו. האם יסכין לחזור חזרה להגדרות הסיעוד המקוריות והקשוחות יותר? לדבריה, אם ברקת ייענה לכך, המשמעות היא כמובן שפחות אנשים יחסו תחת הגדרה של סיעודיים ויתקשו לקבל קצבת סיעוד.
ברקת עצמו התייחס לנושא כמה פעמים, ומלבד הצהרתו בכנס של גלובס, שאילו היה מנהל חברת ביטוח, היה יוצא מתחום הסיעוד, התבטא כמה וכמה פעמים, בעד כיסוי סיעוד ממלכתי. ייתכן שכך או כך, בהיעדר חברות מבטחות, הוצאות הסיעוד יפלו על כתפי הממשלה.