לא הסכימו לפצות על העמלות, וחטפו ייצוגית במיליונים

עורך הדין גיא גונן, בא כוח התובעים. צילום: יח"צ

אנשי מכירות רבים מסכימים לשכר בסיס נמוך תמורת עמלות גבוהות. יש מהם שמביאים הביתה מידי חודש עשרות אלפי שקלים, במיוחד בולט הדבר בתקופות חגים, אך מה קורה כאשר אנשי המכירות מפוטרים או מתפטרים? לפי מה נקבעים הפיצויים?

שלושה עובדים ביקשו לקבל את מלוא זכויות העובד המגיעות להם מחברת 'א.ל.מ' לאחר שפוטרו מהחברה. בא.ל.מ. דחו את בקשתם על הסף, ובתגובה הגישו השלושה, באמצעות פרקליטם עורך הדין גיא גונן ממשרד עורכי הדין גונן ושות', תביעה ייצוגית בשם שש מאות עובדי החברה.

לדברי גונן, החברה שילמה לעובדים זכויות סוציאליות, כמו פנסיה, פיצויים ופדיון חופשה ועוד, רק על סמך שכר הבסיס הנמוך אותו קיבלו מהחברה, ומבלי להתחשב בעמלות על המכירות שהיוו חלק נכבד משכרם – בניגוד לפסיקה.

פסיקה שהתקבלה בבית הדין הארצי לעבודה קבעה קריטריונים מתי בונוסים ועמלות מכירה – המתווספים לשכר הבסיס – יכללו כשכר לפיו משולמות זכויות העובדים. לטענת גונן, א.ל.מ מתעלמת מפסיקה זו – ומשלמת לעובדים רק על סמך שכר הבסיס הנמוך.

התביעה שהוגשה בשמם של שש מאות עובדים של א.ל.מ, הועמדה על סך תשעה מיליון שקלים. בתביעה נטען, כי א.ל.מ לא חתמה עם התובעים על הסכם העסקה, ולא נתנה בידם הודעה לעובד על תנאי עבודה. עוד נטען כי התובעים סיכמו עם תחילת העסקתם בחברת א.ל.מ על גובה שכר בסיס, אך החברה פיצלה בתלוש השכר את הסכום המוסכם לשכר בסיס ולשעות נוספות גלובליות, ולמעשה כלל לא שילמה לעובדים שכר עבור שעות נוספות אותן עבדו.

"אמנם בתלוש השכר מופיעה שורה של שעות נוספות גלובליות, אולם גם החברה התייחסה לשכר היסוד בתוספת שעות נוספות, כשכר בסיסי של התובעים", טוען עו"ד גונן. לדבריו, העובדים היו מוכנים לקבל שכר בסיס נמוך, בהסתמך על כך ששכרם יהיה בנוי על עמלות מכירה גבוהות. "אלא שהחברה", טוען עו"ד גונן, "לא כללה את העמלות ששולמו לתובעים בסכום השכר לצורך תשלום שעות נוספות, תשלומים סוציאליים, בחישוב השכר לצורכי פיצויים ובכלל, לחישוב תעריף שכר ליום או תעריף שכר לשעה".

שלושת העובדים שפוטרו והגישו את התביעה הייצוגית, הגישו תביעות אישיות. בתביעות אלו נטען כי החברה העסיקה את העובדים שעות עבודה רבות. המתכונת הבסיסית של שעות עבודתם הייתה שבועיים רצופים העסקה של שבעה ימים בשבוע, תשע שעות בימי חול, חמש שעות בימי ו' ובמוצאי שבת – חמש שעות.

בפועל, טוענים התובעים כי הועסקו שעות רבות מעבר לשעות התקן שנאמרו להם מראש. בנוסף, טוען עו"ד גונן, החברה נהגה לקיים כארבע פעמים בשנה מבצעי מכירות, שאותם כינתה "קרנבל" (מבצעים לפני ראש השנה ולפני פסח, מבצע לקראת סוף שנה ומבצע באמצע השנה. כל תקופת מבצע נמשכה כחודש). לצורך מבצעי ה"קרנבל" החברה שכרה ביתנים בגני התערוכה בתל אביב, אך קיימה את מחירי המבצע גם בסניפים – כך שעובדי החברה בכלל והתובעים בפרט, הועסקו בתקופת המבצעים כ–12 שעות ביממה, חלקם אף נדרשו לנסוע לתל אביב ולעבוד בביתן הנתבעת שבגני התערוכה.

לדברי עו"ד גונן, החברה נמנעה מלשלם לעובדים תשלום מוגדל על שעות נוספות, לא על עבודה בימי שישי ושבת – וזאת בניגוד לחוק. כמו כן נטען, כאמור, כי הזכויות הסוציאליות שניתנו לעובדים נגזרו רק משכר הבסיס והשעות הנוספות הגלובליות, ולא מהשכר המלא של העובדים, גם זאת בניגוד לחוק ולפסיקה.

לפני הגשת הבקשה לאישור תביעות העובדים כתביעה ייצוגית, פנה גונן בשם שלושת העובדים לא.ל.מ במכתב דרישה בו הועלו דרישותיהם. אך החברה דחתה מכל וכל את הטענות וגונן הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב גונן בקשה לתביעה ייצוגית בשם כל העובדים של א.ל.מ בשבע השנים האחרונות. גם אלה שפוטרו או התפטרו במהלך שנים אלו.

הכוונה היא כמובן לאותם עובדים שהיו זכאים לקבל עמלה, והנתבעת לא כללה את העמלה בשכרם לצורך חישוב התשלומים השונים עם סיום עבודתם – ההפרשה לפנסיה, פיצויי הפיטורים, פדיון חופשה ושאר הזכויות הסוציאליות של העובדים.

בבקשה לתביעה הייצוגית מבקשים התובעים מבית הדין להורות לחברה לספק נתונים על אודות חברי הקבוצות השונות בחברה, ולהורות לה להמציא את המסמכים ואת הנתונים לחישוב ולכימות הסעדים הנתבעים.

"בית הדין הנכבד מתבקש לקבוע כי הנתבעת פעלה שלא כדין, כאשר לא צירפה לסכום השכר לצורך התשלומים הסוציאליים לעובדים: העברות לקרן פנסיה, תשלום פיצויי פיטורים ותשלום פדיון ימי חופשה בסיום יחסי עובד מעסיק, את סכום העמלות החודשי הממוצע כנדרש על פי דין", נכתב בבקשה. בסך הכל הועמדה התביעה על סכום כולל של כתשעה מיליון שקל.