"לא חוזרים אחורה": המפקח על הבנקים מתיר להחזיק בנקים קטנים

המפקח על הבנקים בכנס 20 שנה לוועדת בכר | צילום: בנק ישראל

המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, נאם היום (יום א'), ה-20 באוקטובר 2025, בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר, שהתקיים ביוזמת מכון ספרא ואוניברסיטת תל אביב. בפתח דבריו, הודה חחיאשוילי לפרופ' דן עמירם ולמשה פרל על ארגון הכנס , וכן כיבד את זכרו ואת ערכיו של יוסי בכר, ראש הוועדה, שאותו הכיר כיו"ר דירקטוריון בנק דיסקונט. המפקח הזכיר כי בתקופת הרפורמה, המערכת הפיננסית התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים פוטנציאליים , והרפורמה ביטאה את תפקידם המרכזי של הרגולטורים לפעול לתיקון כשל שוק שעלול להביא לחוסר תחרות ולפגיעה בלקוחות וביציבות.

ואכן, להמלצות ועדת בכר הייתה תרומה חשובה בכך שהביאו ליצירת שוק אשראי עסקי "יחסית תחרותי", כפי שניתן לראות ברמת המרווחים ובהתפלגות האשראי בין הגופים הבנקאיים לחוץ-בנקאיים. יחד עם זאת, התחרות הקיימת בעולם האשראי העסקי נתמכה והמשיכה להתפתח גם מצעדים נוספים שנעשו במשק. לכן, לדעת המפקח, קובעי המדיניות צריכים להסתכל על מכלול של צעדים רגולטוריים ומדיניות הנעשים באופן מתמשך כדי לתת מענה לשינויים והתפתחויות בשוק.

בהמשך דבריו, סקר חחיאשוילי את המציאות הנוכחית של השוק, שלדבריו "זה לא השוק שהיה ערב רפורמת בכר". בשנים האחרונות נעשו צעדים תשתיתיים רבים להגברת התחרות במערכת הפיננסית, בעיקר במגזר הקמעונאי, ובהם מאגר נתוני אשראי, הבנקאות הפתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים ורפורמת שקיפות במשכנתאות. בצד הדחיפה הרגולטורית, ניכרים גם ההשפעות של שינויים טכנולוגיים המייצרים הזדמנויות לשחקנים חדשים. בתוך כך, הגופים הפיננסיים עצמם השתנו ומשתנים: הגופים המוסדיים נכנסו חזק לתחום האשראי לעסקים גדולים , ובתחום האשראי הצרכני, נתח השוק של החוץ-בנקאיים עומד כיום על כ-30% לעומת מעל 90% בנקאי לפני הפרדת חברות כרטיסי האשראי. המגמה היא ברורה, ציין חחיאשוילי, לפיה "השוק הולך למודל יותר בנקאי של הגופים הפיננסיים".

בהינתן תמונת שוק זו, התייחס חחיאשוילי להמלצה לאפשר לגופים מוסדיים להחזיק בנקים קטנים, וטען כי מדובר במענה להתפתחויות הקיימות בשוק. הוא הדגיש כי ועדת בכר התייחסה להפרדה מהבנקים הגדולים, אך לא למציאות של בנקים קטנים בהחזקה מוסדית. לפיכך, לדעתו "אנחנו לא באמת חוזרים אחורה מהמלצות ועדת בכר אלא מדייקים את ההמלצות ומתאימים אותן לעידן הנוכחי". המפקח הסביר כי הצוות הבין-משרדי נתן מענה לחששות מריכוזיות וניגודי עניינים באמצעות מגבלת היקף פעילות לבנקים כאלה (עד 2.5% נכסים עם אפשרות העלאה עד 5%) , הגדרת איסורים נקודתיים לטיפול בניגודי עניינים , והמלצה על סמכות פיקוח על חברות החזקה פיננסיות.

מלבד זאת, הוצגה המלצה מרכזית נוספת – רישוי מדורג למערכת הבנקאית, שנועדה לאפשר לבנקים חדשים לבנות מודל עסקי גמיש, לפנות לאוכלוסיות לקוחות מסוימות ולתת שירותים נבחרים. במסגרת זו, הוגדרו שלוש מדרגות פיקוחיות בהתאם להיקף הנכסים , ולכל אחת תותאם אסדרה ההולמת את חשיבותה המערכתית וגודלה. המפקח הדגיש כי המטרה היא שתהיה רגולציה ברורה ומאוזנת שתותאם לפעילות ולסיכונים של הגוף, לרבות הסיכונים המערכתיים.

המטרה של המהלך כולו היא הגדלת התחרות בשווקים הפיננסיים על ידי עידוד גופים חוץ בנקאיים לקחת את פעילותם לשלב הבא, שיכלול גם גיוס פיקדונות ציבור. המפקח הביע אופטימיות כי יישום ההמלצות יביא ליצירת מערכת מאוזנת ומגוונת יותר, הכוללת גופים גדולים וגופים קטנים יותר שיאתגרו אותם כל הזמן מלמטה. הוא התחייב כי הפיקוח על הבנקים ימשיך למנף את הרגולציה והכלים שברשותו לטובת המשק והציבור, בעידוד חדשנות, הגברת התחרות ושמירה על יציבות המערכת הבנקאית והפיננסית.