"לא ייתכן שרק 34% עברו בחינות הסמכה לעריכת דין"

מבחן | צילום אילוסטרציה: יוסי זמיר, פלאש 90

ועדת החוקה קיימה אתמול (ב') דיון בנושא שיעור הנכשלים הגבוה בבחינת ההסמכה לעריכת דין, ביוזמת הח"כים אוסאמה סעדי, אחמד טיבי, קארין אלהרר, שלמה קרעי, קרן ברק, אוריאל בוסו ונוספים.

 יו"ר הועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "ממוצע של 34% של עוברים בקרב הניגשים, זה רמזור אדום. אם חברי הוועדה טעו בגדול אני מצפה שימחקו מה שצריך בלי קשר לקורונה. בנוסף, כמו שהעברנו בוועדה חוקים של דחיית סנקציות כלכליות לתקופת הקורונה, בתקופה זו הייתי עושה פקטור. שמענו תיאור של אם לארבעה שצריכה ללמוד בלי ספריות כשהילדים בבית, תיישרו קו לתקופה הזו ולא נעצור בכך כדי שלא נתכנס כאן עוד כמה שנים. ננסה יחד למצוא את הבעיה השורשית של המקצוע בלי להרוס אותו". הוא פנה לראש לשכת עורכי הדין "להפעיל לחץ על הוועדה" ולשר המשפטים "שיבחן את כל הכלים שבידו. אני קורא לוועדת הבחינה שבידיה הסמכות לקבוע פקטור, אני לא רוצה לכפות את זה. יש לזה הצדקה, זו הוראת שעה וזה גם צו השעה".

עו"ד אבי חימי ראש לשכת עוה"ד: "כמי שנולד בפריפריה בקרית שמונה, אני האחרון שיציב תקרת זכוכית למישהו בעולם הזה. אין לזה בסיס. אני מלווה את הנבחנים ומתייחס אליהם כבנינו ובנותינו. משרד הבריאות קבע קפסולות 50 וקבעתי קפסולות 10 עד 20 כדי להקל למרות העלות הגבוהה. הלוואי שכל מי שכשיר יעבור. האיי קיו לא ירד אבל אולי תהליך ההכשרה השתנה עם השנים? מפעם לפעם האחוזים פוחתים כי יש כאלו שניגשים פעם שמינית תשיעית ועשירית, זה אותו שובל שלא מצליח לעבור. הודעתי עם כניסתי שאני רוצה לעשות את קריטריון הכניסה בהתחלה ולא בסוף. ביקשתי להקים ועדה ציבורית והשר ניסנקורן הודיע שהיא תתכנס בתוך כשלושה שבועות לייצר פתרון הוליסטי".

בהתייחסו לוועדה הבוחנת אמר כי היא "הוקמה במשמרת של השר אוחנה שהיה יקיר המתמחים. לראשונה הוא מינה שופטים בדימוס שכולם עושים עבודתם בהתנדבות. לאחר מכן מינה שני נציגי אקדמיה מהמכללות והשופטים נבחרים בהתייעצות עם הנשיאה. אין ללשכה שום מעמד בקביעת הוועדה הבוחנת. בשנה וחצי שאני בתפקיד דיברתי עם יו"ר הוועדה הבוחנת אולי 12 פעמים לעדכן בנושאים טכניים כמו הקפסולות. אין לנו חלק ונחלה בכתיבת הבחינות. הלשכה מקבלת כל אדם מוכשר לשורותיה באהבה. לוועדה הבוחנת הוגשו 8000 ערעורים והשגות וב-26.10 אמורות להיות תשובות. הם בודקים כל שאלה מקצועית".

"ה-IQ של המתמחים לא ירד"

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "הדפנו ניסיונות חוק שנועדו להרוס את הלשכה שממלאת תפקיד חשוב מאוד. 1884 נכשלו בשיעור של 67% והיינו בסרט הזה כבר ב-2018. חזרנו לכ-33% עוברים. אחרי הבחינה פניתי ליו"ר הלשכה עו"ד חימי שמדובר בבחינה לא הוגנת ומכשילה. המספרים מדברים בעד עצמם. באוניברסיטה העברית ב-2018- 96% עוברים ובאוגוסט 2020 -78%, ב2013, 2014, 2015 אחוזים גבוהים ביותר גם באוניברסיטאות נוספות. הציון הממוצע של כלל העוברים -54, כלומר נכשל. בואו נמצא פתרון לפני שניאלץ לחוקק חוק".

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "מדובר באנשים שהשקיעו מיטב כספם, חלקם עם משפחות. בתקופה ששלמה כהן היה יו"ר הלשכה שיעור ההצלחה היה פי 2.5 ולאחריו הייתה ירידה דרסטית, ללא שהיתה ירידה באיי קיו של המתמחים. הסיבה היחידה היא העלאת קושי הבחינות. אני יכול להבין שרוצים להוריד את מספר המתמחים בשוק אבל לא אחרי שמוציאים את מיטב שנותיהם וכספם ואז זורקים אותם לעזאזל. לא צריך לרחם או לעשות טובה, רק לפעול בהגינות. שיעור הממוצע 34% ושל הערבים כ-7% זה לא סביר ומקומם. 1884 נכשלים זה 1884 שהשקיעו מאמץ ומישהו נתן להם אגרוף בפנים. אני בעד רמה נאותה אקדמית מצוינת בכל המקצועות אבל אם מעלים את רמת הבחינה הם ייכשלו".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד תל"ם): "הייתה החלטה של יו"ר הלשכה ושרת המשפטים דאז להוריד את מספר המתמחים בשוק. הייתה בחינה שהורידה את המספר ולשכת עוה"ד טענה שזו לא היא. אני בעד עו"ד מצוינים, רק שאת ההחלטה הזו צריך לעשות מהיום הראשון ולא מנקודת הזמן האחרונה".

ח"כ שלמה קרעי (הליכוד): "זה נראה יותר כמו שמירה על גילדה קיימת מאשר חתירה למצוינות. אחוז מעבר כ"כ נמוך וציון כ"כ נמוך מחייב פקטור. אנחנו בתקופת קורונה, אנשים התקשו הרבה יותר מבתקופה רגילה ולכן ההתחשבות צריכה להיות לפנים משורת הדין".

ח"כ קרן ברק (הליכוד): "אנחנו מקלים כל כך הרבה בענפים שונים בגלל הקורונה, אז דווקא בתקופה כזו היה מקום לסייע ולא להרע ולהכשיל. יש לחשוב מחשבה נוספת איך לבוא לקראת אותם אנשים בצורה אמיתית, איך מתקנים את העוול שנעשה לאלו שנפגעו עכשיו".

ח"כ ע'דיר כמאל מריח' (יש עתיד תל"ם): "בטווח הקצר אפשר לתת פקטור ובטווח הארוך- לבחון מחדש את דרך הבחינה".

ח"כ סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): "מקצוע עו"ד הוא בשוק החופשי ומי שלא טוב ייכשל בשוק ולכן אין צורך בבחינה לסינון. אפשר לקיים תחנה ראשונה במכללות ובאוניברסיטאות ולאחר מכן בלימודים. מי שלא טוב ייפרד מהמקצוע".

מי מנסה להכשיל?

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו): "כשבאים לדבר על ארגון שפועל כגילדה רואים את אותן תופעות. הבעיה היא שהלימודים מהווים מנוף לקבלת כספים ואז או שהלימודים אינם במסלול נכון או שהמכללות מתייחסות לכך כמסלול הכנסה. הפתרון צריך להתחיל מהיום, לתת תקווה לכל אלו שבין הפטיש לסדן".

ח"כ גדעון סער (הליכוד): "כל אחד מאתנו שעבר את הבחינה יודע באיזה קושי מדובר, ולא רק מהבחינה של הקורונה ומה שהביאה איתה, כשיש ילדים בבית ואלו התנאים שהם לומדים למבחן, יש לתת לכך משקל".

ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס): "ראוי לקדם חוק שייטיב עם המתמחים. אנחנו מוצפים בפניות אין סופיות של מתמחים שהגיעו לפת לחם, בהרגשה שמישהו ניסה להכשיל".

ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת): "כשרואים קו יציב של ירידה משנה לשנה וממועד למועד עולה השאלה עד כמה הבחינות תקפות ועד כמה מעוניינים שהן תהיינה תקפות. זה שאחוזי הממוצע וגם מספר הנבחנים יורד, צריך לעורר שאלה של תקפות".

ח"כ אסנת הילה מארק (הליכוד): "הובלתי מאבק ארוך והצלחנו להוריד את ציון העובר מ-65 ל-60 וחשבנו שנכון להשוות את עריכת הדין ליתר המקצועות. הצעתי חוק לפירוק לשכת עוה"ד אך בנקודת זמן זו, לא נכון עוד ועוד לדרדר את הציון כלפי מטה. צריך לשמור על רמת המקצוע מצד אחד ומצד שני לא יכול להיעשות ויסות מקצוע ע"י הבחינה. מתמחים רבים חשים שהבחינה בלתי עבירה ולכן אולי רק במועד הזה של נפגעי הקורונה צריך לעשות משהו. כמו ב-2018 שניתן מועד מיוחד מצד שני שלא נפרוץ את גבולות המקצוע. הייתה תקופה מיוחדת אבל יש למתוח קו".

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה): "עם בעיית הלימוד בזמן קורונה יש להתמודד בנפרד. אנחנו מוצאות ומוצאים עצמנו פעם אחר פעם מול השבר הזה, הטונים היו בכנסת ה-20 לאורך שבועות ארוכים, אנשים התמוטטו כאן, ולא יכול להיות שזה קורה שוב. יש בעיה של יותר מדי עו"ד, לא ייתכן שזה קורה פעם שלישית או רביעית. מטרידה לא רק שאלת ההוגנות אלא כשהבחינה מנוסחת לא עניינית ולא בתום לב, אין סיבה שאחשוב שהבחינה תוציא את עוה"ד הטובים ביותר. צריך להוציא את הבחינה מהידיים הלא אחראיות של לשכת עוה"ד".