מתחילת משבר הקורונה מדד אמון הצרכנים בירידה • אך בעוד שבחודש מאי חל שיפור קלוש בתקווה שהביעו הצרכנים במשק הישראלי, יוני ויולי מסמלים שוב ירידות באמון • ודווקא במשק הבית המצב עתיד להישאר סטטי
דוד שלומוביץ 13.08.2020
מדד אמון הצרכנים | צילום אילוסטרציה: stockyimages, שאטרסטוק אמון הצרכנים בירידה. על רקע משבר הקורונה ממשיכים בלמ"ס למדוד את אמון הצרכנים. על פי הסקר האחרון לחודש יולי 2020 ירד מדד אמון הצרכנים המסכם ארבעה מאזנים שונים ל-30%-, ואילו מדד אמון הצרכנים היחסי ירד ל-35, לאחר שביוני ירד ל-63. בלמ"ס מדגישים כי במאזן המתייחס לכוונות של הפרטים לרכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה חלה החמרה והוא ירד ל-42%-, לאחר שביוני עמד על 28%-.
בהסבר לדברים מציינים בלמ"ס כי מדד אמון הצרכנים הוא תחום הנע בטווח שבין מינוס 100 לבין פלוס 100. ככל שערך המדד קרוב יותר לגבול העליון, כך הוא מעיד על אופטימיות גדולה יותר בקרב האזרחים המתושאלים בסקר, וככל שערך המדד קרוב יותר לגבול התחתון, כך הוא מעיד על פסימיות רבה יותר. מדד קרוב לאפס מצביע על היעדר ציפיות לשינוי במצב הקיים. מדובר בסקר הנעשה במדינות רבות בעולם והוא תואם את ההנחיות של ארגון ה-OECD לסקרים מסוג זה. בישראל נערך הסקר פעם בחודש החל ממרץ 2011. בחודשים האחרונים מבוצע הסקר פעמיים בחודש והוא מיועד למשש את הדופק הכלכלי של האזרחים.
ירידת מתח, התייצבות והחמרה נוספת
בעקבות משבר הקורונה החל מחודש מרץ חלה ירידה בערך מדד אמון הצרכנים ובמאזנים המרכיבים אותו. גם לאחר השיפור בחודש מאי – חלה שוב החמרה בחודשים יוני ויולי. בלמ"ס מסבירים כי בחודש יולי מדד אמון הצרכנים ירד לערך הנמוך ביותר שלו, שנמדד בחודש אפריל השנה 2020 בתקופת הסגר. בחודש מאי, כאמור, חל שיפור ניכר בערכו של המדד והוא עלה מעט, אולם בחודשיים האחרונים חלה שוב החמרה המצביעה על כך שהציבור פסימי יותר בנוגע למצב הכלכלי של משק הבית ושל המדינה. ההחמרה משקפת את הזיקה ההדוקה בין מערכת הציפיות וההערכות הסובייקטיביות של האזרחים, לבין השינויים במצב של הכלכלה הישראלית על רקע משבר הקורונה.
מדד אמון הצרכנים החדש מורכב מממוצע המאזנים של תשובות הנסקרים לארבע שאלות, כך שניתן בשקלול הסופי משקל של רבע ציון לכל שאלה. מתוך ארבעת המאזנים המרכיבים את המדד, חלה החמרה במאזן המתייחס לכוונות של הפרטים לרכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה. לנסקרים ניתנת האפשרות לבחור אחת מבין האפשרויות: הרבה יותר / מעט יותר / דומה / מעט פחות / הרבה פחות. בשקלול הנתונים ירד המדד בחודש יולי ל-42%-, לאחר שביוני עמד על 28%-, כלומר אזרחי מדינת ישראל מעריכים שבחודשים הקרובים הם ימנעו מרכישות גדולות לעומת השנה שעברה.
שאלה נוספת עוסקת האם צפוי שינוי במצב הכלכלי בישראל ב-12 החודשים הבאים. אפשרויות התשובה הן: ישתפר מאוד / ישתפר מעט / לא ישתנה/ יחמיר מעט / יחמיר מאוד. שקלול תשובות הנסקרים מצביע המאזן על ציון לחודש יולי של 43%-, לאחר שביוני הוא ירד ל-34%- (במאי 13%-; באפריל 54%-; במרץ 45%-).
המצב סטטי, עם פסימיות קלה
אופטימיות זהירה נצפתה במאי בשאלה האם צפוי שינוי במצב הכלכלי של משק הבית ב-12 החודשים הבאים. אפשרויות התשובה הן: ישתפר מאוד / ישתפר מעט / לא ישתנה / יחמיר מעט / יחמיר מאוד. המאזן עומד ביולי על 13%- לעומת 6%- בחודש יוני. כאמור, בחודש מאי הוא עלה לערך חיובי של 5% והעיד על אופטימיות זהירה, זאת לאחר שצנח וקיבל ערכים שליליים בחודשים מרץ (15%-) ואפריל (19%-).
מאזן חודש יולי מצביע על כמעט אפס אחוז שינוי בכל הקשור לשאלה בדבר השינוי שחל במצב הכלכלי של משק הבית ב-12 החודשים האחרונים. אפשרויות התשובה הן: השתפר מאוד / השתפר מעט / לא השתנה / החמיר מעט / החמיר מאוד. המאזן עומד ביולי על 22%- לאחר שבחודש יוני הוא נקבע על 23%-. משמעות התשובה היא, אמנם אולי לא נרכוש מוצרים גדולים בחודשים הקרובים ומצבה הכלכלי של מדינת ישראל צפוי להיות על הקנטים, אולם בכל הקשור לשינוי במשק הבית אין כרגע שינוי והמצב סטטי עם נטייה לחשש בתוספת פסימיות קלה.
ככלל, מהשוואה בין נתוני המחצית השנייה של חודש יולי, לעומת המחצית הראשונה של החודש עולה כי לא חל שינוי ניכר בערכי מדד אמון הצרכנים ובערכי ארבעת המאזנים המרכיבים אותו, בין שתי המחציות. במחצית השנייה של חודש יולי עומד מדד אמון הצרכנים על 32%-, לאחר שבמחצית הראשונה של החודש הוא עמד על 28%-. המסקנה הכללית של הלמ"ס היא שהציבור יותר פסימי לאחרונה בנוגע למצב הכלכלי.
