לא נגענו: העסקאות ללא מגע וללא הצגת כרטיס חגגו ב-2020

המשק הפסיד עסקאות של 32 מיליארד שקל ב-2020 בגלל הקורונה • כך משערים בבנק ישראל על פי נתוני הפעילות בכרטיסי החיוב לשנת 2020 • מי משלם בכרטיס שאינו נוכח (אונליין, עסקה טלפונית), מי עצר את הקניות כשהוכרז על סגר וכמה עסקאות ללא מגע בוצעו בטכנולוגיה החדשה?

השבב החכם בטכנולוגיית EMV בכרטיסי האשראי | shutterstock

בבנק ישראל מסכמים את הפעילות בכרטיסי חיוב בשנת 2020 ובמהלך משבר הקורונה. על פי הנתונים שנאספו משירותי בנק אוטומטיים (שב”א) ועברו עיבוד של בנק ישראל, סך העסקאות בכרטיסי החיוב בישראל בשנת 2020 הסתכמו ב-347 מיליארד שקל, ירידה של 1.1% בהשוואה לסך של 350.8 מיליארד שקל בשנת 2019.

במסמך הסיכום מציינים בבנק ישראל, כי קצב הגידול הממוצע בשלושת השנים שלפני-כן היה מעל ל-8%. כלומר, שנת 2020 ללא משבר הקורונה הייתה אמורה להסתיים עם סך עסקאות בכרטיסי החיוב המתקרב ל-379 מיליארד דולר – המשק הפסיד עסקאות של 32 מיליארד שקל לערך, עקב משבר הקורונה.

שיפור בכל סגר

בבחינת סך העסקאות בכרטיסי חיוב לפי חודשים משנת 2013 ועד לשנת 2020. עולה כי בשיאו של הסגר הראשון (אפריל 2020) נצפתה הירידה הגבוהה ביותר בפעילות בכל שנת 2020, ובהשוואה לחודשי אפריל משנים קודמות, רמת העסקאות בחודש אפריל 2020 דומה לרמת העסקאות שנצפתה בחודש אפריל 2015. נסיגה של 5 שנים לאחור.

בתקופת הסגר השני (ספטמבר ואוקטובר 2020) נצפתה ירידה מתונה יותר בפעילות בהשוואה לסגר הראשון. רמת העסקאות בשיא הסגר השני בחודש אוקטובר 2020 דומה לרמת העסקאות שנצפתה בחודש אוקטובר 2017.

בבנק ישראל מוסיפים בהערת אגב כי מנתוני העסקאות בכרטיסי החיוב של ינואר 2021 – שאינן מופיעים במסמך שפורסם – עולה, כי רמת העסקאות בסיום הסגר השלישי זהה לרמת העסקאות בינואר 2019. דהיינו בהשוואה לנתוני החודשים בשנים הקודמות – רמת העסקאות בכל סגר משתפרת.

ייתכן כי תוצאות אלו מעידות על התאמות שהצליח לעשות המשק הישראלי, על מנת להמשיך ולפעול בצל מגפת הקורונה ומגבלותיה.

סך עסקאות בכרטיסי חיוב בשנים האחרונות

הכי חסכנים: הירושלמים

ניתוח נוסף שנערך בבנק ישראל, בחן את סך העסקאות החודשי בכרטיסי חיוב בחלוקה למחוזות בישראל. מהניתוח עולה כי הירידות הגבוהות ביותר בפעילות כרטיסי החיוב בסגר הראשון נצפו בקבוצת היישובים השייכים למחוז ירושלים (כ-37%-) ובקבוצת היישובים השייכת למחוז חיפה (כ-30%-). לעומת זאת, במחוז תל-אביב והמרכז נצפו ירידות נמוכות יותר (כ-20%-).

בסגר השני הירידות הגבוהות ביותר בפעילות כרטיסי החיוב נצפו במחוז ירושלים (כ-25%-), בדומה לסגר הראשון, אולם כאן מחוז דרום רשם את הירידה הגדולה (כ-20%-). ירידות נמוכות יותר בפעילות נצפו במחוז תל-אביב (כ-8%) ובמחוז יהודה ושומרון (9%-).

במצטבר, קבוצת היישובים השייכת למחוז ירושלים חוותה את הירידה הגדולה ביותר בפעילות כרטיסי החיוב כתוצאה מהסגרים. בנוסף, בטווח שבין הסגרים ניכרת התאוששות ברמת העסקאות בכל המחוזות וזאת בהשוואה לרמת העסקאות בחודשים המקבילים בשנת 2019.

העם עובר לאונליין

נתון נוסף שיכול להעיד על הסתגלות המשק לנוכח מגבלות התנועה הינו העלייה בשיעור העסקאות מרחוק. בבנק ישראל מחלקים את התנועות בכרטיסי חיוב לכרטיס-נוכח / כרטיס לא-נוכח. דהיינו, עסקה בכרטיס נוכח: עסקה המבוצעת בנוכחות פיזית של כרטיס החיוב במסוף בית העסק. עסקה בכרטיס לא נוכח: עסקה שאינה מבוצעת בנוכחות פיזית של כרטיס חיוב במסוף בית העסק. קבוצה זו כוללת עסקאות טלפוניות ועסקאות במסופי רכישה מקוונים ברשת האינטרנט.

Inner article

על פי הנתונים שנאספו ומניתוח של המחוזות השונים ניתן לראות כי הציבור הישראלי הבין שהרכישה מרחוק היא-היא הפתרון. גם כאשר יש סגר אפשר לרכוש דרך המחשב ובטלפון מכל הבא ליד. הניתוח מעלה כי שיעור העסקאות בכרטיס לא-נוכח עלה בכל המחוזות בתקופת הסגרים, כאשר בקבוצות היישובים השייכים למחוזות המאופיינים בשגרה בשיעור גבוה של עסקאות מרחוק (תל אביב ירושלים ומרכז) – חלה עלייה ברכישות מרחוק של כ-10%. עלייה מתונה יותר התרחשה ביתר המחוזות (כ-5%). בנוסף ניתן להבחין במגמת העלייה על פני הזמן בשיעור העסקאות בכרטיס לא נוכח במחוזות תל-אביב ירושלים והמרכז.

ללא מגע

יש לציין, כי נתוני כרטיסי החיוב מייצגים סיכום חודשי של כלל העסקאות שבוצעו במסופי התשלום בבתי העסק בישראל בהתאם לכתובת רישום היישוב של בתי העסק. כלל הנתונים שבאמצעותם בוצע הניתוח מטה משקפים את העסקאות שבוצעו בבתי עסק בתחומי ישראל בלבד. כלומר, ללא עסקאות מחזיקי כרטיס חיוב שהונפק על ידי נותן שירות תשלום מישראל בחוץ לארץ, או ברכישה מקוונת בבתי עסק מחוץ לארץ.

מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, מר עודד סלומי: “במהלך המשבר רכישות שנעשות בדרך-כלל באופן פיזי, עם כרטיס חיוב בבית עסק, עברו להתבצע דרך יישומון, אתר אינטרנט או טלפונית. אמנם ראינו ירידות מהותיות במחזורים בתקופות הסגרים, אך המערכות אפשרו לתשלומים להמשיך להתרחש.

“כשיצאנו מהסגרים, הרבה צרכנים שילמו עם כרטיסי החיוב הפלסטיים בתשלום ללא מגע, בעזרת טכנולוגיית ה-EMV החדשה שהובלנו את המשק להטמיע. כך, מחזור כרטיסי החיוב בישראל בשנת 2020 ירד ב 1.1% בלבד, למרות הסגרים ולמרות משבר הקורונה. לאורך כל הדרך בנק ישראל פעל ופועל רבות על מנת למנף את הנתונים הכמותיים הנאספים מכלל מערכות התשלומים המבוקרות במדינה, כדי  לסייע בקבלת החלטות בתקופת המשבר”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה