המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר |צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת כפי שהערכנו, בנק ישראל העלה את הריבית ב-50 נ"ב לרמה של 4.25% וזאת למרות ההכוונה העתידית הקודמת שלו כי הריבית הטרמינלית תעמוד על 4.0%.
מבט מלמעלה מראה שלמעשה לבנק ישראל לא הייתה ברירה – האינפלציה הפתיעה בשבוע שעבר כלפי מעלה וקצב האינפלציה השנתי האיץ ל-5.4% כולל האצה בחלק מרכיבי הליבה הקריטיים. בנוסף, הצמיחה ברבעון האחרון הייתה חזקה עם עלייה של 5.8%. עם מספרים כאלו, קשה היה להצדיק ירידה בקצב העלאות הריבית.
בטיעונים להחלטה בבנק ישראל מציינים כי האינפלציה בישראל ממשיכה להיות רחבה מדי ובמקביל הפעילות הכלכלית ממשיכה להיות חזקה מאוד ושוק העבודה הדוק. בנוסף מתייחסים בבנק ישראל לסביבה העולמית ומציינים כי אמנם נרשם שיפור בצמיחה העולמית, אך זו עדיין מתונה וכי למרות שהאינפלציה החלה לרדת, ניכר כי "התמתנות אינפלציית הליבה איטית יותר". במלים פשוטות – לראייתם טיעון האינפלציה "הדביקה" מקבל חיזוק בתקופה האחרונה.
בסיכום, וזה מה שבאמת חשוב, כותבים חברי הועדה כי "…לכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות וההתפתחות באינפלציה…"
זוהי נקודה קריטית במיוחד והייתה מחוייבת המציאות – בנק ישראל היה חייב לאותת שתהליך העלאות הריבית יימשך כתלות בנתונים השוטפים, וזאת למרות שהריבית כבר ברמה של 4.25%, מעבר למה שהם העריכו קודם לכן. למה מחוייב מציאות? כל אמרה אחרת הייתה מתפרשת בשוק כסוף פסוק מבחינת העלאות הריבית, מה שעשוי היה לייצר התרחבות לא רצוייה של התנאים הפיננסים. האם זה יעבוד? עוד חזון למועד.
הנטל על הציבור צפוי לגבור
אנו מצפים שהנגיד, הפרופ' ירון, וייתכן שגם אנדרו אביר, סגנו – ייצאו בקרוב להצהרות בתקשורת ויאותתו כי למרות הקושי שהעלאות הריבית אלו מייצרות למשקי הבית, סביבת האינפלציה הנוכחית מחייבת אותם להמשיך בתהליך וכי הנזק מהתקבעות האינפלציה גבוה מהנזק מהאטה כלכלית. אין ספק שנתוני הפעילות האחרונים רק נסכו עוד ביטחון בקרב חברי הוועדה שהמשק הישראלי עדיין לא קרוב למיתון, מה שמאפשר להם להמשיך בתהליך.
עם זאת, חשוב לציין כי התגובה של הפעילות הכלכלית להעלאות הריבית אינה מיידית ולוקחת זמן רב – בין שנה לשנתיים כך שאפקט העלאות הריבית על הפעילות הכלכלית המקומית עדיין לא ממש בא לידי ביטוי, למעט בשוק הנדל"ן בו אנו רואים האטה משמעותית ברכישות.
אפקט הריבית צפוי ולהתעצם במהלך החודשים הקרובים ולהכביד על הפעילות הכלכלית בהמשך השנה – אנו מצפים לפגיעה משמעותית יותר בצריכה הפרטית כאשר הפגיעה במשקי הבית מגיעה משני כיוונים – האינפלציה מצד אחד, והריבית מצד שני פועלים בתנועת מלקחיים על ההכנסה הפנויה של משקי הבית – תהליך של שחיקה מתמשכת שיוביל באופן בלתי נמנע לחולשה רבה יותר בצריכה הפרטית ב-2023. מצד אחד יוקר המחייה עולה, מצד שני ההלוואות והמשכנתאות רק ממשיכות להתייקר.
הכותב הינו הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות
