להיצמד לחזון ולא להפסיק לחלום

אילוסטרציה: Marta Design, 2jenn | שאטרסטוק

אז אחרי שסיימנו להשמיץ את הרשתות החברתיות. גמרנו לרדת על עצמנו שאנחנו שורצים שם ולא בחיים עצמם. ואחרי שכבר החלטנו למנן, לסנן, לרענן ולמיין את הצריכה האובססיבית שלהן, ראיתי את ההודעה הזאת במסנג'ר של העמוד העסקי שלי בפייסבוק.

"חייבת פגישה איתך דחוף ב-14 לחודש". הצצה קטנה ביומן הבהירה לי שהתאריך העברי הוא ח"י אייר. וזה היום שלי ושל רבי שמעון. אבל בגלל שהיא כתבה לי שהיא רוצה פגישה בתאריך מסוים ומוגדר כל-כך, הבנתי את הצורך ועניתי לה: "רק אם תבואי בשמונה בבוקר".

בקיצור, אמרה שתבוא. אמנם מוזר אבל בינינו, לכולנו לא חסרות מוזרויות. "אתקשר קודם לשיחת היכרות", כתבה לי לאחר שאישרה את הפגישה. שיחת ההיכרות הייתה קצרה והיא אכן הופיעה ביום המיועד בשעה המיועדת לפגישת ייעוץ.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו ל'ביזנעס' בפייסבוק

הייתי קצרה בזמן. בתשע כבר הייתי צריכה לצאת לסדנה. למרות זאת הפגישה הייתה מרתקת, ואפילו לשביעות רצונה. היא הגיעה עם חברה טובה שאף היא ניצלה את ההזדמנות להתייעצות. השאלות היו די סטנדרטיות: איך נכון לפרסם את העסק שלה, באיזה עיתון, מה לכתוב, איך וכמה. ביום שישי שלאחר מכן כבר ראיתי את המודעה בעיתון. חטפתי בוקס בבטן כשגיליתי שבחרה לפרסם מסר שונה מזה שעליו המלצתי. שאלתי את עצמי במה טעיתי.

והנה העצה שלי (חינם) לכל מי שעוסק בתחום הייעוץ העסקי ובכלל. אף פעם אי אפשר לדעת בפגישת ייעוץ על איזה אוזניים יפלו הדברים, והאם יטואטאו מתחת לשולחן כחפץ שאין בו ערך. לכן, כדי לא לחטוף "בוקס" בבטן, צריכים להפנים שבתהליך ייעוץ, היועץ הוא רק ה"משפך". הוא מעביר את המסר המקצועי ולא אחראי למה שייעשה בו. אני רק מעבירה את המסר. מה שעושים עם זה אחרי זה לא בידי וגם לא באחריותי. מה גם שלעיתים זה בניגוד לרצוני או לעצתי.

ועכשיו סיפור קצר עם מוסר השכל לכל מי שרוצה לחלום ולהגשים חלום עסקי כזה או אחר. בעולם העשייה אנחנו חיים לא בעולם המחשבה ואף לא בעולם הדיבור. לפעמים קשה לעשות את הצעד הראשון בדרך לבעלות על עסק.

חברה שהקימה בית ספר לאימון עסקי, סיפרה לי שכאשר גמלה בלבה ההחלטה, ירדו עליה כל סביבתה הקרובה, משפחתה וילדיה. הם טענו שאסור לה לעזוב עבודה בטוחה ותהו כיצד היא חושבת שתוכל להתפרנס מזה.

במשך שנה וחצי היא הייתה מחוברת לחלומות שלה. בכל יום רשמה את החזון והמטרות על דפי ממו קטנים ופיזרה אותם בכל רחבי הבית: בשידת האיפור, במגירות המטבח, בקערת הכסף קטן שמתחת לקופת הצדקה, וגם בארנק הכסף (הריק בינתיים) שלה.

בכל יום רשמה לעצמה בפנקס קטן כיצד ייראה בית הספר שלה. מה תלמד את התלמידות. כיצד תראינה חוברות הלימוד. היכן תפרסם ומי מתאימה ללמוד את השיטה המיוחדת שלה. ובכל פעם שהחלה לחוש ייאוש, הציצה בפתקים הקטנים הפזורים במקומות המסתור בביתה, ונזכרה למה היא חולמת את החלום שלה ומה זה יביא בעולם.

היום היא מנהלת קורסים עמוסים בתלמידים מרוצים. עסוקה מבוקר עד ערב וגובה סכומים נכבדים מאד. וזו העצה שלי – עצה שעובדת – לשחרר את הרצון העצמי. למסור את הכל לרצון ה' יתברך, להקשיב לקול הפנימי, להיצמד לחזון, ללכת עם האמונה ולא להפסיק לחלום!

הכותבת היא בעלת 'הבחירה שלי', מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו | http://www.miri-mychoice.co.il/