לומדים את השטח: כך מנסה העולם לשוב ללמידה סדירה

"אמא, כשנחזור ללימודים, אני אעלה מיד לכיתה אלף או שאני אחזור בחזרה לגן רותי"? אבות ואימהות רבים מתמודדים עם שאלות קשות מצד הילדים הקטנים, שכמעט ולא זוכרים כבר כיצד נראית הגננת הקבועה שלהם.

אך נדמה שאין מנוס: כחלק מתהליך החזרה ל'שגרת קורונה' יש צורך להפעיל את מערכות החינוך, על מנת שההורים יוכלו לצאת לעבוד ולהפעיל את המשק, הייצור והמסחר. השאלה המרכזית היא, האם אנו נדרשים – תוך כדי כך – לחינוכם של ילדינו ולהספקי הלימודים שלהם או למשק למסחר ולעובדים. 

היטיב להגדיר זאת ח"כ אורי מקלב שאמר בדיון בכנסת היום (ה'), כי "המערכת החינוכית היא דבר חשוב מאוד כאשר מדברים על חזרה לשגרה", אך לדבריו מרוב שיח ודעות נראה כי "הדיון הוא אינו חזרה ללימודים, אלא האם בתי הספר מספיק טובים כדי לשמש כבייביסיטר עבור ההורים שחוזרים לעבודה".

מקבלי ההחלטות, התקשורת וגם האזרחים החלו להפנים כי נגיף הקורונה לא עומד לצאת מחיינו מהר כל כך. הדיבורים על אסטרטגיית יציאה מהמשבר התחלפו מהר מאוד בהתמודדות עם 'שגרת קורונה'. שמירה על היגיינה ברמה גבוהה. מדידת חום חוזרת ונשנית ושמירת מרחק פיזי בין האזרחים.

קפסולות ישיבתיות

במגזר החרדי עוסקים במתווה החזרה ללימודים בישיבות בתצורת קפסולות של תלמידים (קבוצות קטנות ומוגדרות) למניעת הדבקה המונית. הדעות הן לכאן ולכאן ולמתווה שאושר על ידי ראש הממשלה והמל"ל הצטרפו ישיבות רבות שיכולות לעמוד בתנאים. ב'כיכר השבת דווח כי מספר ישיבות הודיעו על קבלת המתווה: אור ישראל, עטרת שלמה, פוניבז', חברון, פורת יוסף, סלאנים, סולובייצ'יק וזיכרון מיכאל.

במקביל, פרסם משרד החינוך את מתווה החזרה ללימודים של תלמידי כיתות א'-ג' וילדי הגנים (גיל 6-3) לקראת יום א' הקרוב. המתווה כולל את כלל בתי הספר היסודיים בחינוך הרשמי, המוכר שאינו רשמי ומוסדות הפטור. אנשי המקצוע המייצגים את הפן הבריאותי, לוחצים על ראש הממשלה שלא לאשר את פתיחת הגנים.

על פי המתווה של משרד החינוך, הלימודים בגנים יתקיימו לסירוגין. כאשר יתר שכבות הגיל ימשיכו ללמוד במתכונת של למידה מרחוק. החלוקה תתבצע כך שקבוצה אחת תלמד שלושה ימים בשבוע והקבוצה השנייה בשלושת הימים הנותרים. בימים שבהם לא יגיעו הילדים אל הגן תתקיים למידה מרחוק. 

לא ברור כיצד פתרון זה יחזיר את המשק לפעילות. האם מפעלים ועסקים יחזירו את העובדים והעובדות מחל"ת לעבודה של יומיים-שלוש בשבוע? 

שולחן לכל תלמיד

לגבי סכנת ההדבקה אומרים במשרד החינוך כי ישנם מקרים בהם ברור שהתלמיד אינו יכול להגיע לבית הספר: חום גוף מעל 38 מעלות או תסמינים אופייניים לנגיף הקורונה: שיעול, קשיי נשימה או כל תסמין נשימתי אחר, וכן אם התלמיד קיבל הנחיה להישאר בבידוד ביתי.

לפני תחילת הלימודים יידרשו ההורים למלא הצהרת בריאות – תלמידים לא יורשו להיכנס למוסד החינוכי ללא הצהרת הבריאות בחתימת ההורים, לגבי כל אחד מהם. תנאי נוסף של משרד החינוך עוסק בסידור השולחנות בכיתות באופן המקנה את המרחק הפיזי, הנדרש בין התלמידים. המצב האופטימלי הוא כשליד כל שולחן ישב תלמיד אחד בלבד. ברור כי יש קושי לבצע זאת בכיתות הקטנות והצפופות במגזר החרדי.

לגבי חבישת מסכה טוענים במשרד החינוך כי תחול חובה לחבוש מסכה החל מגיל 7 בדרך לבית הספר, במסדרונות ובכל יציאה לחצר אולם לא יהיה צורך בחבישת מסיכה בכיתה. בזמן ההפסקה אין לאפשר משחקי כדור במגרשים ובחזרה מהפסקה, על התלמידים להקפיד על שטיפת ידיים, טרם הכניסה לכיתה. בכל כיתה ימונה תורני ניקיון כיתה לשם קידום של תרבות של ניקיון והיגיינה.

סכנת הגל השני

האם כולם מסכימים עם המתווים המוצעים? מסתבר שלא. מאחורי הקלעים נערכים דיונים רבים על החזרה ללימודים ולטענת המתנגדים מדובר במשחק והימור על חיי אדם שעלולים להידבק בגל ההדבקה השני. הם מביאים את יפן כדוגמה שם מיהרו לחזור ללימודים ולשגרת עבודה אך בעקבות גל הדבקה נוסף, הוכרז שוב על מצב חירום במדינה.

"כל עוד שמשרד הבריאות לא יודיע שהחזרה ללימודים היא 'לכתחילה'", אמרו בחסידות גור, "לא יתקבלו ההקלות ללימוד בישיבות. פיקוח נפש דוחה את כל התורה ואסור להקל במקום של ספק פיקוח נפש, הלימודים יימשכו דרך הטלפון".

נזכיר כי מתווה הישיבות אושר על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, לצד מתווה משרד החינוך לכיתות הנמוכות ולגיל הרך, אך לפי הדיווחים, בחצר גור – החסידות הגדולה בישראל – דוחים בינתיים את קבלת מתווים אלה ולא ימהרו להשיב את המוסדות לפעילות.

הורים מחסידות גור סיפרו ל'ביזנעס' כי כבר בתחילת השבוע שעבר נפתח 'זמן קיץ' בכל הישיבות, המתיבתות והחיידרים (ת"תים) וכולם מתקדמים בקצב הלימודים לפי 'לוח-הספקים' המחולק בחסידות בתחילת השנה. הלימודים מתקיימים באמצעות מערך טלפוני וחדרי ועידה לשידור שיעורים חיים שהוקמה על ידי אברך מהחסידות העוסק בתחום. המערכת החדשה הושקה לאחר חג הפסח וחיידרים רבים ברחבי הארץ החלו להשתמש בה. 

הזורעים בדמעה ברינה יקצורו

זאב ש. מספר לנו כי הילדים שמחו לחזור ולשמוע את המלמד שלהם, יחד עם כל הכיתה. "ההתרגשות בבית הייתה רבה. שני הבנים הגדולים ישבו עם דמעות בעיניים כאשר התקיימה שיחת ועידה הראשונה במערכת החדשה עם המלמד וכל הכיתה יחד". 

במערכת השיעורים החיים, ישנה אפשרות למלמד לפתוח את הדיבור לכל הכיתה לרב שיח כללי או לסגור את הדיבור כשרק הוא מוסר את השיעור. במקביל ישנה אפשרות לתלמיד 'להצביע' למלמד תוך כדי שיעור כדי לשאול שאלה והמלמד שומע מי התלמיד השואל. "במערכת זו אנחנו לא חווים ניתוקים כלל והילדים חזרו למסלול לימודים עם סדר יום קשיח המורכב משיעורים והפסקות", מסכם זאב את 'חיידר הבית' שהקים. 

תורה שלמדתי בטלפון עמדה לי

בראיון מיוחד ל'ביזנעס' מספר אשר – אחד ממקימי מערכת 'ודברת בם' מבית 'ידע-פון', כי הם ממשיכים לעבוד על המערכת ולהוסיף פיתוחים ורעיונות תוך כדי תנועה כפועל יוצא מדרישות הלקוחות, קרי: המוסדות. "אני הולך לישון בלילה, ובבוקר יש מערכת כמעט חדשה", אומר אשר על שותפו, אברך צעיר אוטודידקט בהכשרתו, שתכנת את המערכת כמעט במלואה.

את המערכת הקימו השניים קצת לפני פסח, כאשר היה ברור שהחזרה ללימודים תארך עוד זמן. "טרם ההקמה, התייעצנו עם וועדת הרבנים לענייני תקשורת במטרה לאשר את חדרי הוועידה שיענו על דרישות הוועדה. כל מנהל מוסד שנכנס למערכת נדרש לחתום על טופס בנושא".

איך מתמודדים עם ניתוקים וקריסות?

"את הבעיה של התעבורה הגבוהה ברשת הסלולרית איננו יכולים לפתור. מצד שני אנחנו מעמידים לכל מוסד מערכת מחשוב וקווי טלפון ייעודיים במטרה למנוע קריסות וניתוקים". ההורים, כאמור, מאשרים זאת והילדים יושבים בבית ומשתתפים בשיעורים משותפים.

כמה תלמידים יש לכם כיום במערכת?

"בשלב זה, שבועיים לאחר השקת המערכת יש לנו למעלה משלושים אלף מנויים. רוב המוסדות בחסידות גור בחרו את השימוש במערכת: חיידרים, ישיבות, כוללים וסמינרים. בנוסף מגיעים אלינו פניות ממוסדות נוספים ברחבי הארץ. אצלנו כל מוסד מקבל שירות מענה טלפוני, ותמיכה טכנית. אנחנו קשובים לכל בקשה ורואים בכך הזדמנות להרבות תורה ולהאדירה. מדובר במאות אלפי דקות של לימוד תורה כל יום".

כך מתמודדים באסיה

לקראת הדיון הגורלי מחר, יום שישי בנושא החזרה ללימודים, הנפיק מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה מסמך המסכם כיצד מדינות אסיה מתפעלות את מערכות החינוך שלהן תחת משבר הקורונה.

על פי המחקר, החזרה ההדרגתית של מערכת החינוך, מתבצעת לפי תיעדוף – תחילה החינוך המיוחד, תלמידים הנבחנים במבחני הבגרות ולאחר מכן הגיל הרך. תהליך החזרת כל שכבה נעשית רק לאחר שהחזרת השכבה הקודמת הוכיחה את הצלחתה ולא ניכרת עלייה במקרי ההדבקה.

ראוי לציין כי החזרה ללימודים נעשית בצמוד למדיניות היגיינה ומיגון מחמירה – הקפדה על בדיקת חום לתלמידים מדי יום, דרישה לעטות מסכות, פתיחת חלונות והקפדה יתרה על כללי היגיינה ושטיפת ידיים.

במקביל פועלים במדינות אסיה לשכלל ולהפיץ את הלמידה המקוונת. כך למשל חולקו ביפן ובסינגפור מחשבים, נתבים וטאבלטים לתלמידים שאין ברשותם תשתית ללמידה מקוונת. אם להקביל זאת לישראל, שר החינוך הרב רפי פרץ הודיע היום (ה') במליאת הכנסת על כך שמשרד החינוך ירכוש בימים אלו אלפי טלפונים כשרים עבור השאלה לתלמידים בציבור החרדי, לצורך הלמידה מרחוק.

מתוך המסמך עולה כי ניכרת שונות בין מערכות החינוך במדינות אסיה. בסין, בה התפרץ הנגיף הייתה השבתה מלאה של כל מערכת החינוך, הכוללת כ- 280 מיליון ילדים. ביפן הוקדמה חופשת האביב המתחילה ב-15 במרס לסוף פברואר. בסינגפור סגרו את כל מוסדות החינוך למעט הגנים שהמשיכו לפעול במתכונת מצומצמת למען ילדים ששני הוריהם עובדים חיוניים.

גם הונג קונג השביתה כליל את מערכת החינוך וכמוה גם דרום קוריאה שם הלימודים היו אמורים להתחדש במרץ, לאחר חופשת האביב, אך הושבתו עד 6 באפריל. נכון ל-24 באפריל עדיין לא חזרו ההונג-קונגים ללימודים בכיתות הפיזיות ומסתפקים בלימודים מקוונים בלבד.

באי טאיוואן לקחו את הדברים באופן מעט שונה. חופשת החורף הוארכה בשבועיים נוספים ולאחר מכן חזרו כל מוסדות החינוך לפעילות במתכונת מלאה עם הגבלות חריפות.