למה דווקא קורונה? המיליארדים שעולות תאונות הדרכים

ברוכים הבאים לשרת התחבורה החדשה, מירי רגב, וברוך הבא לח”כ יעקב מרגי, היו”ר החדש של וועדת הכלכלה • מסתבר שכבר לפני ארבע שנים הוועדה ידעה על עשרות המיליארדים שהמדינה מוציאה מדי שנה לאחר תאונות הדרכים, מול התוצאות הדלות בשטח ותקציבי פרסום והסברה דלים וחיוורים יחסית למניעת הנזק מראש • נתונים מחרידים מדוח מחלקת המחקר של הכנסת, שבאופן מקומם לא דן בנזקי האופניים החשמליים

ועדת הכלכלה בדיון | צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן

קרוב ל-100 מיליארד שקל. זהו הסכום שממשלת ישראל הקצתה לטיפול במשבר הקורונה. ובמגפת תאונות הדרכים? הסכומים למניעתן, קטנים הרבה יותר.

רק למען ההשוואה, נכון להיום (ב’) מספר הנפגעים מהקורונה עומד על 17,071 חולים ואילו בתאונות דרכים בשנת 2019 נפגעו 22,986 בני אדם ב-12,670 תאונות דרכים. מנגיף הקורונה נפטרו עד כה 285 בני אדם ובתאונות דרכים בכבישי הארץ נהרגו בשנת 2019 כולה 355 בני אדם.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

את התשובה המלאה אין לנו, אולם לפני שניגע בסכום הכספי שעולות תאונות הדרכים כיום, נדגיש: המדינה צריכה להשקיע יותר בכל הקשור לטיפול בתאונות הדרכים. ככלל, המדינה סופגת ביקורת רבה על אוזלת ידה בנושא – לידיעת השרה הנכנסת למשרד התחבורה, מירי רגב. דוח שנכתב על ידי מחלקת המחקר והמידע של הכנסת לבקשת ח”כ בועז טופורובסקי, חושף שורה ארוכה של כשלים שעדיין לא טופלו. לידיעתכם, מדובר על כשלים שנרשמו בדוח ועדת הכלכלה בנושא הקטל בדרכים לפני יותר מארבע שנים. ועוד נחזור לדוחות הללו.

אין ספק, כי אילו היה ראש הממשלה מתייצב יחד עם השרים ערב ערב – או אפילו פעם בשבוע – בפני המצלמות ועורך לאזרחים שטיפת מוח בנושא, כמות תאונות הדרכים הייתה פוחתת, בתי החולים היו קולטים פחות פצועים, ויותר אנשים היו שבים הביתה לאחר הנסיעה בכביש. דוח הלמ”ס המסכם את המצב בכבישים בשנת 2019 מעלה נתונים קשים לעיכול. נביא את עיקרי הדוח לצד מסקנות הדוח של ועדת המחקר של הכנסת.

עשרות מיליארדים מבוזבזים

מדינת ישראל משלמת יקר מאוד על תאונות הדרכים. על פי נתוני משרד האוצר ומשרד התחבורה, העלות של כל הרוג למשק מגיעה לכ-7.2, העלות של פצוע קשה מאוד עומדת על 4.8 מיליון שקל, פצוע קשה עולה למשק כמעט 2 מיליון שקל, ופצועים קל-בינוני עולים למדינה 160 אלף שקל עד 1.2 מיליון שקל.

בשנת 2019 נהרגו כאמור 355 בני אדם, העלות למדינה 2,556,000,000 שקל. 2,394 פצועים קשה (בלמ”ס לא מחלקים בין פצועים קשה לפצועים קשה מאוד. ד”ש) עלות ממוצעת למדינה 3.4 מיליון לפצוע סך הכול 8,139,600,000 שקל. פצועים קל עד בינוני היו יותר מ-20 אלף, אם נעמיד חצי מיליון שקל לכל פצוע נגיע לסך של 10,000,000,000 שקלים נוספים. מדובר בעלויות של קרוב ל-21 מיליארד שקל.

על פי הלמ”ס, המוסד לביטוח לאומי משלם מאות מיליוני שקלים בשנה לנפגעי תאונות דרכים בדרך לעבודה או מהעבודה. מרישומי המשטרה עולה שמדובר בכ-15% מתוך כלל נפגעי תאונות הדרכים. מדוח שהופק על ידי ‘אור ירוק’ עולה כי הנזק לרכוש כתוצאה מתאונות הדרכים עולה על שלושה מיליארד שקל בשנה, בנוסף לנזק בשל עיכובי דרך כתוצאה מתאונות שמצטבר ללמעלה מיליארד וחצי שקלים נוספים.

מדובר בעשרות מיליארדים שהמדינה יכולה להשקיע בטיפול במגפת תאונות הדרכים, אולם משלמת אותם בדיעבד לאחר איבוד חיים ואיברים.

מדיניות לוקה בחסר

בשנת 2019 דווחו למשטרת ישראל על 12,670 תאונות דרכים עם נפגעים, מדובר בעלייה של 0.9% לעומת שנת 2018. עלייה נצפתה גם בכמות ההרוגים. 355 בני אדם נהרגו בכבישים בשנת 2019, לעומת 316 בשנת 2018, עלייה של 12.3% לעומת השנה שעברה. במספר הפצועים קשה חלה גם כן עלייה של 10.5%. לעומת זאת במספר הפצועים קל חלה ירידה של 1.5% לעומת השנה שעברה. שיעור ההרוגים ל-100 אלף תושבים בשנת 2019 הוא 3.9, לעומת 3.6 בשנת 2018.

מדוח מחלקת המחקר של הכנסת עולה כי כבר בשנת 2016 נקבע בוועדת הכלכלה של הכנסת שהממשלה לא עמדה ביעדים שאימצה בהחלטתה מ-2005 בדבר צמצום מספר ההרוגים בתאונות הדרכים. בנוסף קבעה הוועדה כי מדיניות הממשלה בנושא בטיחות בדרכים לוקה בחסר בכל הנוגע לראייה מערכתית ושיטתית.

עוד קבעה הוועדה כי למרות שהוחלט לתת כלים וסמכויות לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים – הרלב”ד, למעשה, החוק הותיר אותה ללא מרחב הפעולה הדרוש לה בכדי לרכז באופן רב מערכתי את תחום הבטיחות בדרכים על כלל היבטיו. כלומר יש לממשלה את כל הכלים הדרושים לטיפול במגפת תאונות הדרכים, אולם הדבר לא נעשה.

כלי נוסף שיש בידי הממשלה למיגור תאונות הדרכים הוא ניידות אגף התנועה המסיירות בכבישים וגורמות לנהגים להוריד את הרגל מהגז, לצד ביצוע פעולות אכיפה כנגד בריונות כביש ועבירות תנועה. במסגרת דיוני הוועדה, הודיע השר לביטחון הפנים הודיע כי בכוונתו להכפיל את מספר ניידות אגף התנועה לכ-450 עד מרס 2017. בפועל, נכון לשנת 2019, פועלות 240 ניידות באגף התנועה בלבד (חישוב מורכב ופתלתל מעלה את מספרן ל-300) עדיין רחוק מאוד מהיעד אותו הציב השר לביטחון פנים.

הרוגים ופצועים בחברה הערבית

מספר ההרוגים הערבים עלה ב-21.5% (113 לעומת 93 בשנת 2018), לעומת מספר ההרוגים היהודים שעלה ב-1.5% (203 לעומת 200). הנתון החמור יותר טמון בכמות הנפגעים. 29.6% מהנפגעים בתאונות דרכים ו-31.8% מההרוגים בשנת 2019 היו ערבים. שימו לב, חלקם באוכלוסייה עומד על 21% בלבד.

המגזר הערבי סובל משתי תחלואות בכל הקשור לתאונות דרכים. הזלזול בחיי אדם וההתנגדות המובנית בחברה הערבית לחוקי מדינת ישראל. מדובר בנקודות מהותיות והדרך לפתור אותן קשה מאוד. לעומת זאת, יש צורך בהסברה עמוקה יותר והגברת האכיפה. האם הדברים נעשו?

תאונה. צילום אילוסטרציה: ‘אור ירוק’

מדוח מחלקת המחקר של הכנסת עולה כי המספרים קשים אף יותר. בעשור האחרון כשליש מכלל ההרוגים בתאונות דרכים קטלניות היו מהחברה הערבית. כדי להגביר את פעולות האכיפה התקבלה החלטה בממשלה להקים 15 נקודות משטרה חדשות במגזר הערבי ואף הוקצב לכך 2 מיליארד שקל. משנת 2016 נבנו רק 7 תחנות משטרה ועל פי המשרד לביטחון פנים ביצוע התכנית נעצר בשנת 2018 בשל קיצוץ תקציבי. מאידך עולה כי בשנת 2019 כשליש מכלל דוחות התנועה ניתנו במגזר הערבי, כלומר, נתון הזהה לכמות הנפגעים במגזר.

לא דנים באופניים חשמליים

מנתוני הלמ”ס עולה כי שיעור מעורבותם של אופנועים בתאונות דרכים עם נפגעים (9.7%) היה גדול פי 2.4 מחלקם במצבת הרכב של שנת 2019 (4.0%) וגדול פי 6.1 מחלקם בנסועה השנתית (קילומטראז’) (1.6%). במספר הנפגעים בתאונות שבהן היו מעורבים קורקינטים חשמליים חלה עלייה משמעותית, ואילו במספר הנפגעים בתאונות שבהן היו מעורבים אופניים חשמליים חלה ירידה.

בשנת 2019 נפגעו בתאונות שבהן היו מעורבים קורקינטים חשמליים, 598 בני אדם, מדובר בזינוק מטורף של 152.3% לעומת שנת 2018 (237 בני אדם). בנוסף על כך, בבתי החולים אושפזו 209 פצועים בעקבות תאונות דרכים שבהן היו מעורבים קורקינטים חשמליים, שלא דווחו למשטרה, עלייה של פי 4.3 לעומת שנת 2018 (49 פצועים).

בשנת 2019 נפגעו בתאונות שבהן היו מעורבים אופניים חשמליים, 1,776 בני אדם, כאן מדובר על ירידה של 10.5% לעומת שנת 2018 (1,984 בני אדם). בנוסף על כך, בבתי החולים אושפזו 506 פצועים בעקבות תאונות דרכים שבהן היו מעורבים אופניים חשמליים, שלא דווחו למשטרה, ירידה של 10.9% לעומת שנת 2018 (568 פצועים).

למרות הנתונים הקשים, דו”ח מחלקת המחקר של הכנסת אפילו לא עוסק בנושא זה. לטענת כותביו, “מפאת היקף המסמך ואופיו, לא נדונו במסגרת כתיבת מסמך זה”. עם זאת כותבי הדו”ח מודים שמדובר בעלייה בשיעור היפגעות רוכבי אופניים חשמליים בתאונות.

הטיפול בדרכים העירוניות והבין-עירוניות

על פי הלמ”ס, רוב (61.7%) ההרוגים נהרגו בדרכים לא עירוניות, ואילו רוב (61.5%) הפצועים קשה נפצעו בדרכים עירוניות. כמו כן, 42.3% מכלל הנפגעים נפגעו בתאונות שאירעו בדרכים לא-עירוניות שהן 30.5% מכלל התאונות. 61.7% מההרוגים ו-38.5% מהפצועים קשה נפגעו בדרכים אלה.

בנוסף, נתוני הנפגעים במעברי חצייה קשים מאוד. שליש מהאנשים שנהרגו בעת חציית כביש, נהרגו במעבר חצייה. 78.5% מהנפגעים בעת חציית כביש (2,665 בני אדם), נפגעו במעבר חצייה (2,092 בני אדם); מתוכם 15.5% נפגעו במעבר חצייה עם רמזור (324 בני אדם). כאשר בוחנים את הנתונים לגיל הצעיר ולגיל השלישי מתקבלים נתונים גבוהים. מבין הילדים עד גיל 14 שנפגעו בעת חציית כביש (551), 73.3% נפגעו במעבר חצייה, ומבין בני 65 ומעלה – 73.7%.

כדי לטפל בתשתיות העירוניות מבצע משרד התחבורה בכל שנה, מיפוי נקודות תורפה בטיחותיות בתחום העירוני, ומתקצב פרויקטים אלו בסכום של כ-200 מיליון שקל בשנה. בשנתיים האחרונות אף הפעיל משרד התחבורה את תכנית טופ-34, שמטרתה הייתה לטפל בתשתיות ברשויות מקומיות שהתרחשו בהן מספר רב של תאונות. על פי דוח הכנסת,  לדברי הרלב”ד, קיימת בעיה של אי ניצול תקציבי על ידי חלק מהרשויות המקומיות.

לעומת זאת בדרכים הבין-עירוניות, מוקצים מדי שנה כ-230 מיליון שקל בחברת של ‘נתיבי ישראל’ עבור הסדרת מוקדי סיכון. על פי דוח הכנסת, בשנת 2019 בוצעו תיקונים ב-11 צמתים וקטעי דרך ברחבי הארץ שהוגדרו כמוקדי סיכון. בנוסף, נכון לסוף שנת 2019, ישנם 19 מוקדים בהם מתבצעות עבודות תשתית, ו-37 מוקדים שמתוכננים בהם תיקונים הצפויים להסתיים בסוף 2020. למרות זאת מציינים עורכי הדוח כי “מספר המוקדים בהם מתוכננת להתבצע תכנית העבודה בשנת 2020, כ-56 מוקדים, הנו גבוה ביחס להספק בפועל בשנים הקודמות”.

870/135 ליינר ארטקל

כלי הנשק הכבדים

מנתוני הלמ”ס עולה כי משאיות גדולות (16 טונות ומעלה) נחשבות למסוכנות במיוחד – חלקן בסך הנסועה היה 2.5%, אך הן היו מעורבות ב-6.4% מהתאונות הקטלניות (לעומת 7.8% בשנת 2018). שיעור מעורבותן בתאונות קטלניות הוא פי 2.6 מחלקן בנסועה, לעומת פי 3.1 בשנת 2018.

אחת מהמלצות הוועדה הייתה לפעול להקמת יחידה משטרתית לטיפול בכלי רכב כבדים, עקב מעורבותם הרבה בתאונות דרכים קטלניות. היחידה הוקמה עם 22 תקנים. בשנת 2019 אף תוגברה היחידה, וכיום היא מונה 29 תקנים.

לעומת זאת הטכוגרף הדיגיטלי (מכשיר המותקן ברכב ומטרתו לבצע ניטור ומעקב אחר היסטוריית פעילות הרכב והנהג, מהירות הנסיעה, ומשך זמן הנהיגה בו) שהיה אמור להיכנס לשימוש לא התקדם. לעורכי הדוח נמסר ממשרד התחבורה כי הטמעת הטכוגרף הדיגיטלי מצריך שינוי חקיקה ואישור נהלים, הדבר לא קרה עד כה היות ובשנת הבחירות וועדות הכנסת הרלוונטיות לא התכנסו. טוב יעשו בכנסת אם יריצו את הטיפול בסוגיה כדי לטפל בכלי הנשק הכבדים הדוהרים בכבישים ללא רחמים. שרת התחבורה הנכנסת, ויו”ר ועדת הכלכלה יעקב מרגי, זו קריאה גם עבורכם.

וזה המקום לקרוא שוב: הורידו רגל מהגז, התרכזו יותר בנסיעה, אל תגעו בסלולרי ואל תשוחחו בו. הגיעו הביתה לשלום – מחכים לכם בבית.

כתיבת תגובה