מדינה שלימה על כלכלתה נלקחות כבת ערובה בידי אביגדור ליברמן על מנת לספק את התענוג שהוא חווה אל מול אגלי הזיעה הנוטפים של נתניהו • גרירת המדינה לבחירות חוזרות, לראשונה בתולדותיה בהפרש של פחות מחודשיים מאז שהעם אמר את דברו, הינו בזבוז משווע של כספי ציבור ופשע בלתי נסלח בקנה מידה לאומי • יואל פומרנץ במאמר דעה נזעם
יואל פומרנץ 02.06.2019את משרדי היח"צ והקופיריטרים המחממים מנועים לקראת הבחירות החוזרות – מפלגה אחת לא תפקוד. עבור ישראל ביתנו, הסלוגן מהבחירות שזה עתה נסתיימו נשאר כשהיה, למעט שינוי קל אך משמעותי. על משקל הסיסמא 'ליברמן: מילה זו מילה' שמשמעותה אמינות מוחלטת כלפי הבוחרים אמור מעתה 'ליברמן: טירוף זה טירוף', או 'ליברמן: שיגעון זה שיגעון'
פוליטיקאים ואנשי אקדמיה, סוציולוגים ופסיכולוגים, פסיכיאטרים ומומחים לבריאות הנפש, חברו יחדיו במטרה לפענח את התופעה המוזרה שהפציעה משום מקום לפני כשני עשורים ושמה אביגדור ליברמן.
מבלי להביע עמדה בתחום בריאות הנפש שאיננו תחום מקצוענו, דומה כי מלבד ההנאה הצרופה שהוא עצמו חווה כאשר הוא מתעלל בקורבן, אין ולו בדל של היגיון העשוי להסביר את מהלכיו התמוהים של יו"ר ישראל ביתנו.
אם לפני הבחירות, כאשר החליט ליברמן לפרק את הממשלה היו אלו שותפיו לקואליציה שהרימו גבות על פירוק הממשלה כאשר נותרה כמעט שנה למועד המקורי של הבחירות, הרי שעתה התסכול ממהלכיו הוא בקרב מאה ותשעה עשר חברי הכנסת שזה עתה נבחרו בבחירות מתישות ועוד טרם זכו ליהנות מכסאות עור הצבי במליאה.
רבים בציבור מוגיעים את מוחם בשאלה המתבקשת בימים אלו, מדוע עוד פעם בחירות כאשר התוצאות פחות או יותר עשויות להיות זהות? מה ליברמן בעצם רוצה? ומדוע לגרור שוב את המדינה לתוך הסאגה המיותרת הזו?
מכוני הסקרים לא נדרשו לערוך סקר בשאלה האם מישהו מאמין לליברמן כי נושא הגיוס הוא הוא העומד בראש מעיניו. אין צורך בכך, התשובה ברורה מאליה. איש אינו מאמין לספין שהוא מייצר אל מול הציבור החרדי בעניין מכסות הגיוס, כולל בוחריו שלו.
מעורר חמלה לשמוע את דובריו מתפתלים בכל זאת להסביר כי העיקרון הוא שמנחה את יו"ר מפלגתם וכי על הציבור להתרגל לפוליטיקאי ישר ועקבי הנצמד לעקרונותיו ואינו מוכן לסגת כהו-זה מעמדתו.
הפוליטיקה בישראל ביתנו מעולם לא הייתה מלוכלכת ובזויה יותר, למעט לפני כארבע שנים עת הועמדו לדין מחצית מחברי המפלגה על שוחד ושחיתות ציבורית.
הניסיון למצוא את האס המנצח ולהבין לאן חותר הדב הרוסי נידון מראש לכישלון, מהטעם הפשוט שאדם שפוי לא מסוגל להבין מניעיו של אדם הנהנה מכל רגע של הימור בחיי מדינה שלמה.
הימור בלתי מחושב
דומה כי עצם העיסוק של אזרחי המדינה במה רוצה ליברמן מעצמו ומכולם הוא כשלעצמו הישג עבורו. הבחירות שחלפו עסקו בנתניהו מול גנץ וכעת ליברמן הופך להיות הנושא המרכזי.
וכמי שזו לו מטרתו היחידה – המטרה הושגה בעצם המהלך ההזוי.
גרירת המדינה לבחירות חוזרות, לראשונה בתולדותיה בהפרש של פחות מחודשיים מאז שהעם אמר את דברו, הינו בזבוז משווע של כספי ציבור ופשע בלתי נסלח בקנה מידה לאומי. יהיו המניעים אשר יהיו, גם לפני יציאה לקרב האמור להכריע גורל מדינה לא נדרשים לבחירות בהפרש כה קצר.
השלל שהובטח לו תמורת חמשת האצבעות שהצליח להשיג בעור שיניו אם יואיל בטובו להיכנס לממשלה היה מעל ומעבר לכוחו האלקטורלי. העקרונות שהציב כדרישות סף על כניסתו לקואליציה אף הן התקבלו כמעט במלואן.
יותר תיקים מאצבעות והשפעה אדירה שאין לה אח ורע ביחס למספר המנדטים שהוא תורם הובטחו לעולה המולדובי, אך כאמור דבר לא ישווה לעונג הצרוף לראות את עם ישראל מתפתל תחת עקביו הגסים של יו"ר ישראל ביתנו.
ההימור של מפלגה שיצאה לבחירות על סף אחוז החסימה והצליחה, מזמינה עבורו את האקסטרים הבא. אלא שהפעם כל אזרחי המדינה הינם בני ערובה של האיש והגחמות.
שיתוקה של הממשלה למשך שנה וחצי נוספות מבלי לבצע מהלכים נדרשים בתחום הכלכלי, כמו גם הבזבוז המשווע של מעל שלושה מיליארד ש"ח על שום כלום לא ממש מעניינים את האיש שכל כל חרד לעתידו של צה"ל.
אם היה מפנה את הסכומים האדירים הללו לרווחת ציבור בוחריו כי אז היה מפיק תועלת כלשהי מכך. אלא שלא טובת הציבור לנגד עיניו ולא טובתו של צבא הגנה לישראל. בקרב ציבור בוחריו ניתן למנות אחוזים בודדים שעניין מכסות הגיוס מטריד אותם יתר על המידה.
גם התזה כי שנאת חרדים היא שהעלתה את יצר הטירוף לדציבלים בלתי נשלטים איננה עומדת במבחן המציאות, שכן דווקא הוא הוכיח לאורך השנים שיתופי פעולה על בסיס עניני עם המגזר החרדי.
דומה כי יצר התעללות אישית בראש הממשלה בנימין נתניהו היא שמניעה את המולדובי קר המזג, אשר יודע כמה מהלכים במשחק השחמט. העובדה כי ראש הממשלה נלחם על חייו הפוליטיים אל מול החונטה המשפטית והצורך בחוקים פרסונליים הם אלו שגורמים לג'ונגל שנוצר כאן בימים האחרונים.
מדינה שלימה על כלכלתה נלקחת כבת ערובה בידי אביגדור ליברמן על מנת לספק את התענוג שהוא חווה אל מול אגלי הזיעה הנוטפים של נתניהו.
בהרהור נוסף, החשש מפני הקמת ממשלת נתניהו – איווט, נראית מסוכנת יותר מבחירות חוזרות. השיעור אותו מעניק ליברמן לשותפיו עוד בטרם מוקמת הממשלה מלמדת כי דבר לא יעמוד בדרכו להחליט בוקר בהיר אחד על פירוק הקואליציה ללא כל סיבה הגיונית.
מאחר וכך, אולי עדיף להפנים כבר בשלב זה כי ליברמן ומפלגתו הינם גייס חמישי בתוך ממשלת ימין וכי מוטב לסלקו שעה אחת קודם ולא להפקיד בידיו את העיתוי בו הוא יבחר להפלת ממשלה בעיצומה של הקדנציה.