למ”ס: 65% מהעסקים הגדולים לא נזקקו לדחיית החזרי הלוואות

מה חושבים המנהלים במגזר העסקי לגבי התמיכות הממשלתיות במשבר הקורונה? | ל-65% מהעסקים באוכלוסיית הסקר לא היה צורך בדחיית החזרי הלוואות או החזרי חוב על ידי הבנקים | בתכנית מימון עובדים היוצאים לחל”ת נעשה השימוש הגבוה ביותר על ידי העסקים: כ-59% מהעסקים נעזרו בתוכנית זו | כ-43% מהעסקים קיבלו מענק ירידה בהכנסות

בעלי עסקים מפגינים נגד החשש מפני הסגר, בערב התפרצות גל הקורונה הנוסף בדצמבר 2020 | צילום ארכיון: פלאש 90

למ”ס מפרסמת היום את נתוני שביעות הרצון של המנהלים מתכניות הסיוע שניתנו לעסקים במשבר הקורונה: הלוואות בערבות, דחיית החזר חובות לבנקים, מימון לעובדים בחל”ת, חלוקת מענקים וכיו”ב.

מול השיח המתנהל בימים אלה על אי פתיחת המענקים הממשלתיים לעסקים שעלולים לחוות ירידה בשל התפשטותו המהירה של זן האומיקרון, מתפרסם היום פרק חדש מסקר מגמות שעורכת הלמ”ס מדי חודש בקרב מנהלים במגזר העסקי בענפי התעשייה, הבינוי, המסחר הקמעוני, המלונאות והשירותים. הפרק, נולד כחלק משיתוף פעולה של הלמ”ס עם משרדי ממשלה ועם בנק ישראל, וכך נוסף לשאלון הסקר – הכולל שאלות משתנות בנושאי מדיניות כלכלית – פרק העוסק בתכניות הסיוע הממשלתיות בעת הקורונה.

250/200 סייד בר + קובייה

במהלך 2021-2020 הפעילה ממשלת ישראל כמה תוכניות סיוע. הללו נועדו לייצב את המשק ואת שוק העבודה. במסגרת הסקר נשאלו מנהלים באיזה מידה הקלו עליהם התוכניות האלה:

  1. חלוקת הלוואות בערבות המדינה
  2. דחיית החזר חובות לבנקים
  3. מתן מימון לעובדים הנמצאים בחל”ת
  4. חלוקת מענקים עבור החזרת עובדים מחל”ת או שימור עובדים
  5. חלוקת מענקים בגין ירידה בהכנסות.

אחוז ההשבה לפרק זה עומד על כ-84% ומדגם הסקר מייצג אוכלוסייה של כ-60 אלף עסקים במגזר העסקי שבהם כ-5 משרות ומעלה. הנה הנתונים העיקריים לפניכם:

  • ל-65% מהעסקים באוכלוסיית הסקר לא היה צורך בדחיית החזרי הלוואות או החזרי חוב על ידי הבנקים. סוג התמיכה הזה היה הכי פחות בשימוש לעומת סוגי התמיכה האחרים שנסקרו.
  • מהאומדנים עולה שבכל תוכניות התמיכה השונות, שיעור העסקים הגדולים שלא נזקקו לתמיכה גדול בהשוואה לעסקים הקטנים והבינוניים, למעט בתוכנית של מענקים עבור החזרת עובדים מחל”ת/שימור עובדים.
  • על פי תשובות המנהלים ניכר שבתוכנית מימון עובדים היוצאים לחל”ת נעשה השימוש הגבוה ביותר על ידי העסקים. כ-59% מהעסקים נעזרו בתוכנית זו (והוציאו במהלך המשבר חלק מעובדיהם לחל”ת בעקבות ההגבלות השונות).
  • התוכנית העיקרית השנייה שבה נעזרו מנהלי העסקים היא מענק על ירידה בהכנסות. על פי האומדנים כ-43% מהעסקים קיבלו מענק זה וכ-12% הגישו בקשה אך המענק לא אושר.
  • כ-54% מהעסקים בתחום המלונאות ציינו שהמענק להחזרת עובדים סייע להם במידה רבה וזאת בהשוואה לכ-17% בלבד שציינו זאת בכלל אוכלוסיית הסקר.(ייתכן שחלק מהמדווחים התכוונו למענקים לשימור והחזרה שמומנו ותוכננו על ידי החברות עצמם ולא הממשלה). זהו המענק היחיד מבין חמש תוכניות התמיכה שנסקרו ששיעור העסקים הגדולים שנעזרו בו גבוה משיעור העסקים הקטנים והבינוניים.
  • יותר מחצי מהעסקים בענפי הבינוי והמידע והתקשורת לא נזקקו למענק ירידה בהכנסות, לעומת 22% בענף שירותי מזון ומשקאות (מסעדות ואולמות אירועים).

הרחבה

מבין חמש התמיכות הממשלתיות השונות שהוצגו למדווחים, עולה שהתוכנית למימון עובדים בחל”ת היא הנפוצה ביותר. כ-59% מהעסקים עשו בה שימוש. אם בוחנים את תוכניות התמיכה לפי מידת הסיוע שלהם על פי דיווחי המנהלים עולה שהתוכנית שסייעה במידה הרבה ביותר לצלוח את המשבר היא מתן הלוואות בערבות מדינה.  כ-63% מאלו שקיבלו סיוע זה ציינו שהוא סייע להם במידה רבה לצלוח את המשבר.

כ-54% מהעסקים שעשו שימוש בהוצאה לחל”ת ציינו שמימון עובדים בחל”ת סייע להם לצלוח את המשבר במידה רבה.

הלוואה בערבות מדינה

במרבית ענפי המשק לפחות 49% מהעסקים דיווחו כי לא היה להם צורך בהלוואה בערבות מדינה. הענפים החריגים הם מלונאות ושירותי אירוח ואוכל (מסעדות) שבהם רק כ-13% ו-23% מהעסקים, בהתאמה לא נזקקו  לסיוע זה. ענפים אלו נפגעו במידה הרבה ביותר ממשבר הקורונה.

מממצאים קודמים שהתקבלו מסקרי הבזק שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומאומדנים במדינות אחרות, עולה שעסקים גדולים נפגעו פחות מהמשבר בהשוואה לעסקים קטנים ולכן נזקקו פחות לתמיכות ממשלתיות.

דחיית החזר הלוואות והסדרי חוב מול הבנקים

כ-26% מסך העסקים באוכלוסיית הסקר קיבלו סיוע של דחיית החזר הלוואות והסדרי חוב. בענף המלונאות כ-56% מהעסקים קיבלו סיוע זה ובענף שירותי מזון ומשקאות – כ-42%.

יציאה לחל”ת

התמיכה הממשלתית העיקרית במהלך המשבר הייתה מימון עובדים הנמצאים בחל”ת. למעשה, המדינה הרחיבה את תשלום דמי האבטלה גם לעובדים שהפסיקו את עבודתם זמנית בשל המשבר.

בהשוואה לסוגי הסיוע האחרים בסקר, עסקים רבים יותר נזקקו למימון ממשלתי עבור עובדיהם שיצאו לחל”ת. בענף המלונאות לא היו עסקים שלא נזקקו לסיוע זה, ובענף שירותי מזון ומשקאות שיעור העסקים שדיווחו כי אינם נזקקים עמד על 13% בלבד.

כ-41% מהעסקים מסך אוכלוסיית הסקר לא נזקקו לתמיכה זו. בענף הבינוי נמצא האחוז הגבוה ביותר של עסקים שלא נזקקו לסיוע זה ולא הוציאו את עובדיהם לחל”ת (כ-56% מהעסקים), ואכן ענף זה הוחרג ממרבית המגבלות לאורך המשבר.

870/135 ליינר ארטקל

כ-57% מהעסקים שהוציאו את עובדיהם לחל”ת בענפי המסחר והשירותים וכ-68% מהעסקים שהוציאו את עובדיהם לחל”ת בענף המלונאות, ציינו שמדיניות זו סייעה להם במידה רבה לצלוח את משבר הקורונה.

בענף שירותי מזון ומשקאות שבו מסווגים מסעדות ואולמות אירועים ניכר שהעסקים שנפגעו פחות מהמשבר (על בסיס השימוש בתמיכה ממשלתית) הם בעיקר עסקים קטנים. לעומת זאת, בשאר הענפים עסקים גדולים נפגעו פחות מעסקים קטנים באופן עקיב.

שימור עובדים  

מענק זה סייע במידה רבה לעסקים בתחום המלונאות בהשוואה לענפים אחרים. כ-54% מהמנהלים בענף המלונאות ציינו שמענק זה סייע להם במידה רבה לצלוח את המשבר, ואילו בשאר הענפים אחוז זה היה נמוך מ-24%.

ניכר שהמענק שימש יותר עסקים גדולים בהשוואה לעסקים קטנים, בניגוד לשאר תוכניות התמיכה שבהן שיעור העסקים הגדולים שלא נזקקו לסיוע גבוה משיעור העסקים הקטנים.

הערה: תכניות שימור והחזרה היו נפוצות גם ביוזמת החברות (בעיקר חברות גדולות) וייתכן שחלק מהמדווחים התכוונו לכך ולא לתכנית הממשלתית שהיקף ביצועה היה מצומצם יחסית לתכניות אחרות.

מענק ירידה בהכנסה

בענף המלונאות לא היו עסקים שלא נזקקו למענק בגין ירידה בהכנסות, ובענף שירותי מזון ומשקאות שיעור העסקים שדיווחו כי אינם נזקקים לסיוע זה עמד על 22% בלבד.

בדומה לתמיכה הממשלתית בחל”ת, בענפים שבהם נמצא אחוז גבוה של עסקים שאינם זקוקים לסיוע (כגון שירותים מקצועיים, מידע ותקשורת ובינוי), עסקים שכן קיבלו את הסיוע דיווחו כי הוא היה פחות מועיל עבורם.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה