במהלך העשור האחרון נוספו 21 חופים מוכרזים ומספרם כעת 157. במשרד הפנים יש תוכנית להכרזה על 23 חופים נוספים, אולם אין לכך תקציב ובשנה וחצי האחרונות טבעו 51 איש בחופי הים, 6 מתוכם בחופים מוכרזים | ח"כ פינדרוס בדיון: "כשנחקק החוק להסדרת חופים נפרדים, רק 4% מהאוכלוסיה נזקקה לחופים אלה; כיום למעלה מחמישית מהאוכלוסיה מעוניינת בחוף נפרד"
אהרן פיין 10.08.2021
חניית נכים, חוף תל אביב | צילום: לירון אלמוג, פלאש 90 "בשנה וחצי האחרונות טבעו 51 איש בחופי ים, מתוכם 6 טבעו בחופים מוכרזים, וכל השאר בלא מוכרזים, או בשעות בהן אין שירותי הצלה" במילים אלו פתח יושב ראש ועדת הפנים סעיד אלחרומי דיון על הטביעות בחופי הים והסדרת חופי הרחצה, והבהיאר "אנו רוצים להגיע לסיכום שיציל חי אדם. משרד הפנים והרשויות המקומיות חייבים להירתם ולהציע פתרונות".
במהלך הדיון התברר שהתקציב לאחזקת חופים בכל הארץ עומד על 13.5 מיליון ₪ בשנה. בעשור האחרון נוספו 21 חופים מוסדרים ומספרם כיום 157 בכל הארץ. יו"ר הוועדה, אמר על כך: "בתוכניות משרד הפנים להכריז על עוד 23 חופים מוכרזים, אבל מתי זה יקרה? אנו לא רוצים לחכות עוד עשור".
ח"כ מאיר יצחק הלוי: "חופי הים הם משאב של כל תושבי המדינה. בחוף אילת לא משתמשים תושבי אילת, אלא כל עם ישראל. חייבים ללמד שחיה ילדים שיישוביהם בדירוג סוציו אקונומי מ1-5, מכיתה א'-ב'".
ח"כ רון כץ הוסיף ואמר: "יש 157 חופים מוכרזים ו-156 לא מוכרזים. מתוך 51 איש שטבעו מאז ינואר 2020, רק 6 טבעו בחופים מוכרזים. החופים הלא מוכרזים הם מכת מדינה, ומשרד הפנים חייב לסמן אותם כנקודת תורפה. גם שחיין טוב נכנס לסכנה בחוף לא מוכרז. איך משרד הפנים מתמודד עם זה? מצדי שיביאו משטרה למנוע כניסה לחופים לא מוכרזים".
יו"ר הוועדה, הגיב לדברים ואמר: "בגלל הצפיפות בחופים המוכרזים, דוחפים את האנשים ללא מוכרזים".
ח"כ יצחק פינדרוס תהה בדבריו בדיון: "אין היום שום חוק ושום קנס על כניסה לחוף לא מוכרז. אין פיקוח. יש לקבוע חובת לימוד שחיה ושיהיו מספיק בריכות בכל המיגזרים על מנת ליישם זאת".
"החוק שמחייב חופים נפרדים נחקק בשנות ה-70, כשהביקוש לחופים כאלה היה בקרב 4-7% מהאוכלוסיה. היום מעל 20% מהאוכלוסיה מעוניינים בחוף נפרד. מה לעשות שהחרדים רובם גרים בבני ברק, אלעד וקריית ספר. איזה אינטרס יש לראש עיריית חיפה או הרצליה להכשיר להם חוף נפרד? הם לא תושבים שלו" הוסיף פינדרוס.
עאטף חיראלדין, מנהל האגף לחופי רחצה במשרד הפנים הגיב לדברים ואמר: "מנכ"ל משרד הפנים פנה לכל הרשויות בגוש דן וקרא לפתוח עוד חופים נפרדים. להכריז על חוף נפרד זה בסמכות הרשות המקומית, לא בסמכות משרד הפנים. כשאני הגעתי לתפקיד ב-2010 היו בארץ 136 תחנות הצלה. מאז נוספו 21 חופי רחצה. לפי הנתונים, מאז 2007 לא הייה שינוי במספר הטביעות. אין עליה. הרשות המקומית חייבת לפקח על החופים בתחומה. לצערי הרשויות לא מקיימות את ההנחיות".
בשלב זה פנה יו"ר הוועדה, ושאל את נציג המשרד לביטחון פנים, יובל משולם, רמ"ד שיטור ימי: "מה תרומת המשרד לביטחון פנים למניעת טביעות בחופים?" והוא השיב: "השיטור הרגלי בוטל. אנו שיטור ימי ומבצעים אכיפה נגד כלי שיט. מונעים מהם לפגוע בשחיינים". ח"כ פינדרוס: "המשרד לביטחון פנים שלח לדיון את האיש הכי לא רלוונטי, מי שמפקח על אוניות. זה מראה את יחס המשרד לנושא".
אברהם אפיה, יו"ר ארגון המצילים סיכם את דברי הנואמים: "בזכות המצילים הרבה אנשים חיים. זו עבודת קודש. אנו בחוץ מ-7 בבוקר עד 7 בערב, כשכולם יושבים במזגנים, ונותנים מענה לכולם. ראשי העיריות רוצים להתהדר בחוף הים, ולבנות מולם רבי קומות, מצד שני, הם צריכים להבין שזה עולה כסף. כמו שבני ברק הייתה מוכנה לשלם לבת ים מיליון שקל בשביל שיתנו להם חוף, כך ראשי הרשויות, שישלמו על זה".
יו"ר הוועדה ח"כ סעיד אלחרומי הודיע לסיום כי יקיים דיון המשך עוד בפגרה (ככל הנראה בשבוע הקרוב), ועוד לפני זה יכנס דיון מקצועי עם משרד האוצר ומשרד הפנים, כדי לקבל תשובות. הוועדה קוראת להעמקת לימוד השחיה בשכבות החלשות, בדגש על האוכלוסיות הערבית, הבדואית והחרדית, על פי המודל האוסטרלי שאותו הציגו בדיון סגן השגרירי האוסטרלי מת'יו ווייס ועדי פול חכים, נשיא העמותה משמר הצלה ימי. והוועדה תבחן הצעה של ח"כ סימון דוידסון, להוריד את גיל המצילים מ-18 ל-17.